לא זכורה בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל פקודה נוראה מזו שפקד בערבו של 7 באוקטובר מפקד אוגדה 99 תא"ל ברק חירם: לכוון קנה של טנק ולירות מטווח אפס על הבית של פסי כהן בקיבוץ בארי, ובו 13 נשים, גברים, ילדים וזקנים חיים, שהוחזקו כבני ערובה בידי מחבלים. זאת "כדי לסיים את האירוע", ובידיעה גמורה על מי הוא יורה. כולם, למעט ניצולה אחת שהייתה בתוך הבית, נהרגו.
הרוב גלוי וידוע. הרבה עדים, הרבה משתתפים, צילומים, הקלטות, אחת הקשות היא זו של התאומים בני ה־12 ליאל וינאי חצרוני, מתייפחים ומתחננים: "הצילו, הצילו, בבקשה בבקשה, תצילו אותנו". אבל מי שבעיקר שפך אור על האירוע היה חירם עצמו, שבראיון ל"ניו יורק טיימס", סיפר על הפקודה שנתן. מפקד כוח הימ"מ במקום התווכח איתו, סבר שעוד מחבלים ייכנעו כמו מפקדם שיצא עירום וידיו על ראשו, אבל חירם פסק, על פי עדותו שלו: "המו"מ נגמר", ופקד על מפקד הטנק: "תפרוץ פנימה, גם במחיר של חיי אזרחים". הבית חרב תחת התופת, קולות הבכי והתחינה נדמו.
בימים אחרים, צה"ל היה מרחיק את חירם מזירת הלחימה, מבהיר שההחלטות בעניינו יתקבלו בתחקיר יסודי ובערכאות הרלוונטיות
בימים אחרים, צה"ל היה מרחיק את חירם מזירת הלחימה, מבהיר שההחלטות בעניינו יתקבלו בתחקיר יסודי ובערכאות הרלוונטיות, אבל כרגע, מפקד שמורה לירות על אזרחי מדינתו במקום להצילם ולהגן עליהם, לא יכול, גם אם הוא מוכשר ואמיץ ומהולל, ועתיר זכויות – להמשיך לפקד על חיילים.
מהי פקודה בלתי חוקית בעליל
בצה"ל, לאורך כל שנותיו, מתקיים דיון משפטי, מבצעי ומוסרי מתמשך, על מהי פקודה בלתי חוקית בעליל שדגל שחור מתנוסס מעליה, לרבות אירועים טראומטיים שבעטיים הועמדו מפקדים לדין (הטבח בכפר־קאסם הוא המפורסם שבהם). המקרה הקיצון תמיד היה פגיעה מכוונת בחפים מפשע מקרב האויב. איש לא דמיין בסיוטיו הנוראים ביותר שפקודת ירי על אזרחים ישראלים, שאת חייהם מגיע צה"ל להציל, תצא בכלל מפיו של מפקד בכיר בצה"ל.
הרבה דברים קשים מנשוא קרו אצלנו אחרי אסון 7 באוקטובר שהמיט עלינו אויב אכזרי. הריגתם של שלושת החטופים אלון, יותם וסאמר בידי כוחותנו, למשל. אלא שגם שם, מקום שבו עולות שאלות קשות, ברור שהלוחמים לא ידעו שמדובר בחטופים. גם הכוחות שירו מהאוויר ומהיבשה לעבר הטויוטות של מחבלי חמאס, מתוך הנחה עמומה שייתכן שיש בהן גם חטופים – לא ידעו אם אכן כך הדבר. חירם, לעומת זאת, ידע בוודאות במי יפגע הפגז של הטנק. "נוהל חניבעל" עצמו, שבלשון המעטה אפשר לומר שהוא שנוי במחלוקת, כוון מלכתחילה למנוע חטיפת חיילים גם במחיר סיכון חייהם וחיי לוחמים אחרים. מעולם, מעולם, לא דמיין איש שחניבעל יגדע את חייהם הקצרים של ליאל וינאי.
אלף דגלים שחורים מתנוססים מעל הפקודה שנתן חירם. היא מפרקת את האתוס הציוני הבסיסי, ואת תכליתו הראשונה של צה"ל: להגן על אזרחי המדינה. הפרעות שנפלנו להן קורבן ב־7 באוקטובר זיעזעו וטילטלו אותנו. אסור שימחקו כליל את ערכי היסוד שלנו. אבל אל מול לובי מאורגן שמסתער על כל מי שלא מהלל את חירם, נדמו גנרלים, פוליטיקאים ובעלי דעה. מתקשים לחצוב מעצמם את האומץ לסמן גבולות שהם מובנים מאליהם כמו אוויר לנשימה.
גם תגובות צה"ל בלתי נסבלות. זה התחיל בגיבוי טוטאלי לחירם, המשיך להודעה על מינוי צוות חקירה שיגיש חוות דעת לפרקליטות, ובימים אלה הגיע להדלפות שהן בגדר בלון ניסוי – לפיהן הוא יקודם "רק" לתפקיד מטה, ולא למפקד אוגדת עזה כמתוכנן. איך לא מושעה דיון בקידום כזה לפחות עד תום החקירה, אלוהים יודע.
שלי יחימוביץרק בני משפחותיהם של הנספים נותרו לבקש, בקול ניחר, צדק לאהוביהם. אנחנו משאירים אותם בודדים במערכה, כאילו זו הייתה בעיה שלהם, ולא בעיה של כולנו. בהאג לא ידונו במה שקרה בבית של פסי. הקורבנות, למעט אחד, היו יהודים ישראלים. זה חשבון נפש מר ונוקב שחייב להיעשות כאן, אצלנו, ויש חשש שהוא לא יעשה לעולם.
פורסם לראשונה: 00:00, 25.02.24
