"ייצוגה של הקהילה הגאה בפוליטיקה המקומית עומד על 0.005% בלבד, כאשר מתוך 3,841 חברי וחברות מועצה מכהנים ישנם רק כ-20 להט"בים מוצהרים": כך עולה מנתונים של האגודה למען הלהט"ב שמצביעים על תת-ייצוג של הקהילה ברשויות המקומיות, למרות שהיא מונה כ-10% מהאוכלוסייה הכללית.
לפי הנתונים של האגודה בלמעלה מ-70 רשויות מועסק כיום רכז לקהילה הגאה, בלמעלה מ-55 רשויות יש עובד סוציאלי המספק טיפול מותאם ללהט"ב, ב-60 רשויות יש תוכנית אסטרטגית מתוקצבת לשוויון וביטחון לחברי וחברות הקהילה הגאה וב-85 רשויות הביעו תמיכה בערכים של שוויון וסובלנות ללהט"ב בעקבות העברת סמכויות ממשרד החינוך. אומנם מדובר במגמה חיובית, אך עדיין קיים מחסור משמעותי בשירותים ומענים לקהילה.
"הקהילה נמצאת בכל מקום בחברה הישראלית, הגיע הזמן שנהיה גם בשולחן קבלת ההחלטות בשלטון המקומי ונשמיע את הקול שלנו", אומרת יו"ר האגודה הילה פאר, "בסוף, כל להט"ב יודע ומכיר על בשרו את המחיר של ההסתרה, הבושה, הארון והתהליך שעבר וממנו יכול לשנות.
"בשנה האחרונה התמודדנו עם גל הלהט"בופוביה הגדול ביותר בישראל אי פעם, ובזמן שגורמים קיצוניים בכנסת כינו אותנו 'יותר גרועים מחמאס' והעבירו סמכויות בחינוך לאבי מעוז, ראשי הרשויות המקומיות מימין ומשמאל הם אלו שהשמיעו את קולם. הם אלו שפיתחו מענים ותוכניות לסיוע לקהילה כדי שכל אחד ואחת יוכלו להיות מי שהם, איפה שהם. השלטון המקומי הוא כמו כיפת הברזל שמגינה על התושבים מפני הלהט"בופוביה שנשפכת מהכנסת", הוסיפה.
בין הדמויות בבחירות המקומיות שייערכו בשבוע הבא בולט עורווה אדם, שרץ ברשימת "רוב העיר" בחיפה והוא הלהט"ב הערבי הראשון מחוץ לארון שמתמודד בבחירות. "בחיפה יש קהילה להט"בית ערבית גדולה וחשוב להביא את הקול הזה לתוך העירייה", אמר. "כיום, הקול הזה לא נשמע מספיק חזק. גם כשאומרים שיש תקציבים הם לא מורגשים בשטח. בתוך הרשויות המקומיות אפשר לשנות הרבה דברים שהכנסת לא יכולה לשנות. שינויים גדולים באים מצעדים קטנים ומהשטח".
עורווה, במקור מכפר מזרעה, יצא מהארון כשהיה בן 18. "הייתי הראשון שעשה את הצעד הזה בכפר ונאלצתי להתמודד עם הרבה קשיים נפשיים ופיזים. לא הרמתי ידיים והמשכתי לעבוד קשה ולהראות להם תפיסה אחרת על הקהילה. אני מאמין שכדי שיהיה שינוי הקול שלנו צריך להישמע ובאופן ברור".
גם נועה שלום, שמתמודדת ברשימת "התעוררות בירושלים", נחשבת פורצת דרך. "מעולם לא הייתה אישה להט"בית במועצת העיר בירושלים", היא אומרת, "זו עיר קודש שיודעת גם להיות די חשוכה. השבוע הפרצוף שלי נמחק כמעט כל יום משלטים בעיר רק בגלל שאני אישה".
לדבריה, יש משמעות לבחירות בתקופת מלחמה. "אני חושבת שזה הוריד חסמים של שנים. כשאני מסתכלת על הדור שלי שהתגייס והתנדב, אני רואה אנשים שפיתחו אפס סובלנות לכל אותן עוולות – כולל להט"בופוביה וחוסר ייצוג. כדי שנבחרי הציבור יפסיקו להיאבק בנו ויתחילו לשתף פעולה צריך ייצוג מבפנים. אם אנחנו לא נהיה שם, אז סדר העדיפויות לא ישתנה".
לינור אברג'יל, מנכ"לית עמותת "טרנסיות ישראל" שרצה ברשימת "הרשימה השווה" בתל אביב תהיה, אם תיבחר, חברת המועצה הטרנסית הראשונה בארץ. "אני חושבת שהשינוי מתחיל ברשויות המקומיות. המטרה לייצר מיפוי צרכים לקהילה הלהט"בית כי אסור לנו לרגע אחד לחכות שמפלגות ייתנו לנו פירורים, גם אם הן מגדירות עצמן דמוקרטיות. לצערנו היינו צריכים שייהרג במלחמה קצין להט"בי כדי שייתנו זכויות לבן הזוג שלו. זה מה שאנחנו צריכים? שיקרה אסון כדי שיסתכלו עלינו?".
לקראת הבחירות המקומיות השיקו באגודה למען הלהט"ב את מצע הגאווה, שעליו יחתמו מועמדים ומועמדות מכל הקשת הפוליטית שיתחייבו לפעול לשוויון זכויות עבור הקהילה הגאה. "כשמדברים על אחדות אמיתית, אלה הערכים שהציבור דורש. לכן חתימה על המצע היא לא רק עבור הקהילה הגאה, אלא עבור הציבור כולו", סיכמה פאר.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.24