בכל ארבעת החודשים ו־11 הימים שחלפו מאז החלה המלחמה מול חמאס בעזה, הצליחו מדינת ישראל ומערכת הביטחון שלה להותיר את הגדה המערבית ואת ערביי ישראל מחוץ לתמונת העימות. חמאס, לעומת זאת, מהשנייה הראשונה שבה החלה המלחמה, כינה אותה "טופאן אל־אקצא" - כלומר "השיטפון" או "המבול" של אל־אקצא - בניסיון לשלהב את ההמונים ולייצר זיקה לכאורה בין מסע הטבח וההרג ההמוני בדרום לבין הר הבית. הניסיון הזה כשל שוב ושוב, והציבור המוסלמי לא קנה את מה שניסה חמאס למכור על הקשר בין עזה לבין הר הבית. וכעת, הפירומן הקבוע בנושא הר הבית, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, משחק לידיים של חמאס - ועלול, ברעיון המסוכן שלו, להבעיר את הערים המעורבות בחודש הנפיץ ביותר בגלל חבית חומר הנפץ המכונה הר הבית, או "אל־חרם א־שריף".
זו אינה הפעם הראשונה שבה בן גביר מנסה לייצר הסלמות שכאלה כמעט בכוח, כדי לגרוף תמיכה פוליטית מקרב חוגי הימין הקיצוני וכדי לגנוב עוד כמה קולות מהליכוד: אלימות בערים המעורבות ובגדה צפויה לשרת אותו פוליטית ולחזק את התמיכה בו. אולם עד לא מכבר, כמעט תמיד היה זה ראש הממשלה בנימין נתניהו שידע לרסן אותו. אתמול קיבלנו בעצם את החותמת הסופית באשר לזהותו של בעל הבית האמיתי בממשלת ישראל, או ראש הממשלה דה־פקטו: נתניהו נכנע לתכתיב שאף גורם ביטחוני אינו רוצה בו והסכים למתווה של בן גביר בדבר הגבלת עליית ערבים ישראלים להר הבית במהלך הרמדאן.
להסכמה של נתניהו למתווה של בן גביר אין הסבר אחר מלבד פחד. ביבי מ־פ־ח־ד מבן גביר ומהנטישה של המצביעים לטובת עוצמה יהודית, כפי שהיא משתקפת בסקרים, ולכן הוא מנסה להוכיח שהוא לא פחות ימני מהשר לביטחון לאומי. אולם להחלטה הזו אין שום קשר לביטחון, בטח לא לאומי. אין כאן שיקול ביטחוני סביר, אין היגיון. להפך. כל גורמי הביטחון שמכירים את סוגיית הר הבית מקרוב המליצו שלא להגביל את כניסת ערביי ישראל. הר הבית, שתמיד ידע לייצר אמוציות בקרב מאמינים מוסלמים ויהודים, יעמוד כעת במרכזו של אירוע נדיר בחודש הרמדאן - שבו מדינת ישראל מונעת מאזרחיה המוסלמים להתפלל במקום. בעבר היו כבר הגבלות על גיל מתפללים פלסטינים בהר, במקרים חריגים מאוד אפילו נסגר ההר לתפילה. אולם החלטה גורפת, למשך חודש שלם, למנוע עלייה של ערבים ישראלים להר - תחזור אל מדינת ישראל כבומרנג.
להחלטה הזו אין שום קשר לביטחון, בטח לא לאומי. אין כאן שיקול ביטחוני סביר, אין היגיון. להפך. כל גורמי הביטחון שמכירים את סוגיית הר הבית מקרוב המליצו שלא להגביל את כניסת ערביי ישראל
דווקא נתניהו צריך היה לזכור את האירועים בקיץ 2017, סביב הצבת גלאי מתכות בכניסה להר הבית לאחר פיגוע ירי קשה שהיה שם. הצבת הגלאים הובילה לגל של פיגועים ומעשי אלימות, והתברר שלא נעשתה על דעת גורמי הביטחון, ובראשם שב"כ. בסופו של דבר הגלאים הוסרו לאחר לחץ בינלאומי כבד ומחיר דמים קשה. גם הפעם ההחלטה של בן גביר ונתניהו נעשתה בניגוד לעמדת השב"כ. אז משטרת בן גביר תצליח אולי למנוע את כניסת המתפללים להר על פי הגבלות גיל, אך אפשר להעריך בסבירות גבוהה שהמתפללים ינסו להגיע להר, יתאספו בשלל מקומות בעיר העתיקה, ושם גם יתחילו החיכוכים האלימים. וזאת דווקא כאשר המלחמה הזו הפכה להיות לאחת התקופות הרגועות ביותר שידעה המדינה ביחסים בין יהודים וערבים אזרחי ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 19.02.24
