ברוסיה של פוטין ב-2024 אסור אפילו להתאבל על אנשי אופוזיציה מתים: במהלך סוף השבוע נעצרו ברחבי המדינה מאות בני אדם שקיימו עצרות אבל שקטות כדי לכבד את זכרו של אלכסיי נבלני, שמת בכלא ביום שישי.
עצרת ספונטנית כזו, בקור מקפיא, התקיימה בצפון מוסקבה, באנדרטת "קיר היגון" שנבנתה ב-2017 לזכר קורבנות הדיכוי הפוליטי בתקופת ברית המועצות, ונחנכה על ידי הנשיא ולדימיר פוטין עצמו - מהלך שיצר את הרושם שאין בכוונתו להשיב את רוסיה לאותה תקופה אפלה.
אתמול (שבת) האירוניה ממש כמו ביקשה לזעוק שם. כמה צינית היא העובדה שאנשים שבאו להתאבל על מותו של נבלני נעצרים בברוטליות, על לא עוול בכפם, כשהם נושאים זרי פרחים ותמונות, באתר שהוקם במיוחד לזכר קורבנות הדיכוי הפוליטי בתקופת ברית המועצות. המוחים צעקו שוב ושוב "בושה!", בעוד השוטרים עוצרים אותם בזה אחר זה ומכניסים אותם אזוקים למשאיות אסירים.
במוסקבה פינו במהירות הבזק את כל זרי הפרחים ותמונותיו של נבלני שהונחו בפינת הזיכרון המאולתרת על הגשר דרומית לקרמלין, אותו גשר שעליו נרצח ביריות מתנקש לפני תשע שנים מנהיג אופוזיציה נוסף, בוריס נמצוב. הם דחפו את זרי הפרחים וכרזות הזיכרון בחיפזון לשקיות אשפה שחורות ואטומות, כאילו כך יוכלו לאטום גם את זיכרונו ופועלו של נבלני.
5 צפייה בגלריה
אנשים שנשאו זרי פרחים ותמונות של נבלני נעצרו בברוטליות. עצרת אבל ברוסיה
(צילום: Dmitri Lovetsky)
המחזה הזה חזר על עצמו בכמה וכמה ערים ברחבי רוסיה, והמחיש היטב את האופן שבו המשטר הרוסי חשש מנבלני - האיש שהפך בשנים האחרונות למבקר החריף והמשמעותי ביותר של הנשיא פוטין ומשטרו - לא רק בחייו. מותו היה צפוי אך גרם לתגובות סוערות ברוסיה ומחוצה לה, בקרב רבים בעולם שעקבו אחרי האופן שבו הצליח נבלני לאתגר באומץ שוב ושוב את המשטר והממסד, כולל החלטתו הדרמטית לשוב לרוסיה לאחר שניצל מניסיון הרעלה של המשטר בסיביר בקיץ 2020.
תחושת ההלם נובעת כנראה מההבנה וההפנמה שעם מותו של אלכסיי נבלני מתה כנראה גם התקווה של רבים לשינוי פוליטי כלשהו ברוסיה בטווח הזמן הנראה לעין. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הרחבת הפלישה הרוסית לאוקראינה בדיוק לפני שנתיים, הסלים המשטר באופן דרמטי את מהלכיו וצעדיו נגד גורמי אופוזיציה וארגוני זכויות אדם, ריסק את פעילותם ואת התשתית הארגונית שלהם, הוציא אותם אל מחוץ לחוק והגדיר אותם כ"ארגוני טרור" - מהלך שסתם את הגולל על פעילותם וכפה על אנשיהם להפסיק את הפעילות או להסתכן בהעמדה לדין וריצוי עונשי מאסר ארוכים. רבים מהם בחרו לברוח לגלות כדי לשמור על חירותם ובעצם להציל את חייהם.
הנשיא פוטין עדיין לא התייחס באופן פומבי למותו של יריבו הפוליטי הגדול ביותר, ולא בכדי. גם בחייו מיעט הנשיא פוטין לדבר פומבית על נבלני, לא כל שכן להזכיר את שמו, ובכך ניסה להקטינו כגורם שולי. מותו של נבלני מהווה עבור הנשיא פוטין אבן דרך חשובה בתהליך הכוחני של סילוק כל מי שמהווה סכנה למנהיגותו ומעמדו - אולי אפילו שיאו של התהליך הזה. באוגוסט האחרון דאג פוטין להעניש את יבגני פריגוז'ין, מקורבו לשעבר שצבר כוח רב מדי וניסה למרוד באלימות במשטר ולהעמיד אותו בסכנה, תוך ניצול המלחמה באוקראינה.
כעת, עם מותו של נבלני חודש בדיוק לפני הבחירות, הוסר בראייתו של פוטין איום נוסף, של מי שאתגר אותו במשך יותר מעשור, ועשה זאת תוך שהוא מביך את הנשיא פעם אחר פעם. מותו של נבלני, או שמא הירצחו, בין כותלי מושבת העונשין, מסמל את דעיכתה של האופוזיציה הרוסית שעוד פעלה נגד משטרו של פוטין, ואת המשך הדיכוי הפוליטי ברוסיה, שמגיע לשיאים שלא נראו מאז עלה פוטין עצמו לשלטון בשנת 2000, ולמעשה מאז התפרקות ברית המועצות.
פורסם לראשונה: 00:00, 18.02.24
