כמעט בכל יום בשבוע האחרון שולחת התובעת הכללית של ניו-יורק, לטיטיה ג'יימס, בהנאה לא מוסתרת ציוץ אחד: מספר ארוך ומתעדכן של הדולרים שדונלד טראמפ חייב עכשיו למדינת ניו־יורק. זה התחיל עם הקנס הבסיסי של 364 מיליון דולר שהוטל על טראמפ אחרי שנקבע כי הונה בנקים וחברות ביטוח על ידי ניפוח ערך נכסיו, אבל לפי חשבון הטוויטר של ג'יימס, יחד עם קנסות וריבית הסכום עומד נכון לאתמול על 464,805,336.70 דולרים. לזה צריך להוסיף את 83.3 מיליון הדולרים שטראמפ חייב לשלם לסופרת אי.ג'ין קרול, שזכתה בתביעה אזרחית נגדו באשמת אונס (לא הוגשה תביעה פלילית בגלל התיישנות). רק הריבית היומית על אי תשלום הקנס עומדת על כ-87.5 אלף דולר.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
דונלד טראמפ רגיל להיות חייב הרבה כסף. מוניטין איש העסקים המצליח שלו בנויים על ירושה נאה, כמה הצלחות גדולות, לא מעט כישלונות והרבה אוויר חם בצבע זהב. הוא הכריז שש פעמים על פשיטת רגל, ובשנה שעברה יצא מרשימת 400 האנשים העשירים ביותר בארה"ב, בגלל ירידות שווי פלטפורמת המדיה החברתית שלו (Truth Social) ואחזקות נדל"ן שבבעלותו. רוב הונו – שלפי "בלומברג" הוערך בשבוע שעבר ב-3.1 מיליארד דולר, ולפי "פורבס" הוערך ב-2.6 מיליארד דולר – מגיע מאחזקות של נדל"ן בניו-יורק, מועדוני גולף ואתרי נופש. אבל עכשיו הוא צריך לשלם במזומן יותר מחצי מיליארד דולר בעקבות שני פסקי הדין, ואף אחד לא יודע אם יש לו את הסכומים האלה נזילים. הצוות של לטיטיה ג'יימס העריך ב-2020 שיש לו פחות מ-100 מיליון דולר בנכסים נזילים. "פורבס" העריך בספטמבר שעבר כי יש לו 600 מיליון במזומן. האמת כנראה נמצאת באמצע.
התובעת הכללית של ניו יורק מעדכנת בחוב של טראמפ
כך או אחרת, טראמפ צריך להשיג מזומנים מהר, וכאן נכנס אחד המיזמים העסקיים המוצלחים ביותר בקריירה שלו: ריצה לנשיאות, ניצחון מפתיע או סירוב להודות בהפסד, וריצה לקדנציה נוספת. זה כל כך מוצלח שעכשיו, כשהוא זקוק להרבה מאוד כסף כדי לנהל מאבקים עם מערכת המשפט שממנה הצליח להתחמק ככל חייו, המוני מצביעים רפובליקנים שמחים לתרום לו אותו. לא רק אנשי עסקים עשירים, אלא גם מי שמתלוננים כי הביצים במכולת יקרות מדי. אלה וגם אלה פותחים את הכיס ומסבסדים את מאבקיו המשפטיים האישיים של המיליארדר.
מיד אחרי פרסום פסק הדין של השופט הניו-יורקי ארתור אנגורון, נפתח באתר התרומות GoFundMe עמוד מיוחד שנועד לגייס כספים כדי לעזור לטראמפ לשלם את הקנס. את העמוד יזמה אלנה קרדון, תומכת טראמפ נלהבת ואשתו של איל הנדל"ן הסלבריטאי גרנט קרדון, והיא כתבה בו שזו "קריאה לבעלי עסקים ויזמים להתגייס להגנה על כל אנשי העסקים, ולמען אדם שמעולם לא היסס לעמוד בהגנה עלינו. המטרה שלנו היא להוכיח שכאשר אחד מאיתנו הופך למטרה רק כי הוא דוגל בערכים שהופכים את אמריקה לגדולה, הוא לא עומד לבדו".
בשבוע הראשון שלו גייס העמוד יותר ממיליון דולר שהגיעו מכמעט 20,000 תרומות, ולמרות שבקצב הזה ייקח לו שנים לכסות את החובות, זה מספיק כדי להבהיר שוב עד לאן מוכנים מאמיניו של טראמפ ללכת בשבילו. למעשה, מימון כל ההוצאות המשפטיות של טראמפ מגיע עכשיו רק מכספי תרומות, שאמורות בכלל לשנע את הקמפיין הפוליטי שלו, אבל טראמפ הצליח לטשטש לחלוטין את הגבול בין צרכיו האישיים לקריירה הפוליטית, וזה עובד.
ברבע האחרון של 2023 גייסו ארבעת הארגונים שמרכיבים את הקמפיין של טראמפ כ-130 מיליון דולר, אבל את שנת הבחירות של 2024 הוא פתח רק עם 42 מיליון. דוחות כספיים שהגיש הקמפיין העלו כי עשרות מיליונים הופנו לתשלום הוצאות משפטיות. המפלגה הרפובליקנית והתורמים שלה לא רק יודעים שהם מממנים את ההגנה המשפטית של טראמפ, הם גם איבדו יכולת, שלא לומר רצון, להתנגד. כשטראמפ אמר כי הוא מתכוון למנות את כלתו, לארה טראמפ – אולי האדם הנאמן לו ביותר היום בתוך המשפחה – לראש הוועדה הלאומית של המפלגה הרפובליקנית (RNC), כמעט אף אחד לא העז למחות. זאת למרות שהתפקיד העיקרי של ה-RNC הוא גיוס כספים, וברור לגמרי מדוע טראמפ רוצה שם אנשים שלו.
ניקי היילי, האחרונה שעוד נאבקת בטראמפ, אמרה כי "הוא יהפוך את ה־RNC לקופה הפרטית שלו", אבל זה לא מזיז כלום, גם כי בסביבת טראמפ בכלל לא מכחישים את זה. להפך, הם מפגינים פה שקיפות מלאה, והם כבר ימצאו דרך, כמו תמיד, לעקוף את החוק בעניין. "בהחלט נשתמש בכספים האלה, המצביעים שלנו רוצים שנעשה זאת", אמרה לארה טראמפ, "זו הסיבה שיש עכשיו קמפיין GoFundMe, אנשים זועמים כשהם רואים את ההתקפות נגדו. הם מרגישים שזו התקפה לא רק על דונלד טראמפ. הם ירצו לעזור במימון ההגנה המשפטית שלו, כי הם יודעים שזו התקפה עליהם". אתמול הודיעה היו"ר הנוכחית של ה־RNC, רונה מקדניאל, על סיום תפקידה, והדרך של טראמפ פנויה עכשיו להשתלטות סופית.
טקטיקת ה"הם לא רודפים אותי, הם רודפים אתכם" היא שיטה פופוליסטית מוכרת וישנה, וטראמפ לא המציא כאן כלום, אבל הוא שיכלל אותה למודל עסקי. יום אחרי פסק הדין בניו־יורק, נסע טראמפ לדטרויט כדי להשתתף באירוע שנקרא "סניקרס־קון", ומעט אנשים שמעו עליו עד אותו רגע. טראמפ הגיע כדי לתת למעריציו הצעה שלא יוכלו לסרב לה: תמורת הסכום הצנוע של 399 דולר, יוכלו לקנות נעלי ספורט שנראות בדיוק כמו האייר ג'ורדן של נייקי, רק בצבעי זהב, עם דגל ארה"ב והאות T בענק. אלף הזוגות שהיו במלאי באתר המכירות נחטפו תוך דקות. חוץ מנעליים, השיק טראמפ גם בושם במחיר 99 דולר שנקרא "Victory47" ("ניצחון 47", כמו מספר הנשיאות שלו אם ינצח בנובמבר). כל ההכנסות קודש למימון ההגנה המשפטית שלו. ומי שבאמת רוצה להשקיע יכול לקנות לעצמו הזמנה לאחד האירועים שמתקיימים במהלך החורף הזה באחוזה שלו מאר-א-לאגו כמעט מדי ערב – מארוחות מפוארות ועד הקרנות סרטים תמורת 1,200 דולר לאדם.
הדחיפות של איסוף הכספים מכל מקור אפשרי נובעת גם מכך שפסק הדין של השופט אנגורון חוסם את דרכו של טראמפ לאחד מתחביביו הישנים: הכרזה על פשיטת רגל. האיסור אמנם מתייחס רק לפשיטת רגל של התאגיד של טראמפ, ואכיפת פסק הדין תיעצר עם הכרזה על פשיטת רגל אישית שלו – אבל ספק אם טראמפ יעשה דבר כזה בשנת בחירות. במקום זאת, הוא פשוט למד לעשות רווחים גדולים גם מכישלונות.
היסטורית, לטראמפ היו לא מעט הצלחות עסקיות. הבולטות שבהן הם מגדל טראמפ ומספר בניינים בדאון דאון מנהטן, ובעיקר "המתמחה" – סדרת ריאליטי שצולמה במגדל טראמפ בתקציב אפסי, הכניסה לו מיליונים ובדיעבד גם פתחה לו את הדלת לפוליטיקה. אבל היו לו לא פחות כישלונות, חלקם מפוארים ממש. "טראמפ איירליינס" היה הניסיון של טראמפ בסוף שנות ה־80 לייצר שירות טיסות יוקרתיות מניו־יורק לוושינגטון ולבוסטון. הוא רכש מטוסים מהחברה הכושלת Eastern Air Lines תמורת 365 מיליון דולר, שיפץ אותם, הצמיד להם את השם "טראמפ" וחיכה שמיליונרים יעמדו בתור. זה לא קרה. העסק נכשל ונמכר. הייתה גם "וודקה טראמפ" בבקבוק בצורת גורד שחקים, עם האות T משובצת בזהב והסיסמה "ההצלחה מזוקקת". אחרי ההשקה ב־2006, טראמפ חזה שה־T&T (טראמפ וטוניק) יהיה המשקה הפופולרי ביותר באמריקה. שנתיים לאחר מכן, וודקה טראמפ הייתה היסטוריה.
את "טראמפ סטייקס" השיק ב־2007 כדי "לספק טעימה מסגנון החיים היוקרתי של דונלד טראמפ". עד שנת 2014, גם הסטייק מת. "מגזין טראמפ" ערך את הופעת הבכורה שלו ב־2007, עם דפי כרומו מבריקים שכללו ביקורות על יאכטות, סיפורים על מטוסים פרטיים, פרסומות לשעוני זהב והרבה תמונות של טראמפ. שנתיים אחר כך המגזין הלך בדרכם של מיזמים קודמים. "משכנתאות טראמפ" הוקמה ב-2006. "אני חושב שזה זמן מצוין", אמר אז טראמפ, "שוק הנדל"ן הולך להיות חזק מאוד עוד הרבה זמן". שנתיים אחר כך שוק הנדל"ן קרס ואיתו גם החברה. מכל הכישלונות האלה יצא טראמפ בדרכים אפרפרות, אבל אז הגיע סיפור "אוניברסיטת טראמפ" ושינה מבחינתו לגמרי את המשחק.
אוניברסיטת האינטרנט הושקה ב־2005, הציעה ללמד את אסטרטגיות הנדל"ן והיזמות של טראמפ, וגבתה שכר לימוד שנע בין 1,500 ל-35,000 דולר. אחרי ש-600 איש התלוננו כי טראמפ הטעה אותם ולא עמד בהבטחות, הוא הגיע איתם לפשרה שעלתה לו 25 מיליון דולר לפני הבחירות ב־2016. רק שבניגוד לכל המיזמים הכושלים הקודמים, כאן זה קרה כשלטראמפ כבר היו עשרות מיליוני מעריצים שעמדו להצביע עבורו בבחירות לנשיאות.
כשטראמפ אמר "אני יכול לירות במישהו בשדרה החמישית ולא לאבד תמיכה", הוא צדק לגמרי. הוא אמנם לא התכוון לירות באף אחד, אבל הבין שהוא יכול לתרגם את אותה פסיכולוגיה לרווחים כספיים. מיד אחרי הסכם הפשרה עם תובעי "אוניברסיטת טראמפ", יצא מייל לרשימת התפוצה שלו שבו התלונן על העוול הנורא שנעשה לו על ידי "הדמוקרטים", וביקש לתרום לקמפיין שלו כדי "להבהיר לפייק ניוז ולתקשורת המושחתת ולדמוקרטים ששונאים את אמריקה שהוא לא ייתן להם לנצח". המיליונים התחילו לזרום, ובשמונה השנים שעברו מאז, השיטה לא השתנתה. רק המחיר הפך יקר הרבה יותר.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.02.24
