מבין 241 רשויות שבהן יתקיימו בחירות בשבוע הבא, ישנן כ-80 ערביות ולהן מאפייני הצבעה שונים מהאוכלוסייה הכללית. בעוד שברשויות היהודיות הלא-חרדיות שיעורי ההצבעה מגרדים את ה-60%, שיעורי ההצבעה של האוכלוסייה הערבית בבחירות המוניציפליות גבוהים משיעורי ההצבעה שלה בבחירות הכלליות לכנסת, וגבוהים בהרבה בהשוואה לשיעורי ההצבעה של האוכלוסייה היהודית לרשויות המקומיות.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הסיבות לכך הן חשיבות השלטון המקומי בקרב המצביעים הערבים שמוצאים בו יכולת להשפיע ולממש אינטרסים מקומיים, ותמיכת הציבור הערבי ברשימות עם זיקה קהילתית-חמולתית. ואכן, משנת 1978 אחוזי ההצבעה בבחירות המקומיות בחברה הערבית לא ירדו מ-84%. השיא היה ב-1998, אז הם עמדו על יותר מ-90%. גם בבחירות האחרונות, ב-2018, המספר היה גבוה ועמד על 85.7%. מומחים מעריכים כי בחברה הערבית התמונה תהיה שונה מזו שלפני 7 באוקטובר, וקיים צפי לירידה דרמטית באחוזי ההצבעה באוכלוסייה זו.
ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מסביר כי "לפני המלחמה הבחירות המקומיות היו הנושא מספר אחת שמעניין את ערביי ישראל, בעיקר בשל הרצון לשינוי בעקבות המספרים הגבוהים של הקורבנות והאלימות. רצחו מועמדים לראשות עיריות, עוזר ראש מועצה - זו הייתה תקופה מאוד דרמטית לקראת הבחירות הללו, אבל המצב השתנה. ערביי ישראל נפגעו כלכלית מהמלחמה, הציבור היהודי פחות מגיע לקנות מהם, הממשלה מקצצת בתקציבים שלהם במסגרת תקציב המלחמה, ומשפחות פשע וחמולות השתלטו על ההליך הדמוקרטי".
לדברי ד"ר מילשטיין, המציאות החדשה שנוצרה במלחמה פגעה בתקווה של ערביי ישראל ובמוטיבציה שלהם לשינוי. "הערבי-ישראלי לא בונה הפעם על כך שאם יבחר במועמד איקס, אז יהיה יותר טוב", הוא אומר. "מועמדים חדשים גם מגיעים ממשפחות פשע וחמולות, אז זה לא שיש מה להצביע להם. אני צופה שנראה ירידה באחוזי ההצבעה ביחס לשנים קודמות".
השלטון המקומי נחלש
הצפי לאחוזי הצבעה נמוכים הפעם תואם את האווירה הלא כל כך מתוחה בכמה אזורים במגזר. יש יישובים שבהם התושבים מאוכזבים מהטיפול של ההנהגה באלימות ולא מוצאים אלטרנטיבה ראויה, ובנוסף הם לא זכו להרחבה של שטחי שיפוט ובתים נותרו מועמדים להריסה.
בבחירות קודמות מי שהצביע באופן לא חמולתי נחשב בוגד, אך היום התופעה קטנה יותר. המשפחה עדיין מעל הכול בקלפי, אבל פחות, והנושא המרכזי שעומד לבחירות הוא אובדן הביטחון האישי. בשלוש השנים האחרונות נרצחו יותר מ-400 בני אדם בחברה הערבית, וכמעט כל אחד היום - גם חפים מפשע - עלול להפוך לקורבן של מכת האלימות.
אמיר בשאראת, מנכ"ל ראשי הרשויות הערביות, אומר ש"דפוס ההצבעה בחברה הערבית הוא עדיין עם נטייה משפחתית וחמולתית, במיוחד נוכח היחלשות המפלגות הפוליטיות ברמה המקומית. דפוס הצבעה זה מייצר מחויבויות על בסיס אינטרסים ופחות על בסיס עניינים עקרוניים. ממשלת ישראל פועלת באופן רציף להחלשת השלטון המקומי בחברה הערבית. היא פוגעת ברמה המקומית באספקת שירותים לתושבים ובמאבק בפשיעה, והדבר מייצר פחות אמון ביכולת של השלטון המקומי אצלנו לייצר שינוי".
ראש מועצת כפר ברא, מחמוד עאסי, שמתמודד שוב, אמר: "לצערי עדיין ההצבעה היא לפי חמולות. זה עניין של תרבות. לכן החמולות הגדולות תמיד יככבו והן בעלות הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בשלטון. הקיצוץ בתקציבים שלנו פוגע קשות ביישובים בחברה הערבית, בכל התחומים - לא רק במאבק בפשיעה. השירותים לתושבים נפגעים וככה עוד ועוד נכנסים עמוק לעולם הפשע. באופן הזה מגויסים צעירים שלנו לארגוני הפשיעה".
ביישוב ראמה יש מתמודד אחד, לטיף אבו לטיף, ראש המועצה הנוכחי. על פי דיווחים שונים, אנשים מפחדים להתמודד מולו בגלל הצל של ארגון הפשע ממשפחת אבו לטיף. ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל, מסביר ש"קיימת ירידה במספר המועמדים בבחירות לרשויות הערביות. לראשונה ביישובים שונים יש רק מועמד אחד. זו תופעה חדשה שנובעת מחשש של מועמדים להתמודד בעקבות המצוקה הכלכלית וכניסת ארגוני הפשע לשלטון המקומי. גם שיעורי ההצבעה הצפויים יהיו נמוכים, כתוצאה מהתסכול. קיצוץ של יותר ממיליארד שקל בתקציב הפיתוח יעמיק את העוני, האבטלה ומצוקת הדיור בחברה הערבית".
הפעיל החברתי והפוליטי עו"ד רדא ג'אבר, תושב טייבה, אומר ש"דפוסי ההצבעה בחברה הערבית בבחירות לשלטון המקומי אינן זהות לדפוסי ההצבעה לכנסת. עדיין השלטון המקומי הוא יותר קרוב לסוגיות ישירות ויומיומיות שמעסיקות את האזרח, ובראשן האלימות והביטחון האישי, תכנון ובנייה, וגם מרחב ציבורי מפותח. גם אם יש אכזבה מהכישלון בנושאים אלה, עדיין האזרח הערבי רוצה לראות מאמץ וטיפול ואינו מרים ידיים".
מועמדים שונים, נזכיר, אוימו בשנה האחרונה - והיו גם שנרצחו. בנצרת ירו לפני כמה חודשים לעבר ביתו של מוסעב דכאן, שרץ לראשות העיר והחזיק בסיכוי גבוה לזכייה. חודש אחרי הירי לעבר הבית ירו לעברו כשיצא מסוכת אבלים. דכאן נפגע באורח בינוני עד קשה, והתברר שהרקע למעשה הוא פוליטי - הבחירות. בעקבות הניסיונות לחסלו הוא החליט להסיר את מועמדותו. המשטרה עצרה מעורבים בירי והוגשו נגדם כתבי אישום חמורים. על פי החקירה, הם נשלחו על ידי ארגון פשיעה בהוראה של גורם שלא ידוע עד היום.
5 צפייה בגלריה
"ממשלת ישראל פועלת באופן רציף להחלשת השלטון המקומי בחברה הערבית". מנכ"ל ראשי הרשויות הערביות אמיר בשאראת
עבד אלרחים, תושב נצרת, אמר: "לא אשתתף בבחירות כי אין לי אמון באף אחד. בכל שנה אנחנו שומעים הבטחות. סבלנו מאלימות ומהזנחה ולכן אני מעדיף הפעם להישאר בבית או בעבודה, לא רוצה להתאכזב שוב".
בלי גבולות
גם עבד אלחמיד חיר אללה, חבר מועצת טורעאן מטעם חד"ש, התכוון לרוץ לראשות המועצה שבגליל התחתון, אלא שאז הוא קיבל איומים על חייו - והחליט לוותר על השליחות. יומיים אחרי שהכריז על מועמדותו, מכונית ובה שני אנשים לפחות עצרה בלילה בכניסה לביתו. רעול פנים שיצא ממנה הניח שם בקבוק עם חומר דליק, כדור ומצית.
לפני כחצי שנה נרצח גאזי סעב, שהיה מועמד לראשות המקומית אבו סנאן. באותו יום אלמונים ירו בו למוות ורצחו שלושה נוספים. על פי החשד, היורים התכוונו לחסל יעד אחד - ורצחו את כל הארבעה. העצורים שוחררו מחוסר ראיות.
תושבת אבו סנאן אמרה: "אין גבולות אצל הרוצחים. גאזי היה מועמד ישר ורצחו אותו בדם קר. נכון שהוא לא היה היעד, אבל לדעתי רצחו אותו כמסר. הפושעים מסוגלים לרצוח בעלי תפקידים ומתמודדים בבחירות. לצערנו המשטרה רק מבטיחה לנו הבטחות ולא עושה כלום".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.02.24
