ככל שנמשך העימות הרב-זירתי מתברר עד כמה רחבה יכולה להיות ההגדרה של "חילופי מהלומות מתחת לרף המלחמה הכוללת", שזהו אזור הדמדומים שבו חיזבאללה וצה"ל רוקדים את הטנגו המדמם. ביומיים האחרונים נרשמה עליית מדרגה - לא ברור כמה מדרגות נשארו - בתקיפות חיזבאללה על יישובי הצפון וגם ברטוריקה של חסן נסראללה. ולמרות זאת, שני הצדדים מקפידים לשדר שהקו האדום טרם נחצה.
אחרי שביום שני נפצעו קשה אישה ונער בירי לקריית שמונה, המטח אתמול (רביעי) גבה את חייה של החיילת סמ"ר עמר שרה בנג'ו. בשעה 9:04 נורו 11 גראדים מאזור הכפר ראמיש בדרום לבנון. ארבעה מהם נפלו בשטחים פתוחים ליד נטועה, אחד ליד חניון בית החולים זיו בצפת, ורקטה נוספת פגעה בבסיס פיקוד הצפון והביאה למותה של סמ"ר בנג'ו ז"ל. בניגוד לטענות, הירי לא כוון לפיקוד צפון, אולם בצבא בודקים מדוע המיירטים של כיפת ברזל לא סייעו, וגם אם האזעקה פעלה באיחור.
זאת נקודה קריטית במערכת התשה עם פוטנציאל הידרדרות: יירוט של הגראדים היה לא רק מונע את האובדן הנורא בנפש אלא גם מפחית משמעותית את תגובת צה"ל לאירוע, שכללה גלי תקיפות נרחבים בשטח לבנון, ופגיעה בין היתר במטרות ששייכות לכוח רדואן של חיזבאללה: מבנים צבאיים, חמ"לי לחימה ותשתיות טרור במרחבים ג'בל אל-בריג', חונה, דונין, עדשית ואלצואנה. בלבנון דיווחו על 11 הרוגים לפחות, בהם גם אישה ושני ילדים.
לפי כללי המשוואה, חיזבאללה יכול לבחור לתקוף יעדים אזרחיים כפי שעשה בעבר. לכן נכון שהמרחבים האזרחיים הישראליים בגבול יהיו בכוננות ספיגה. אם חלילה חיזבאללה יצליח לגבות מחיר דמים, התגובה הישראלית תהיה בהתאם, וזאת בדיוק הדרך למערכה כוללת שממנה נזהרים משני צידי הגבול כבר ארבעה חודשים.
מאז תחילת המלחמה איבד חיזבאללה כ-200 מאנשיו ועוד פעילים פלסטינים, אולם נסראללה לא מתכוון לעצור, כפי שהבהיר בנאומו הלוחמני: לשיטתו, כל עוד המלחמה בעזה לא תיפסק, החזית הלבנונית תמשיך להיות פעילה.
כפי שניתן ללמוד מהדיווחים האמינים ב"אל-אחבר", המקורב לחיזבאללה, ניכר שארגון הטרור הלבנוני מעורה מאוד בפרטי המו"מ עם חמאס לשחרור חטופים וחטופות, ואולי אף שותף לניהולו בדרך עקיפה. נסראללה גם דחה את כל היוזמות של המתווכים להפסקת אש בגזרתו, וטען כי כרגע הן לא רלוונטיות ושישראל אינה בעמדה להציב תנאים. ההתנפחות לא מעידה על מחסור בלחץ מהחיסולים של פעילים בארגון שלו, ולכן הוא דרש מאנשיו בנאום לשמור על כללי ביטחון מידע בשימוש בטלפונים חכמים.
בעקבות ההסלמה סייר אתמול הרמטכ"ל הרצי הלוי בגבול הצפון ואמר ש"אנחנו לא מתפשרים על ההישגים - נערכים למלחמה בצפון". לקצינים אמר כי "השיח הזה בינינו לבין ההנהגה המקומית כאן הוא מאוד חשוב. בסוף אנחנו נהיה מוכנים למלחמה. אם זה ייגמר לא במלחמה, זה לא ייגמר בהתפשרות על ההישגים. חיזבאללה לא פה על הגדר, נדחק אחורה את כל היכולות שלו, יהיה כאן הרבה יותר שקט, תהיה כאן הרבה יותר יציבות ואז נגיד שהתושבים יכולים לחזור. האם זה קורה מחר? כנראה שלא, ייקח קצת זמן. אני חושב שגם התושבים, מהשיח שלי עם ההנהגה, מעדיפים עוד קצת זמן, אבל תביאו אותנו לתוצאה טובה".
רב-אלוף הלוי לא סתם התעכב על נושא המוכנות: היחידות הסדירות של צה"ל שלחמו בעזה מתאמנות לקראת תמרון בלבנון. באופן אירוני, ההיסוס בנוגע ליכולות צבא היבשה לפני הכניסה לעזה הפך לציפיות גבוהות לקראת האתגר בלבנון. דווקא בשל כך חשוב להדגיש שהפער בין החזיתות משמעותי: בשטח האורבני הצפוף, בסכנה של טילי נ"ט ממרחק של שמונה ק"מ ומול יכולות מתקדמות של לוחמים-מחבלים מיומנים בהרבה.
זה לא אומר שצה"ל לא יכול להם, אלא שדרוש שינוי תפיסתי משמעותי בניהול הקרב הבא, מרמת המִפקדות ועד לאחרון הלוחמים בקצה שרשרת האספקה למרחקים של עשרות ק"מ בלבנון, ולא כמו בעזה, ממש מעבר לגבול. ובקיצור: משחק חדש לגמרי.
פורסם לראשונה: 00:00, 15.02.24
