לפני כמעט עשור, ב-21 באוגוסט 2014, חגג ז'הן ברמן את יום הולדתו של בנו הבכור אשד בקיבוץ ניר עוז כש-12 פצמ"רים נורו מכיוון הרצועה. אחד הפצמ"רים פגע במרכז גן הילדים בקיבוץ, שם נערכו החגיגות, וברמן נפצע באורח קשה. בתמונה שתיעדה את פציעתו ניתן לזהות את אוהד יהלומי, שגיא דקל חן ואלעד קציר שנחלצו לעזרתו - וכיום שבויים בעזה.
"אוהד שמע את הצעקות מהגן ומיד הגיע. ניגש אליי, הוריד את החולצה שלי ובשתי אצבעות עצר את הדימום שלי", סיפר ברמן שעזב עם משפחתו לדנמרק לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. עוד הוא סיפר כי את התמונה המצמררת צילם רונן אנג'ל, שנחטף ונרצח. אשתו קרינה ושתי בנותיהם - מיקה ויובל - שוחררו מהשבי.
"כל זה קרה מול עיני הילדים בגן. גם הצוות הרפואי של הקיבוץ הגיע – קרול סימן טוב שנרצחה בטבח לא מופיעה בתמונה כי היא טיפלה באשתי", הוא סיפר ל-ynet וידיעות אחרונות. "שנה אחרי האירוע אוהד הפך לסנדק של בני האמצעי תאיר. אני מחכה שהוא יחזור אלינו, הוא חסר לי. הצלתי את הבן שלו איתן בגן הילדים, ואוהד הציל אותי. אני מחכה לראות אותו שוב, לחבק אותו. חייבים להחזיר את כולם.
"זו הפקרות שנמשכת מעל עשור. התמונה הזו צולמה עשרה ימים בלבד אחרי נאום הכלניות של בני גנץ, שהבטיח לנו שקט בעוטף עזה. ככה זה התחיל ולא נגמר עד היום. תמיד פחדתי מהרגע הזה שתהיה חדירה של מחבלים – כמו שהייתה בשבת השחורה. כבר לפני שמונה שנים התקנתי מנעול על הממ"ד שלי וכולם חשבו שאני משוגע. עכשיו זה ברור שזה חובה. אני עצוב, אלו האנשים הכי טובים שהיו עושים דברים נפלאים – לא רק לקיבוץ, עבור כל האזור. אלו האנשים של ניר עוז, כולנו משפחה אחת. ללא הקהילה הזו – שעוטפת, אוהבת דואגת – לא הייתי חי היום".
בת שבע יהלומי, בת זוגו של אוהד ואמו של איתן בן ה-12, שנחטף ושוחרר כעבור 52 ימים, סיפרה כי את נפילת הפצמ"ר היא זוכרת היטב: "הייתי במרחק של כקילומטר אווירי מהקיבוץ בזמן הנפילה – שמעתי אותה. התקשרתי מיד לאוהד והוא לא ענה. כשהצלחתי להשיג את הגננת, היא אמרה לי שהכל בסדר ושאוהד הגיע לגן של איתן. הייתה מהומה מאוד גדולה.
"המון הורים הגיעו לקחת את הילדים, וכשהגעתי לגן ראיתי שאיתן לבד. אחר כך התברר לי שאוהד היה עסוק בלהעניק טיפול מציל חיים לז'הן. כמו שהוא יצא מהממ"ד ב-7 באוקטובר כדי להגן על המשפחה, כך הוא הציל את ז'הן לפני עשור. זה מאוד מאפיין אותו. בהסתכלות היום התמונה הזו מטלטלת. כל האנשים שמופיעים בה נפגעו", סיפרה.
כרמית פלטי קציר, אחותו של אלעד קציר שגם הוא עדיין מוחזק בשבי חמאס, אמרה כי "התמונה הזו מראה באופן מוחשי מאוד במשך כמה זמן הקיבוץ שלנו סובל ממציאות ביטחונית בלתי אפשרית – הקיבוץ היה כל הזמן בקו האש. בתמונה רואים שמי שנחלץ לעזרת חבר אלו בני הקיבוץ, החברים של הפצוע. במקרה הזה מדובר בז'הן, אבל זה היה קורה עבור כל אחד מאיתנו - זה משהו שנמצא בבסיס הערכי שלנו, הסולידריות והערבות ההדדית".
היא הוסיפה כי "מצמרר במיוחד לראות את התמונה הזו היום, גם בגלל שהרבה אנשים מהתמונה הם חטופים מאז שבעה באוקטובר, וגם בגלל שהערבות ההדדית היום מוטלת בספק. האזרחים האהובים האלו הופקרו בשבת השחורה וגם 138 ימים אחרי מדינת ישראל לא נחלצת לעזרתם, לא מוציאה אותם מהתופת. אנחנו מצפים מהממשלה לאותה סולידריות וערבות הדדית, מצפים מהציבור לתמיכה רחבה, לתמוך בעסקה שתחלץ את כולם מהגיהינום.
"מעבר לכל דמות שם, יש סיפור שלם של משפחה. אלעד חטוף בעזה, אבל אמא שלנו נחטפה ומתמודדות עם ההשלכות הנוראיות של השבי. אבא שלנו נרצח. סביב כל אדם בתמונה הזו יש מעגל שלם של נפגעים מאותה השבת. התמונה הזו היא סיפור של קיבוץ", סיכמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.02.24
