שאלה: כמה פעמים הזכיר נשיא צרפת עמנואל מקרון את המילה "ישראל" בנאום שנשא בטקס הזיכרון המרגש שערכה ארצו בשבוע שעבר לזכר 42 הנרצחים בעלי האזרחות הצרפתית בטבח 7 באוקטובר?
תשובה: פעם אחת. וכך גם את המילה "ישראלים". לעומת זאת, הוא דיבר על פסטיבל נובה, על הקיבוצים, על תל־אביב, על הנגב, ובעיקר קרא את שמותיהם של כל 42 הנרצחים ושל שלושת החטופים בעלי האזרחות הצרפתית. הוא גם הכיר את הטרגדיה של כל משפחה, ושוחח איתן ארוכות לפני ואחרי הטקס. "הקונסוליה הצרפתית עוטפת אותנו יותר מנציגי הרשויות בישראל", אמרו לי רבים מהם, "הם מתקשרים, בודקים אם אנחנו זקוקים למשהו, שכרו מטוס מיוחד ואירחו אותנו בטקס, שהיה מאורגן ומרגש מחמם את הלב". הצרפתים הם גם הראשונים לארגן טקס כזה, וגם הזמינו אליו את ששת הפצועים ואת ארבעת החטופים הצרפתים ששוחררו ויכלו להגיע.
נאומו של מקרון היה לב ליבו של הטקס, והציטוט מתוכו שכיכב למחרת בעיתוני צרפת היה "התקפת חמאס היא הטבח האנטישמי הגדול ביותר במאה הזו". בכך הגדיר נשיא צרפת את מעשה הטרור המתועב - שאותו כינה מספר פעמים בתואר "ברברי" - כמתקפה שהמניע המרכזי שלה הוא שנאת יהודים. זהו מסר המתכתב היטב עם גל האנטישמיות העכור השוטף את צרפת, ובעצם את העולם כולו. מנגד, הנאום לא שיקף את העובדה שהטבח התרחש בישראל, וכוון נגד ישראלים וזרים שנתפסו בעיני חמאס כסולידריים עם ישראל. זאת ועוד, נשיא ישראל יצחק (בוז'י) הרצוג נעדר מהטקס בשל ביקורו של נשיא ארגנטינה בישראל באותם התאריכים, ואף דמות סמלית באותו סדר גודל לא הוזמנה במקומו. שגרירת ישראל הממונה בצרפת, אלונה פישר קם, ישבה לצד שגרירי מקסיקו וארצות־הברית, שגם לאזרחיהן אזרחות כפולה.
הנאום של מקרון בטקס לזכר הנרצחים ב-7 באוקטובר לא שיקף את העובדה שהטבח התרחש בישראל, וכוון נגד ישראלים וזרים שנתפסו בעיני חמאס כסולידריים עם ישראל
עבור רובנו, המתייחסים לכל הנרצחים והשבויים כקבוצה אחת ולא מעוניינים בהפרדה בין בעלי האזרחות הכפולה או הזרה לבין האחרים, המסר הזה קשה לעיכול - שכן הוא מתייחס לנרצחים באופן אינדיבידואלי וכמעט לא כישראלים. כששאלתי צרפתים - יהודים ולא־יהודים - מה דעתם, הם חשבו שזה טבעי. "צרפת ערכה את טקס הזיכרון לאזרחיה - אחרת, תעלה השאלה מדוע לא לערוך טקס לכל הנרצחים הפלסטינים בעזה". גם משפחות הנרצחים מעדיפות לא להיכנס לפוליטיקה הזו. בהקשר הזה זכו נציגי האספה הלאומית ממפלגת השמאל הרדיקלי "צרפת המורדת" בקריאות בוז בכניסה לטקס, כיוון שחלקם סירבו לכנות את הטבח "מתקפת טרור". מן הסקרים עולה שלאזרח מן השורה בצרפת אין ספק בנושא, גם אם הם נוטים להמעיט במספר הנרצחים הכולל. מכאן כאב הלב על הרצון להישאר בתוך גבולות צרפת, ובקרב אזרחיה המתים - אולם בסופו של דבר, רגעי הנחמה שהטקס הצליח להעניק למשפחות גוברים על כל שיקול לאומי, ישראלי או צרפתי.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.02.24