"יצא לי לעשות הרבה מבצעי חילוץ. תמיד הייתי מוכן לאיום, אבל לא נתקלתי בסיטואציה שבה אני מבין שאני בוודאות הולך לחלץ תחת אש", כך סיפר סרן במיל' ד', מפקד צוות ביחידה 669, שלקח חלק במבצע המורכב לחילוץ החטופים מלב רפיח.
סרן ד' היה במעטפת הראשונה של הכוח. המשמעות: אם משהו משתבש - חברי הצוות שלו הם הראשונים להגיע ולחלץ את הפצועים. "בהכנה למבצע כזה אנחנו מבינים מה הכוח צריך מאיתנו, ואז אנחנו מתחילים בתכנון. בונים את הרכב הכוח ואת היכולות שלו", הסביר סרן ד'. "אנחנו שם לצורך התערבות וחילוץ, גם על הקרקע וגם מהאוויר. המשימה שלי ספציפית הייתה מהקרקע".
סרן ד' מלווה את לוחמי השייטת כארבעה חודשים – וכבר הפך לחלק אינטגרלי מהמשימות שלהם. "במבצע הזה הגענו לשטח וחברנו ללוחמים של הימ"מ והשב"כ. הרופא שלהם בכוח היה רופא של היחידה שלנו בעבר, אז יש לנו קשר טוב והיה פה חיבור אישי עבורי, מעבר למשימה שהיא ערכית מאוד", סיפר.
כשהגיע הרגע לקבל את החטופים הגיע הצוות של סרן ד' לנקודה שנקבעה מראש. "הודיעו לנו שיש פצוע אחד קל מהכוח", הוא סיפר. "התפקיד שלי בזמן הזה היה לטפל בחטופים. לוודא שהם בסדר ולקבל אותם לכוחות צה"ל מהימ"מ. לשים עליהם משהו חם, לדבר בעברית ולהרגיע אותם. במקביל, לוודא שיש מטפל שנמצא במעקב אחר הפצוע. כשהמסוק נחת, הובלתי את האנשים וחיברתי אותם למפקד החוליה מהיחידה שהיה על המסוק. צעקתי לו באוזן שהכול בסדר, שישימו להם אטמים באוזניים ויכסו אותם".
תיעודים מחילוץ החטופים
(צילום: דובר צה"ל)
סרן ד' סיפר כי שיתוף הפעולה בין הכוחות הוכיח את עצמו במשימה. "היינו כמה שעות עם הלוחמים לפני. אתה מדבר איתם ויוצר חיבור. אני יודע שיש שם אנשים שצריכים אותי, כי אם לא היו צריכים אותי אז לא היו קוראים לי", שיתף. "הייתי דרוך כי הרגשתי שאני הקצה של המשימה הזאת – אם אני מפשל אז אנשים יכולים למות".
הוא סיפר כי הם סמכו על הימ"מ במאת האחוזים: "היה לנו ביטחון מאוד גדול. ידענו שהימ"מ ישמרו על החטופים ואם צריך הם אלה שיחטפו את הכדור. ידעתי שברגע שהחטופים יגיעו אליהם, הם יצאו משם כמו שהם יצאו מהמבנה. באמת האמנתי בזה. יש רצון גדול להחזיר את החטופים הביתה. להשיב אותם למשפחות שלהם בחיים. אני שמח שהאירוע נגמר כפי שהוא נגמר".
פורסם לראשונה: 00:00, 13.02.24
