"אני חייל של רוני, אני מאמין שזה בדיוק מה שהיא הייתה עושה". כך הסביר אייל אשל - אביה של התצפיתנית רוני אשל - מדוע בחר להתגייס למילואים חודשים ספורים לאחר שבתו נהרגה בבסיס נחל עוז שבו שירתה.
"התחלתי את המילואים לפני שבועיים וחצי בערך, למעשה כבר ב-7 באוקטובר בערב קיבלתי טלפון מהחייגן האוטומטי ואז גם קצינת הקישור יצרה איתי קשר. הסברתי לה שאנחנו מנותקי קשר מרוני, היא הבינה כמובן ואמרה שאקח כמה זמן שצריך. אחרי כמה ימים התקשר אליי שוב החייגן ואז יצרתי קשר עם המג"ד ששיחרר אותי לגמרי", אמר אייל ל-ynet.
ובכל זאת, כאשר הרגיש שזה הזמן שלו - נכנס גם אייל "מתחת לאלונקה" והתגייס. "אני לא יכול לפרט יותר מדי על המילואים שלי, אבל אנחנו עוסקים בדברים חשובים. כולם סביבי מתחשבים ומחבקים אותי מאוד. אני זוכה לאהדה רבה מאוד מצה"ל, בסופו של דבר הם לא כולם חטאו באותה השבת. אני מבין שגם אני צריך לתת את החלק שלי, זאת המדינה שאנחנו חיים בה ואני חושב שזה מה שרוני הייתה עושה. אם היא מסתכלת עליי מלמעלה אני מאמין שהיא ממשיכה את הקו של החיוך הנצחי שלה".
הוא הוסיף כי "זה גם החינוך שאני מעביר לילדים, אנחנו חיים במדינה שכל הסובבים אותנו רוצים ברעתנו, רוני נתנה את חייה למען זה. בסופו של דבר, אם מזקקים את סיפור השבת השחורה, אפשר להתחיל אותו כמה חודשים אחורה בנחל עוז. אם מישהו היה שם לב ומקשיב לבנות האלה שדיווחו על בסיס שעתי, אם מישהו היה מקשיב להתרעות האלה, יכול להיות שלא היינו פוגשים את השבת של שבעה באוקטובר. צובט לי בלב לשים מדים, אני לא אגיד שלא, אבל אני חי עם זה בשלמות. החלל שלנו בבית הוא גדול מאוד ובאותה נשימה אני ממשיך את הדרך שלה".
לצד ההקרבה הענקית של אייל, הוא ממשיך להיתקל בחוסר רגישות. אתמול הוציא דואר מהתיבה ונתקל במכתב לרוני - הודעה לבוחר לרשות המקומית. "זה בוקס בבטן, למה להתנהל ככה? למה החוסר רגישות", שאל.
מדובר בפעם השנייה שהמשפחה מקבלת הודעה כזאת. "ההודעה הראשונה הגיעה לפני שבועיים וחצי, הלכנו להוציא דואר כרגיל ופתאום אנחנו רואים מכתב לרוני. יצרנו קשר עם העוזר של שר הפנים שהבטיח לנו שזה לא יקרה שוב ושהוא יטפל בזה באופן אישי, והנה קיבלנו מכתב נוסף".
בירוקרטיה נוספת שמרגישה למשפחות כמו אצבע בעין היא ההודעה שקיבלו על כך שבקרוב יונפק להן ספח חדש לתעודת הזהות: "לכל ההורים של הנרצחים וההרוגים ממערכת הביטחון שנפלו במלחמת חרבות ברזל יהיה כתוב בספח במקום בת - החלל רוני אשל ז"ל, נפלה במלחמת חרבות ברזל. אני לא מצליח להבין למה, למה זה כל כך דחוף? למה חייב לדחוף את זה בפנים? גם על זה ניסינו לברר ולא הבינו במשרד הפנים על מה מדובר, אמרו שזאת פשוט החלטה שהתקבלה וצריכה לעבור איזו ועדה בירוקרטית. אנחנו לא נספרים, אף אחד לא סופר אותנו וככה אנחנו נראים, כולנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.02.24