הכרזתו של בצלאל סמוטריץ' על כך שהחטופים בעזה הם לא הדבר החשוב ביותר היא ללא ספק אחד מרגעי השפל של המלחמה. מעבר לעובדה האנושית הפשוטה שזו אמירה דוחה כשהיא נשמעת מפי חבר קבינט שאחראי לכך שחטופות וחטופות נאנקים בעזה לאחר שנלקחו לשם במשמרת שלו, ניכר כי מבחינת סמוטריץ' רק הוא מספיק אמיץ כדי להטיח בנו אמת כואבת. לכן לא צריך להסתפק רק בהבעת גועל מדבריו אלא צריך גם להסביר מדוע עמדתו שגויה ומעוותת את המשמעות של להיות ישראלי ויהודי.
סמוטריץ' התכוון לומר, מצידו, כי מבחינה אסטרטגית הכרעת חמאס לא פחות חשובה לישראל כמדינה מאשר הצלת 134 אזרחים. אבל את הדברים הוא קובע ארבעה חודשים לאחר תחילת המלחמה, כשחמאס ממילא מרוסק. כלומר, העמדה של סמוטריץ' כבר התממשה כשישראל בחרה לפעול, בראש ובראשונה, להכרעת חמאס, ולצד זאת לנסות לשחררם. עכשיו, ארבעה חודשים אחרי, על רקע העדויות המצמררות על מה שעובר על החטופים, ומתוך הבנה כי ממילא המלחמה לקראת תומה, יש בהתעקשות של סמוטריץ' על העדפת עוד התקדמות צבאית על פני שחרור החטופים גישה לא יהודית: היהדות הגדירה את ערך פדיון השבויים כעליון בדיוק במצבים קשים מעין אלה, כלומר כששחרורם גובה מחיר.
יתרה מכך: גישת סמוטריץ' היא גם לא אנושית, ואי־אפשר לנתק אותה מהתמיכה שלו ברעיון הטרנספר לעזתים. כלומר, מה שסמוטריץ' מייצג זו עמדה ששמה ערכים ואמונות - ניצחון מוחלט, התיישבות, סיפוח - מעל קדושת החיים ומעל זכויות האדם, משני הצדדים. מכך אפשר להבין שהשנאה שלו לעזתים אינה עומדת בפני עצמה - היא מעוגנת בתוך החשיבות הפחותה שהוא מייחס לחיי אדם ואיכותם כעיקרון.
בציונות הדתית המקורית מקובל היה לדבר על המשולש - עם ישראל, תורת ישראל וארץ ישראל - ועל הניסיון למזג אותם. אבל סמוטריץ' מציע יהדות ששמה את עם ישראל במקום התחתון, וגם את ערכי תורת ישראל, כמו פדיון שבויים, הוא דוחק מתחת לקדושתה של ארץ ישראל. וגם ממנה הוא היה שמח לעקור את תושביה אם אינם יהודים.
במובן הזה התוצאה היא שסמוטריץ׳ מייצג יהדות שיש בה קדושה של הגשמי, במקום הרוחני, או האנושי, ומבלי לשים לב הוא מתקרב, במקרה הטוב, לעמדה כנענית, שקידשה את האדמה. ובמקרה הרע, מה שהוא מציע זה בעצם עבודת אלילים. והרי מי כמוהו יודע שכינויו של אלוהים הוא גם "המקום", בדיוק כדי שלא לקדש מקום ספציפי במקום אמונה טהורה.
הוויכוח בשאלת המתח בין שתי מטרות המלחמה, הכרעת חמאס ושחרור החטופים, היה לגיטימי ובעל היבטים לכאן או לכאן כשהמלחמה פרצה, וברור היה שלישראל אין ברירה אלא לרסק את חמאס, גם כתגובה מוסרית וגם כתגובה אסטרטגית. אבל בשלב שבו אנו נמצאים, אמירתו של סמוטריץ' מעידה בעיקר על הסכנה הטמונה בעמדותיו לא רק לגורל החטופים, אלא גם לגורלה של ישראל כחברה שפויה וחיובית, ושל היהדות כרעיון ואמונה מוסרית. שלא לדבר על כך שאם זו נקודת המבט של שר האוצר בנושאים של פיקוח נפש, איך אפשר לבנות עליו שיבין את החשיבות של לשמור על כלכלה איתנה למען איכות החיים?
ד"ר אבי שילוןהיו זמנים בישראל שפוליטיקאים סיימו את הקריירה שלהם בשל אמירות הרבה פחות חמורות, כמו הבטחתו של שר האוצר יעקב מרידור להציג המצאה שתפתור לישראל את בעיית האנרגיה: נורה אחת תאיר את כל רמת־גן. מה שסמוטריץ' אמר חייב להניב לו גורל פוליטי דומה.
ד"ר אבי שילון הוא היסטוריון
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.24
