"קיצוץ של חצי מהתקציב שמיועד לשיפור החינוך לגיל הרך הוא קטסטרופה, ויביא לפגיעה ישירה בילדים הרכים ביותר במערכת החינוך", אמרה עו"ד טלי ניר, מנכ"לית עמותת 121 שמובילה את שותפות "בידיים טובות" שמרכזת מעל 60 ארגונים חינוכיים וחברתיים. "המלחמה הזו פגעה בכולנו, ישנם מאות אלפי מפונים ומאות אלפי משפחות שהאב נמצא במילואים ולכן הפעוטות חווים טראומה עצומה ומגלים סימני מצוקה".
"הם חווים בימים אלה סטרס, התקפי בכי וזעם, בעיות שינה ואכילה, חזרה להרטבה ועוד", הוסיפה ניר. "רוב המחנכות-מטפלות לגיל הרך חסרות כלים לסייע מהמטפלות מעולם לא עברו הכשרה לתפקידן המאתגר".
את המציאות שאותה מתארת ניר מכיר היטב ראובן שפלבניק, אב לשלושה שחזר לאחרונה מארבעה חודשי מילואים. "הדרכות זה משהו שתמיד היה חשוב, ועכשיו מאז המלחמה אפילו יותר", הוא אמר. "את הרגרסיה אצל הילדים אנחנו רואים גם בבית. הם חזרו לישון איתנו במיטה, הקטנה יונקת עשרות פעמים בלילה, דבר שלא היה לפני המלחמה. וכן, היינו שמחים מאוד לייעוץ. בגילים הגדולים יותר אפשר לדובב את הילדים, ובגילים האלה זה קשה יותר. אנחנו לא יודעים באמת מה עובר עליה".
לשפלבניק, בעצמו איש חינוך, חשוב להדגיש שהטענה היא לא לצוותים עצמם אלא להכשרה שהם מקבלים. "בבית ספר של הבן הבכור שלי המחנכת ישבה ודיברה איתו כשהייתי במילואים. במסגרות של הקטנים זה לא קורה, כי לא הכווינו אותם לדבר כזה. התברכנו במעון מדהים של התמ"ת שברובו צוות מאוד ותיק, אבל גם הם צריכים הכשרות", הסביר.
"אני למדתי ארבע שנים לתואר שלי, עשיתי סטאז', התמחות וגם עכשיו מלווים אותי", הוא הוסיף. "ילדים לא נולדים בגיל שלוש. אנחנו הורים חזקים ויודעים להתמודד עם המצב, אבל יש הרבה הורים שזקוקים לזה נואשות - למטפלות חזקות שיראו את הילדים, שידריכו אותם, שלא רק יגידו מה הוא אכל או מה הוא עשה, אלא שיראו את ההתפתחות שלהם".
לדבריה של עו"ד ניר, הכשרות והדרכות חינוכיות נועדו ללמד את המחנכות על גישה נכונה לסייע לפעוטות: "הן הסיכוי היחיד להציל את הפעוטות מנזקים בלתי הפיכים ופערים שיתגלו בגילים יותר מתקדמים. בשנים האחרונות הושקעו מאות מיליוני שקלים בהכשרות והדרכות לצוות החינוכי בגיל הרך כדי שיוכלו לקבל כלים טובים יותר להתמודדות עם הפעוטות". אלא שלדבריה, הקיצוץ המתוכנן בתקציב הרפורמה "יבטל את ההתקדמות הזו, והישגי המערכת יתבטלו".
ורה פלכה, בעלת גן ילדים לגילי לידה עד שלוש מאז שנת 2001, מוטרדת גם היא מהקיצוץ המסתמן. "לא הרבה אנשים רוצים לעבוד בגני ילדים, ומי שרוצה זה לא תמיד אנשים שיש להם השכלה או ידע בתחום", היא הסבירה. "אני עצמי שלחתי את הצוות שלי להכשרה, אבל לא בכל גן זה ככה. העבודה בגן היא מאוד קשה, זו עבודה שדורשת אהבה לילדים אבל גם הרבה מאוד סבלנות, במיוחד בגילים האלה שהם עדיין לא יודעים כל כך להסביר את עצמם. אז ברגע שהצוות לומד, הוא מבין יותר טוב את הצרכים של הילדים. פגיעה בהכשרות משמעותה פגיעה בילדים".
לדבריה, אין למדינה מענה לילדים בגילים האלה: "מצד אחד רוצים שהורים יחזרו לעבודה אחרי שלושה חודשים, מצד שני רוצים לקחת את התקציבים מהגנים הפרטיים וכל הזמן מפילים עלינו דרישות. אני מאוכזבת, אני כועסת. אני רואה כמה גנים נסגרים בשנים האחרונות כי פשוט אין כוח כבר להתמודד לבד. הגנים שהצליחו לשרוד מעלים את המחירים לשמיים, וזה בסופו של דבר פוגע בהורים. בתל אביב המחירים מגיעים ל-6,000 לחודש גן. מי יכול להרשות לעצמו היום להביא ילדים?".
לדבריה של יערה מן, חוקרת מדיניות הגיל הרך ומנהלת תחום חברה וכלכלה בקרן ברל כצנלסון, הצעת התקציב המעודכנת לשנת 2024, שעברה בקריאה ראשונה בכנסת בשבוע שעבר, מגלה כי הרפורמה בגיל הרך בוטלה כמעט במלואה. "לא רק שהתקציב החדש לא כולל שום תוספת תקציבית לצורך יישום התוכנית, אלא שהתקציבים המיועדים לגיל הרך אף ספגו קיצוץ בגובה כולל של כ-350 מיליון שקלים - 288 מיליון שקלים מתקציב בינוי כיתות ומעונות, 52 מיליון שקלים מתקציב סבסוד המעונות וכ-9 מיליון שקלים מתקציב משרד החינוך", ציינה מן.
"הציבור שייפגע נושא כבר היום בנטל כבד, הנובע מתת-השקעה מתמשכת בתחום הגיל הרך. כך, בעוד שבמדינות ה-OECD ההוצאה הציבורית על חינוך לגיל הרך מהווה כ-70% מההוצאה הלאומית, בישראל רק 16% מההוצאה הלאומית על גילי אפס עד שש ממומנים על ידי המדינה, ואילו ההורים נושאים ב-84% מהנטל. כתוצאה מההשקעה הציבורית הנמוכה, עיקר הנטל הכספי בשנים הראשונות נופל על ההורים, המוציאים סכום של בין 2,500 ל-5,000 שקלים בחודש עבור מעונות פרטיים".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "הופחת תקציב של 200 מיליון שקל שתוכנן להיות מוקצה בתקציב 2024 שטרם נכנס לבסיס התקציב של מעונות היום. יובהר, כי הסכום שהופחת לא נוגע לתקציב הבסיס, הוא מתייחס לתוספת שניתנה בשנת 2024 וטרם נכללה בבסיס התקציב. התקציב מיועד להרחבת ההדרכה של המטפלות ופעולות בקרה ורישוי מעבר למה שמתוקצב בבסיס".
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.24
