במדינה שבה בשנים האחרונות נערכות בחירות לכנסת בתדירות גבוהה, אין פלא שאנשי הפוליטיקה הארצית בוחשים גם בגזרה המקומית. שם הם מנסים לצבור עוד כוח ולחזק את מי שמחזיק בעמדות דומות לשלהם, כדי להיות ערוכים לבחירות הבאות וגם כדי לעמוד חזקים מול המלחמות הפנימיות שעוד יבואו. ישנם מועמדים שנושאים בגאווה את שם המפלגה שהם מגיעים ממנה ומקבלים את תמיכתה. ויש כאלה שבלי לשים לב תבחרו בהם ולא תדעו את השייכות שלהם לתנועה מסוימת, בכנסת ומחוצה לה.
לקראת כל שנת בחירות ברשויות, מפלגות מקימות ועדה מוניציפלית שדנה במי לתמוך בכל עיר או רשות וגם מממנת את המועמדים. "פעם כל המועמדים היו מזוהים עם מפלגות, היום יש מפלגות שהן מאוד דומיננטיות בבחירות המקומיות, ויש כאלה שזה פחות מעסיק אותן", אומר ד"ר אריאל פינקלשטיין, ראש פרויקט שלטון מקומי במכון הישראלי לדמוקרטיה, "עכשיו הדומיננטיות הן המפלגות החרדיות. הבחירות המקומיות מאוד משמעותיות עבורן. יש גם את עוצמה יהודית, הציונות הדתית ומהצד השני של המפה הפוליטית את המחנה הממלכתי".
פינקלשטיין מוסיף: "ישנן 89 רשימות ו-45 מועמדים לראשות עירייה עם זיקה לליכוד. זו המפלגה עם הכי הרבה מועמדים בבחירות הנוכחיות, אך היא נחלשה ביחס לשנים קודמות. ש"ס יציבה עם 70 מועמדים לרשימות ברשויות ותשעה מועמדים לראש רשות. ליהדות התורה (אגודת ישראל ודגל התורה) יש 54 מועמדים לרשימות ועשרה מועמדים לראש רשות. לציונות הדתית 49 מועמדים לרשימות ושמונה מועמדים לראש רשות. המחנה הממלכתי נכנסו חזק לבחירות האלה והציבו 46 מועמדים ברשימות ו-27 מועמדים לראש רשות. יש עתיד התחזקה ולה 37 מועמדים לרשימות ו-21 מועמדים לראש רשות - כפול מבחירות 2018 שהיו למפלגה עשרה מועמדים לראש רשות. עוצמה יהודית פועלת במרץ לקדם את המועמדים שלה - 29 לרשימות ושמונה מועמדים לראש רשות. המפלגות הערביות שמרו על יציבות, ומפלגת העבודה נחלשה".
בחודשים האחרונים השר איתמר בן גביר, יו"ר עוצמה יהודית, הזמין מועמדים מובילים לראשות רשויות לישיבות סיעה בכנסת. השר בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי, הצטלם עם מועמדים והביע תמיכה פומבית בהם. השר בצלאל סמוטריץ', יו"ר הציונות הדתית, נלחם למען דחייה נוספת של הבחירות בצל המלחמה משום שמועמדים המזוהים עם מפלגתו עדיין שירתו במילואים. בש"ס ויהדות התורה פעלו מול רבנים בנמרצות על מנת לקבל את תמיכתם למועמדים שלהם ברשויות.
הלל פרטוק, יועץ תקשורת ואסטרטגיה ומנהל קמפיינים בבחירות המקומיות, מציג את המגמות בבחירות הנוכחיות מאז המלחמה: "מצד אחד, מועמדים שהם חברי ליכוד רצו ברשימה עצמאית כדי לא להיות מזוהים עם המפלגה, קודם בגלל המחאה נגד הרפורמה המשפטית ואחר כך בשל הצניחה בסקרים ואי-שביעות הרצון של הציבור מתפקוד הממשלה. כך למשל המועמד בחולון, שי קינן, שהליכוד תומך בו, לא מזוהה עם המפלגה בשום צורה שהיא, הוא אפילו לקח את אביגדור ליברמן וגדעון סער ופירסם שהם תומכים בו והתרחק מהליכוד. מצד השני, המחנה הממלכתי מתחזקת בסקרים וגנץ מעורב מאוד במועמדים שהוא תומך בהם. הוא מזוהה עם אחדות, עם המרכז, עם פשרה, ולכן הוא מגנט מנדטים. הרבה מועמדים שהוא תומך בהם מצטלמים איתו ומביאים אותו לחוגי בית וכנסים. גנץ מבין שאם הוא מבסס את התמיכה בו בגזרה המקומית, האנשים האלה אחר כך יעזרו לו בבחירות הארציות. המועמד שלו אחר כך יעבוד בשבילו בבחירות הארציות - זה אוצר".
2 צפייה בגלריה
לצד המפלגות, תנועת ארגוני המחאה מצטרפת למרוץ. "שינוי מתחיל בבחירות המקומיות"
(צילום: אבי רוקח)
פרטוק מסביר כי גם המסרים בקמפיינים השתנו אחרי 7 באוקטובר: "היום המסר המרכזי של כל המועמדים הוא מיקוד בביטחון. אירועי הטבח בעוטף הקצינו את היחס לביטחון אישי. עוצמה יהודית אומרים 'אצלנו אין משחקים, לא נאפשר עבודה של ערבים באתרי בנייה, בגנים, בניקיון'. המסר הזה תופס הרבה יותר בתקופה הזו. כל האלמנטים של ערבים ויהודים, חיזוק הזהות היהודית, החלטות לא להכניס ערבים לעבוד ברשויות. אני מעריך שהם יתחזקו על רקע המלחמה. זה משהו שלא היה צפוי לפני 7 באוקטובר".
חוץ מהמפלגות שפועלות בכנסת, מדי כמה שנים קמות התארגנויות חדשות. בתקופה שהייתה התחרדות ראינו תנועות כמו "התעוררות" שפעלו לשמור על צביון חילוני בירושלים. בתקופת המחאה נגד הרפורמה המשפטית קמה תנועת "חוזה חדש" שמריצה בבחירות 26 רשימות ברשויות.
הדס רגולסקי, מנכ"לית "חוזה חדש", תנועת ארגוני המחאה בזירה המוניציפלית, המתמודדת למועצת העיר תל אביב-יפו ברשימת "כל המחאה בפתק אחד", אומרת כי "לפני המלחמה היינו עסוקים בלתרגם את המחאה לערכים ליברליים ודמוקרטיים. עכשיו אנחנו מעבירים מסר שאחרי כישלון המדינה ב-7 באוקטובר נדרש שינוי, והוא מתחיל בבחירות המקומיות. הבאנו אנשים שבאים לעשות טוב, הם לא פוליטיקאים מקצועיים. בזמן שהמדינה לא תפקדה, הם הקימו תוך יום חמ"לים עירוניים שעזרו למפונים, לחיילים, למילואימניקים. חמישה חודשים לתוך המלחמה הציבור מייחל לתקווה ושינוי, ואנחנו מסמלים בדיוק את זה".
רגולסקי מבהירה שרשימתה לא תשב עם עוצמה יהודית במועצה: "תל אביב היא המגדלור הליברלי. בן גביר מבין את זה, הוא התאחד עם הליכוד לקמפיין שערורייתי, ויחד הם צפויים לעבור את אחוז החסימה. אנחנו ניצבים פה כדי להילחם בכהניזם ובגזענות שהם מובילים. הבחירות המקומיות הן הפרומו לבחירות הארציות, בשביל זה אנחנו מתארגנים. נרדמנו בשמירה בשעה שהבן גבירים והסמוטריצ'ים המשיחיים השתלטו על כל חלקה טובה. ההפגנה הכי חשובה השבוע היא ביום שלישי בקלפי".
פורסם לראשונה: 00:00, 23.02.24
