ביום שישי בצהריים פוצץ צה"ל את מנהרת "ארי ודבש", מנהרת הפו"ש (פיקוד ושליטה), כפי שרואים בה מומחי צה"ל ושב"כ רבים, של חמאס בלב העיר עזה, מתחת לשכונות זייתון ורימאל. זו אחת מהמנהרות האסטרטגיות החשובות שנחשפו עד כה, וככל הנראה שקיימות בכלל.
5 צפייה בגלריה
מתחת לאונר"א. לוחמי צה"ל בחדר השרתים במנהרת חמאס שאותרה בעזה
(צילום: DYLAN MARTINEZ , רויטרס)
אחד הממצאים המרכזיים במנהרה היה חוות השרתים הענקית, שמחוברת לחדר התקשורת מעל האדמה. בחווה הזו, המצוידת במזגנים חזקים לשמור על טמפרטורה קבועה של 16 מעלות, מותקנת מערכת תקשורת אימתנית, שיש המכנים אותה "המוח" של חמאס. המערכת כוללת רכיבים שונים, לרבות מערכות מקצועיות לאגירת נתונים של חברת DELL, אבל היא מבוססת כולה על מוצר נדיר ומשוכלל של חברת נוקיה.
ספר של החברה, 620 עמודים היקפו, שעותק שלו נמצא בתוך המנהרה, מסביר את סגולותיה של המערכת המכונה 7330 Intelligent Services Access Manager FTTN: זהו מוצר ליצירת מערך תקשורת סגור המבוסס על כבלים, שיש לו מרכזייה ומשתמשי קצה שמחוברים אליה. המערכת מאפשרת למי שמשתמש בה שימוש בפרוטוקולים מתקדמים של הצפנה ויצירה של מעין קפסולה חסומה מהעולם החיצוני, כאשר בין המשתמשים (המערכת יכולה להכיל מאות ואפילו אלפים) מתקיימת תקשורת קול ותקשורת נתונים במהירות רבה ביותר.
המערכת יכולה להיות בעלת יציאה לעולם החיצוני, נניח חיבור לאינטרנט או לצלחות לוויין, ולשם כך שימש ככל הנראה החדר העליון. אבל אם מישהו ינסה לחדור לתוך המערכת דרך אותו אשנב לעולם החיצוני - יש לה שערים ונעילות ומחסומים והצפנות שיודעים לאתר ולעצור פולש כזה. ההתחברות הקלה ביותר למערכת הזו, למי שמבקש להאזין לדיבורים וליירט את המידע, היא באופן פיזי. ב-2018 הסתבך כוח סמוי של צה"ל בניסיון להתחבר, כך לפי פרסום באל-ג'זירה, למרכזיית תקשורת של חמאס בחאן יונס.
המערכת של נוקיה במעבה האדמה ברצועת עזה מעלה שורה של שאלות. חלק מהן קשורות לישראל: האם זו ידעה על קיום המערכת? ואם כן, האם הצליחה לפני או אחרי התקלה בחאן יונס להתחבר אליה? והאם ייתכן שדווקא אי השימוש במערכת ברגע המכריע, כלומר העובדה שסינוואר ודף ומרוואן עיסא לא דיברו בה, הוא שהוליך את ישראל שולל והוביל אותה בכחש להאמין שפני חמאס לא למלחמה? המערכת מעלה שאלות רבות וקשות מאוד בעצם הימצאותה. מומחים לתקשורת הבקיאים במערך המכירות והשיווק של מערכות כאלה אמרו כי נוקיה מקפידה מאוד על המכירה שלהן רק לממשלות או לחברות תקשורת מוכרות בעולם המערבי וגם זאת, אחרי שאלו חתמו על התחייבות שהן ורק הן המשתמשות הסופיות והיחידות במערכת.
לא זו אף זו - המערכת דורשת ידע עצום ומקיף בתקשורת והכשרה בנוקיה עצמה באיך להרכיב אותה, לקנפג (להגדיר), להפעיל ולתחזק אותה. רוב תחזוקת המערכות המורכבות של נוקיה, לרבות אלו למשל שבזק או סלקום עושות בהן שימוש, מתבצעת על ידי נוקיה עצמה ולא יכול להיות, אומרים המומחים, שהחברה תמכור מערכת או תתחזק אותה עבור גורם חמאסי או כזה שעלול להיות קשור בארגון.
אז מי רכש והתקין והפעיל ותיחזק את המערכת עבור חמאס? זו תעלומה שהפתרון שלה בוודאי יעורר סערה.
סיפורה של המנהרה, התפקיד שלה ברשת הפיקוד של חמאס, מערכת התקשורת, המשוכללת ורבת היכולות שפעמה מקרבה, והמסלול שלה – שעובר בין השאר מתחת למתחם בתי ספר וגני ילדים של אונר"א, ומשם ממשיך דרומה, חוצה את ההצטלבות בין רחוב נאצר לרחוב מוסטפה חאפז, על שמו של קצין המודיעין המצרי שפיקד על פעולות טרור רבות שביצעו פלסטינים מעזה בתוך ישראל, ומגיע עד לרחוב אל-סנאא, עשרים מטר מתחת למפקדה הכי חשובה של הארגון הבינלאומי הכי חשוב בעזה – מגלים במידה רבה את הסיפור כולו.
הסיפור אודות מה שישראל ידעה, לרבות "ארי ודבש", אבל לא הבינה שחמאס ממשיך לחפור את עצמו לדעת ולא פעלה נגד ההכנות ההגנתיות של חמאס למערכה ממושכת שתבוא בוודאי אחרי שהוא יממש את תוכניתו לפשיטה רחבה וחורבן והרג רחב בתוך ישראל. הסיפור על האופן שבו חמאס שיעבד את רצועת עזה כולה לטובת המפעל הצבאי שלו, כמו צפון קוריאה אבל בג'יהאדיסטית, על איך הצליח לכופף את מוסדות הרווחה הבינלאומיים, על האדישות בפועל של ישראל למתרחש מתחת לרגליה, ועל הסטת המבט של הקהילה הבינלאומית ממה שרבים ידעו במשך שנים. הסיפור על הפשרות שצריכים לעשות ראשי ועובדי אונר"א עם שלטון הרודנות המקומי, פשרות שכללו העלמת עין משימוש במתקני אונר"א לטובת הקמת מבצר איתן שיעמוד בפני הפלישה הישראלית.
פעם, כך לפי האגדה, סיפרו שיש מחשב אי שם במכלולים הנסתרים של קהילת המודיעין, שבתגובה לפקודה פולט כל פעם שם קוד אקראי, כדי שהדמיון של מישהו, האסוציאציות המיידיות שלו, לא ישפיעו על בחירת שם הקוד והוא לא יגלה על מה מדובר, כי זה העניין בשימוש בכינויים. אבל אגדות לחוד וככל הנראה רצון של חיילים וקצינים להטביע חותם יצירתי משלהם על לקסיקון השמות.
לצה"ל וקהילת המודיעין אין הרבה מזל עם שמות קוד שניתנו לעניינים הקשורים בחמאס. לתוכנית המלחמה של חמאס קראו בשם הקוד עם הקארמה הכי רעה שאפשר, "חומת יריחו". מי שנתן את השם הזה לתכנון של חמאס כיצד להפיל את המכשול, את החומה בין ישראל לעזה, קצת שוכח או שוכחת שבמקור, בסיפור ההוא בתנ"ך, החומה נופלת בסוף.
מנהרת "ארי ודבש" נקראת על שם פתרון החידה שחד שמשון הגיבור, זה שנולד כדי להביס את הפלישתים, ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי". הפתרון דלף לפלישתים בדרום, לרבות רצועת עזה של היום, שבהטיית שמם נקראים הפלסטינים, ובעקבות הדליפה יצא שמשון למסע עונשין, לפי המאמינים - אקט ראשון במערכה אלוהית מתוכננת היטב, שהחלה את הסכסוך ארוך השנים בין הישראלים לפלישתים.
גם פה נדמה כי התכנון וההבנה לנפש היריב טיפה החליפה צדדים. בינואר 2023 הסביר גורם בכיר מאוד במערכת הביטחון את עומק "הפגיעה המשמעותית" שספג חמאס במבצע "שומר חומות" ואת ההשפעה שלה על המערכה הבאה: "עד היום אנחנו ממשיכים לקבל ידיעות כמה הוא [חמאס] מעכל את המחיר שהוא שילם שם". לפי אותו גורם, סינוואר "יודע שאין לו את התת-קרקע כי אנחנו נתקוף לו את זה כמו שעשינו ב"מכת ברק" [תקיפת ה"מטרו" במהלך המבצע]. לכן הוא שינה את האסטרטגיה, כי הנה הוא מצהיר בקולו לפני שבועיים 'אנחנו לא יוזמים'".
ביום חמישי, בתוך מנהרת "ארי ודבש", 24 שעות לפני שחומרי נפץ פוצצו אותה בהדף שהעיף עננים של עשן וחול ושאריות בטון מכמה יציאות וארובות אוורור במרכז עזה, הביטחון הזה לגבי סינוואר נראה מעט, איך לומר, מופרז.
בחלקים המהודרים של "ארי ודבש", השמורים למערך הפיקוד והשליטה של חמאס, יכול לצעוד בקלות גם אדם גבוה. הכל מצופה שיש ומרוצף בהידור. יש שם מטבחים ושירותים, אולמות דיונים ואזורי שינה, עמדות מחשב וקלנועיות (שאחת מהן לפחות הוחרמה מתוך סיוע הומניטרי של מדינה ערבית לרצועה). והמון המון זיגזגים, סיעופי מנהרות וסיעופי סיעופים, אחד מהאלמנטים החוזרים שהנפוצות שלהם הפתיעה מאוד את הצבא ומומחים אזרחיים שהובאו כדי לסייע באיתור, חשיפת והשמדת המנהרות. הפניות החדות הללו, ואין ספור דלתות ההדף שהותקנו לאורך מאות הקילומטרים של מערך המנהרות של חמאס, נועדו כדי לסכל ניסיון ישראלי להחדיר פנימה חומרים, נוזלים, מי ים, גזים, רובוטים, כלבים וכל דבר אחר שיכול לסכן את היושבים פנימה, כמו גם כדי לאפשר למחבלים כמה שיותר פינות לארוב בהן לישראלים.
על הקירות, באופן שמזכיר מאוד את קירות המטכ"ל בתל אביב, ולא רק בגלל הגרפיקה המעט ילדותית, כרזות של יחידת ביטחון המידע של גדודי עז א-דין אל קסאם המאיצה בחברי חמאס לשמור על ביטחון מידע, לא לפטפט יותר מדי בטלפון וכיו"ב. על אחד מהשולחנות מצאתי לוח שנה מ-2020, כזה עם ספירלה, כמו של פעם, בהדפסה מהודרת, ש"מוענק בהוקרה" מטעם יחידת הבינוי של חמאס, זו שכנראה לא שמעה על כך שבמלחמה הבאה לא יהיה לחמאס מערך תת קרקעי.
קשה שלא לחשוב כמה כסף הושקע בבניית המנהרה הזו, כסף שיכול היה להיות מושקע לטובת רצועת עזה ושיפור חיי תושביה? איזה בזבוז, איזה עוול, איזה רוע.
השם "ארי ודבש" ניתן למנהרה כבר לפני מספר שנים, כשהחלו להתרבות סימנים להתרחשות בסביבות שני המתחמים של אונר"א. למרות שהיה מידע, כך לפי כמה מקורות במערכת הביטחון, כיצד חמאס בנה מנהרות באזור, ממש ליד בתי הספר והמפקדה – המידע הזה לא הוצג לתקשורת.
בצה"ל עדיין לא החליטו כיצד לנהוג בסוכנות האו"ם לפליטים פלסטינים. צה"ל, ולמעשה כל המערכת הישראלית, נמצאים במה שעמיתי ד"ר יובל רובוביץ' ואני גילינו בתחקיר "7 ימים": מלכוד אונר"א. רבים בישראל מתעבים את הסוכנות וחושבים שהיא חלק מהבעיה ולא מהפתרון, לצד הניסיונות החוזרים ונשנים של חמאס לחדור לתוכה ולהפוך את ראשיה, שהם אנשי או"ם זרים, למוחלשים ומורתעים.
ישראל חשפה בפני האו"ם, ואחר כך בפני הממשל האמריקני, חומר מודיעיני על 12 חברי אונר"א שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר או בפעולות חמאס מיד לאחר מכן, לרבות חטיפות, שינוע נשק וציוד לחימה, והשתתפות במתקפה על בארי שבה נרצחו 97 אזרחים. ישראל מחזיקה בידה עוד חומר מודיעיני רב על אונר"א, אבל בינתיים היא לא העבירה אותו, אפילו לא לארה"ב, וגם לא החליטה אם היא רוצה לשתף פעולה עם ועדת החקירה שהקים מזכ"ל האו"ם. לגורמים הבקיאים בנעשה ברצועת עזה לא חסרה ביקורת על אונר"א, אבל באותה נשימה הסיוע ההומניטרי החשוב מאוד שהיא מעניקה מאפשר לישראל עוד ועוד ימי לחימה. בקיצור - אי אפשר בלעדיהם ואי אפשר איתם.
הדברים באו לידי ביטוי בחשיפת "ארי ודבש" ומנהרות אחרות. ישראל ידעה על המנהרה הזו ואף ניסתה להפציץ לידה במהלך שומר חומות. ישראל גם ידעה על עוד פירי מנהרות שנחשפו בטעות כשילדים בבתי ספר של האו"ם מעדו לתוכם, ונסתמו אחרי קרבות צעקות בין ראשי אונר"א לאנשי חמאס ברצועה, מה שלא הפריע לאחרות לקום במקומן. ישראל ידעה גם על עובדי אונר"א שהיו חברים במקביל בחמאס, לרבות בזרוע הצבאית, אך לא טרחה לפרסם את רוב המידע הזה, שאפשר להניח כי לו ארצות הברית הייתה חשופה אליו היא הייתה פועלת לפיו גם לפני שנתיים ושלוש.
ישראל עדכנה את ארצות הברית בתוואי שלה רק במסגרת העברת המידע על אונר"א בפגישה לפני שלושה שבועות. וגם כעת, אל מול מה שצה"ל מציג כהוכחות חד משמעיות שלא יכול להיות שרחמים לא ידע, שחדר שרתים ותקשורת שנמצא מעל האדמה בתוך מטה אונר"א ברצועת עזה, שלא אמור להיות מתחתיו דבר, אבל מאות החוטים שבו מוליכים כלפי הכלום שבבטן האדמה, נברא וחובר לתת הקרקע עשרים מטר עמוק יותר, ומתוחזק באופן יומיומי בלי שאף אחד באונר"א יידע או יישמע.
"צריך להיות מאוד נאיבי כדי לחשוב שאנשי אונר"א לא ידעו מה מתרחש מתחת לרגליים שלהם, במיוחד שחלק גדול דרש סיוע ונוכחות אנשי חמאס מעל הקרקע", אמר רס"ן ניר דינר, נציג דובר צה"ל לעיתונאים הזרים שנלקחו לראות את המנהרה, אבל גם הדגיש כי "אונר"א, כמו האוכלוסייה בעזה, כמו כולנו בעצם, קורבנות של ארגון הטרור חמאס".
מחברת נוקיה נמסר: "נוקיה מכחישה לחלוטין כל שימוש פסול בציוד מתוצרתה שנמצא בנסיבות כאלה. בנוקיה אנו מבצעים את המכירות שלנו בצורה שקופה, מוסדרת ומתואמת, בהתאם לחוקים ולתקנות החלים בעולם בכלל ובשוק המקומי בפרט. זה כולל את המכירות שלנו באזור ישראל והרשות הפלסטינית, שבה נוקיה תמיד פעלה ופועלת על פי תהליך האישור הקפדני שנקבע על ידי הרגולטור הישראלי. תהליך זה כולל את אישור הרשויות הישראליות לאספקת כל הציוד באזור. השימוש במוצרי נוקיה על ידי גופים לא מאושרים בעזה ככל שהיה כזה נעשה לחלוטין לא בידיעתנו ולא בהסכמתנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.02.24
