הבחירות לרשויות המקומיות הן תחילתו של עידן חדש בערים וביישובים בישראל, אבל גם סופו של עידן עבור אלה שמכהנים בתפקיד כבר כמה עשורים. אחרי שראו את העיר שלהם צומחת ומתפתחת מול עיניהם, בעוד כמה שבועות הם ייפרדו ממפעל חייהם - ועכשיו הם מסתכלים אחורה בגאווה.
"יש לי יותר שעות בעירייה מאשר עם המשפחה" - סימון אלפסי (78), יקנעם, 35 שנה
"אני עוזב את התפקיד עם גאווה גדולה", מסכם סימון אלפסי את תקופתו כראש העיר יקנעם. "הצלחתי להפוך עיירת פיתוח במצב קשה לעיר משגשגת שמתבססת על הייטק ושני פארקי תעשייה, אחד מהם משותף למגידו ולכפרים הדרוזים דלית אל-כרמל ועוספיה. יצרתי שותפות מלאה שיכולה להוות דוגמה לכל הארץ".
אלפסי, איש מפלגת העבודה וחבר מועצת העיר כבר 50 שנה, זוכר קשרי עבודה עם ראשי הממשלה גולדה מאיר, יצחק רבין, מנחם בגין, יצחק שמיר, שמעון פרס, בנימין נתניהו, אהוד אולמרט ואהוד וברק. "האדם שהכי השפיע עליי היה יצחק רבין. הייתי פעיל ושותף לקמפיין שלו, וזכיתי להיות איתו גם באוסלו וגם בביקור אצל מלך מרוקו”, הוא נזכר. "אני ראש העיר הכי ותיק בישראל. הצלחתי לקדם את יקנעם ולהביא אותה לשיאים ולהישגים גם בתקופת הליכוד".
כשאלפסי נבחר לכהונה הראשונה שלו ב-1989, בעיר התגוררו כ-5,000 תושבים והיא התמודדה עם הגירה שלילית גדולה ושיעור אבטלה של כמעט 35 אחוז. "היום חיים בעיר כמעט 28 אלף תושבים, החינוך ביקנעם נמצא במקום הרביעי בארץ ובמקום אבטלה יש מחסור בעובדים", אומר אלפסי בגאווה. "אני משאיר אחריי את העיר הכי יפה והכי חזקה כלכלית וחינוכית. יקנעם עבורי היא הרבה יותר ממפעל חיים. יש לי הרבה יותר שעות עבודה בעירייה מאשר שעות עם אשתי והמשפחה".
"סיימתי את פרק עומר ואני עובר לפרק הנגב" - פיני בדש (71), עומר, 34 שנה
"הגעתי בטעות להיות ראש מועצה", מספר פיני בדש, ראש המועצה המקומית עומר מאז 1990. "ב-1989 ראש המועצה חלה ואז נפטר. אני מילאתי את מקומו בהתנדבות, ולאחר שנפטר חברי המועצה ביקשו שאשאר בתפקיד". באותם ימים היו בעומר כ-3,000 איש, פחות משליש ממספר התושבים היום. "אנחנו לא רוצים ממש לגדול, עד 10,000. אנחנו רוצים עדיין להיות יישוב קהילתי", אומר בדש, שמכונה "השריף של הדרום" בשל הגישה הבלתי מתפשרת שלו כלפי הבדואים בנגב.
הוא חתום על הפינוי של בני שבט טראבין מהקרקע שעליה ישבו, שיועדה לבניית שכונה לאנשי קבע. המטוס הפרטי שלו הוצת וקבלנים בשכונה החדשה ברחו, אבל הוא הצליח ושבט טראבין זכו ליישוב חדש סמוך לרהט. "המודל של טראבין היה הצלחה", הוא אומר.
בדש החליט לעזוב אחרי שבבחירות האחרונות כמעט הפסיד. היום שני המועמדים הבולטים לרשת אותו הם האחיין שלו, ארז בדש (55), וסימה כחלון (55). "עומר היא מדינה בתוך מדינה. בועה. חשוב שיהיה פה מישהו עם ניסיון חזק, כדי שלא יחברו את היישוב לבאר שבע", אומר בדש. "סיימתי את פרק עומר ואני עובר לפרק הנגב. אהיה במינהלת להקמת 13 יישובים יהודיים חדשים בנגב. אין אחד שיותר מתאים לזה ממני".
"כשנכנסתי לתפקיד לא הבנתי כלום בפוליטיקה" - אלי ברדה (67), מגדל העמק, 25 שנה
"אני מסיים את תפקידי במגדל העמק בתחושת סיפוק גדולה ובאושר גדול שהצלחתי להטביע את חותמי בעיר", אומר אלי ברדה, שהיה במשך 25 שנים איש קבע והשתחרר מצה"ל לאחר שירות כסא"ל בחטיבת המבצעים במטה הכללי. "כשנכנסתי לתפקיד לא הבנתי כלום בפוליטיקה, הכול היה חדש עבורי. למדתי את רזי התפקיד וניהלתי את העיר במשברים הגדולים ביותר שהמדינה חוותה.
הוא נזכר: "בקדנציה הראשונה המצב הכספי של הרשות היה קשה מנשוא ובמשך שנים ניהלתי מלחמת הישרדות ומאבק חודשי לתשלום משכורות לעובדי העירייה. מעולם לא פיגרנו ביום אחד בתשלום המשכורות לעובדינו המסורים ואני גאה בכך מאוד. עברנו תהליך התייעלות כלכלית מורכב ומאז אנו רשות מאוזנת שמתנהלת בצורה מקצועית".
ברדה הוסיף: "עמדתי בכל היעדים שקבעתי לעצמי, ואני משאיר כ-50 פרויקטים מתוכננים ומתוקצבים, החל מבית העירייה, היכל תרבות, מוזיאון המייסדים ואצטדיון כדורגל. אני מרגיש שאני פורש בשיא, וחושב שתמיד טוב אחרי כל כך הרבה שנים להכניס דם חדש וצעיר למערכת. מגדל העמק זכתה בשלושה ראשי עיר שכיהנו כמעט 70 שנה בלי תחלופה והיו מאוד מקצועיים ומסורים לעיר".
צבי אלדרוטי נבחר לראש המועצה המקומית הראשון של מגדל העמק וכיהן כ-18 שנים בתפקיד. לאחר מכן החליף אותו ח”כ לשעבר שאול עמור שכיהן כ-20 שנה בראשות העיר, ואחריו ברדה שבר את שיאי השניים עם תקופת כהונה של 25 שנים.
"לא מספיק להיבחר, צריך גם לנהל את העיר" - בני כשריאל (72), מעלה אדומים, 32 שנה
אחרי יותר משלושה עשורים בתפקיד, בני כשריאל גאה בעיר שהוא משאיר אחריו. "בכל הפונקציות התקדמנו", הוא אומר. "בגלל שזו הייתה עיר חדשה הקמנו הכול כמעט מאפס. היום יש לנו מערכת חינוך שלמה שהיא אחת מחמש מערכות החינוך הטובות בארץ, ואנחנו עומדים על 97 אחוז גיוס לצבא".
כשריאל, שנכנס לתפקיד בגיל 40, מסביר ש"היום כדי להזיז משהו משמעותי בעיר, בכל עיר, אתה צריך לפחות שלוש קדנציות. אני הגעתי בגיל 40 אחרי שנים בעולם הניהול ואחרי שהייתי כמה שנים במשרד הבינוי והשיכון ובעוד מקומות, וזה משמעותי. אחרי שנבחרים צריך לנהל עיר, לא רק להזיז את מי שהיה קודם. ראש עיר צריך לדעת לנהל את התקציב שלו, להציג את צורכי העיר בפני שרי הממשלה, לפתח פרויקטים שיזינו את העיר, לבנות אזורי תעשייה ולהביא מסחר. זו עבודה רצינית".
עוד לפני שעזב את הכיסא, כשריאל כבר מצחצח את האיטלקית שלו לקראת התפקיד הבא שהוא צפוי להתמנות אליו: שגריר ישראל באיטליה.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.02.24
