הורדת דירוג האשראי של ישראל ב־9 בפברואר 2024 על ידי סוכנות הדירוג החשובה מודי'ס היא אירוע כלכלי דרמטי ורב־משמעות שיש להתייחס אליו ברצינות רבה. כל תושבי ישראל, מימין ומשמאל, יפגעו מהשלכותיו: הורדת הדירוג תייקר את הריבית שמדינת ישראל תאלץ לשלם על מלוותיה, ובכך יעלו עלויות המימון של המדינה ויכבד נטל החוב שממשיך לגדול עקב הגירעונות הגדולים בתקציב; המשק הישראלי ייתפס על ידי השווקים והמשקיעים כמקום מסוכן יותר להשקעות, ובכך יפגע גם המגזר העסקי ועימו שיעור הצמיחה הכלכלית; התייקרות מקורות האשראי של מערכת הבנקאות תגולגל על לקוחות הבנקים, וכך יתייקרו גם המשכנתאות; יתר על כן, הורדת הדירוג עלולה לגרום לפיחות המטבע, לעליית מחירים ולהאצת האינפלציה שתפגע בכל משקי הבית. מרבית הכלכלנים וסוכנויות הדירוג הבינלאומיות השמיעו לאחרונה אזהרות בנושא, וקשה להימנע מאכזבה רבה ומתחושת החמצה מכך שאלו לא ייושמו במלואן - שכן "הכתובת הייתה על הקיר".
מדינת ישראל מצויה במאבק רב־מערכתי: צבאי, חברתי, כלכלי, מדיני, משפטי, תדמיתי ועוד. מערכות אלה קשורות ביניהן בקשרי גומלין: הן משפיעות זו על זו, ומושפעות זו מזו. לכן, בל נשלה את עצמנו שהורדת הדירוג תהיה אירוע קצר טווח שיסתיים אוטומטית עם סיום המערכה הצבאית. לא כך הדבר.
זו לא רק המלחמה. הסיכונים והנטל התקציבי יימשכו גם בתקופה שמעבר לסיום המלחמה (שגם זו קשה להגדרה). הורדת הדירוג משקפת הערכה כוללת וביקורתית של סוכנות הדירוג לגבי אופן ההתנהלות של עושי המדיניות בתחומים השונים. קשה לנתק את הסיבות לאסון הצבאי של 7 באוקטובר 2023 מאלה של האסון הכלכלי של 9 בפברואר 2024. במידה רבה, שניהם שיקפו כשלים מערכתיים, ושניהם נבעו מיהירות, מזחיחות ומהתעלמות מהמלצות מקצועיות של מומחים. לא תמיד היה כך. בל נשכח שבעבר מדינת ישראל וכלכלתה התמודדו בהצלחה עם מלחמות וגם עם אתגרים אחרים - כגון משבר הקורונה - וזאת ללא כל הורדת דירוג. להיפך: לאורך שנים רבות הדירוג עלה באופן עקבי.
מדיניות כלכלית נכונה מחייבת הסתכלות ארוכת טווח, וזו מחייבת קיומו של אופק כלכלי. קשה ליצור אופק כלכלי ללא קיומו של אופק מדיני
ומה עכשיו? על עושי המדיניות להסיק מסקנות מיידיות ולמנוע התדרדרות נוספת. על מנת להתחיל בתהליך שיקום התדמית והמותג של כלכלת ישראל, שנפגעו כתוצאה מהורדת הדירוג, נדרשת פעולה דרמטית, וזאת עוד טרם פרסום הדירוג של סוכנויות אחרות (Standard & Poor, ו־Fitch). תקציב המדינה לשנת 2024 כבר עבר בכנסת בקריאה ראשונה, ומצוי בימים אלה לקראת העברתו בקריאה שנייה ושלישית. זו ההזדמנות להגדיר מחדש את סדרי העדיפויות ולבטאם בתקציב המדינה. אסור להמשיך ולנהוג כאילו "עסקים כרגיל". יש עדיין זמן להחליט על סגירת משרדי הממשלה המיותרים שאינם תורמים ליעדים המרכזיים, ועל קיצוץ הכספים שנועדו לפתור בעיות קואליציוניות צרות. "קיצוצים רוחביים" אינם משקפים את התעדוף הנדרש. בנוסף, לאור החשיבות הרבה שכל סוכנויות הדירוג מייחסות לעצמאותה ולחוסנה של מערכת המשפט, רצוי שהממשלה והכנסת יסירו פורמלית מסדר היום את הצעות החוק שעדיין מאיימות על עצמאותה של הרשות השופטת ועל חוסנם של המוסדות הדמוקרטיים. צעדים אלה יסייעו להבהיר באופן חד־משמעי שהלקחים מאירועי 7 באוקטובר 2023 ו־9 בפברואר 2024 הופנמו.
בל נבזבז את המשבר ואת קריאת ההשכמה. זה הזמן לשנות.
פרופ' יעקב פרנקל הוא חתן פרס ישראל לכלכלה, יו"ר מכון פרנקל־צוקרמן לכלכלה גלובלית באוניברסיטת תל־אביב ונגיד בנק ישראל בשנים 1991־2000
פורסם לראשונה: 00:00, 14.02.24
