יותר משבעה מיליון אזרחים יצביעו מחר (שלישי) על איך ייראו חייהם בחמש השנים הבאות, ב-241 רשויות ברחבי הארץ. אם בעבר הנושאים שהובילו את שיקול הדעת של התושבים בבחירות לרשויות המקומיות היו חינוך, תחבורה ציבורית, ניקיון וסוגיות הנוגעות לדת ומדינה - אחרי מחדלי 7 באוקטובר, הפוקוס עבר למחוזות אחרים.
כעת עומדת למבחן המצביעים המעורבות של הרשויות במקומות שאליהן המדינה לא מצליחה להגיע: הטיפול במפונים, התמיכה במשפחות השכולות ובאנשי המילואים, הסיוע לעסקים, הליווי הנפשי וגם המלחמה מול השלטון המרכזי עבור ביטחון התושבים. לכל אלה התווספו בחודשי המלחמה לא מעט צרכים ודאגות, שהבליטו את ראשי הרשויות שהצליחו להתאים את ההתנהלות שלהם למצב, לעומת אלה שהשאירו את הבעיות למדינה וזנחו את התושבים.
עו"ד שרון שנהל, ראש תחום רשויות מקומיות בפורום נשות המילואימניקים, אמרה כי "הרשות המקומית צריכה להיות גוף שנותן מענה לכל משפחה ומשפחה, בדיוק במקומות שהמדינה לא מצליחה לטפל. זה יכול להיות חיבור למתנדבים ולאנשי מקצוע, החל מ'דוג ווקר' (מוליכי כלבים) ועד סיוע נפשי או ארוחה חמה. גם הנושא של חינוך - לאתר את ילדי המילואימניקים, להבין את הקשיים והרגרסיות ולנסות לסייע להם. את בסוף רוצה לקבל הרגשה שאת לא לבד, שבאירוע כזה יש עוד נשים ואנשים שאיתך באותה סירה ושרואים אותך".
בן זוגה של עו"ד שנהל גויס למילואים כבר ב-7 באוקטובר, ובמשך חודשים ארוכים היא הייתה לבד בבית עם שתי בנותיה, בנותשנה ושלוש. "אצלנו בתל-אביב, מהרגע שהעלינו את הצרכים האלה מול העירייה, חודשיים לתוך המלחמה, התחילה ההתעוררות והתחילו לתת הטבות וסיוע. זה לא מצריך תקציבי ענק, רק חשיבה והתבוננות. היו רשויות שפנינו אליהן במכתבים ובכלל לא מעניין אותן לשמוע. זה משהו שצריך לקחת בחשבון כשהולכים לבחור", הסבירה.
חגי הירשמן, הבעלים של "שושנה בר" בירושלים, סיפר שסוגיית התמיכה בעסקים ושמירה על צביונה של העיר הם הנושאים שחשובים לו בבחירתו בקלפי. "אני רוצה ראש רשות שידאג לתת מקום לכולם וינסה לייצר שוויון עד כמה שאפשר, בין הקצוות הקיצוניים וגם למי שביניהם. היה פחד שמשה ליאון ילך לצד החרדי אבל הפחד הזה נמוג בקדנציה הזו. אני רואה דברים שקורים בכיוון טוב. מצד שני, הייתי רוצה שישתף פעולה עם עוד רשימות שמחזיקות דעות שונות".
גם הירשמן התייחס לתפקוד הרשות בזמן המלחמה: "הרגשתי שערים למציאות המשתנה של העסקים ודואגים להם. הוציאו מענק תמיכה בעסקים, קראו לתושבים להציע יוזמות לאירועי תרבות ופנאי - זה ממש החמצן של העסקים בעיר. צריך תמיד לשאוף לאנשים ברשות שבאו עם רצון לעבוד, לעשות טוב, ולא לנוח בכיסא".
ובמקומות שהרשויות לא תיפקדו, התייצבו האזרחים. אחת מהן הייתה דנה גת, בלוגרית טיולים ויין, שמצאה את עצמה במלחמה פותחת חמ״ל אזרחי שסייע למפונים, חיילים, מילואימניקים ועוד. "בחודשים האחרונים היה מאוד ברור שיש מועצות ועיריות שמילאו את תפקיד הממשלה ופשוט לקחו אחריות על המפונים שהגיעו אליהם, ויש כאלה שפחות", אמרה גת. "עיריית תל-אביב לקחה מאה אחוז אחריות על המפונים ואנחנו בחמ"ל לא היינו צריכים להתעסק בהם. היו רשויות שאפילו לא דאגו למפונים שלהן לאוכל ושם אנחנו נכנסנו לתמונה.
"רשות מוניציפלית חזקה יכולה לעשות ברגעים כאלה את מה שהמדינה לא מצליחה לעשות. זה בא לידי ביטוי גם לגבי המיגון: את רואה מי נלחם על התושבים שלו מול המדינה, ואיזה ראשי עיריות זורקים את האחריות. המלחמה הדגישה את הצרכים האלה וגם את היכולות של הרשויות. מצב שבו לתושבים אין למי לפנות, זה ביזיון. התושבים צריכים לדעת שהרשות עומדת לרשותם", סיכמה גת.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.02.24
