לפני הרבה מאוד שנים סיקרתי עבור רשת המקומונים של "ידיעות אחרונות" את העיר באר־שבע, בימיו של יצחק רגר ז"ל, ולימים גם את תל־אביב, העיר ללא הפסקה, בתקופת כהונתו של שלמה צ'יץ' להט ז"ל. העולם המוניציפלי שהתגלה לי באותן שנים היה מרתק, וחשף בפניי עד כמה חיינו מושפעים מההנהגה המקומית שבחרנו: איכות החיים, החינוך והתרבות, הניקיון והאסתטיקה של העיר, השטחים הירוקים מול שטחי הנדל"ן וכמובן בעיות החנייה והתנועה, שפעם היו נחלת העיר תל־אביב בלבד אבל הפכו בשנים האחרונות לצרת רבים של ערים נוספות בישראל, כולל בפריפריה.
ראשי רשויות רבים בישראל כבר אינם רואים את עצמם כאחראים רק על פינוי הזבל. בחלק מהיישובים ההנהגה המקומית יצאה מגבולות הגזרה כדי להפוך את חיי התושבים לטובים יותר באמצעות השקעה בחינוך, משיכת צעירים ומלחמה על פרויקטים תיירותיים.
היום יתקיימו ברחבי ישראל (למעט יישובי קו העימות) הבחירות המוניציפליות שנדחו מחודש נובמבר האחרון בעקבות המלחמה בעזה. חלק גדול מהציבור הישראלי נמצא בחוסר קשב לדברים שאינם החיים עצמם. אבל האמת היא, שהבחירות האלו הן החיים עצמם. לכן, זאת אפילו חובה גם בימים הקשים האלה לגשת אל הקלפי הקרובה ולהצביע בשני פתקים: לראש העיר ולמועצת העיר.
בניגוד לשלטון הארצי שלנו, הבחירות היום הן ישירות. בפתק הצהוב מצביעים באופן אישי וישיר מי יהיה המנהיג שלנו. בפתק הלבן מצביעים למועצת העיר. בשנים האחרונות אנחנו עדים למהפכות ורפורמות בשלטון המקומי, אפילו בדפוסי ההצבעה: מנהיגים ותיקים מתחלפים בכוחות צעירים שזוכים לאמון התושבים; רשימות עצמאיות מתנתקות מעטיני המפלגות בישראל וכובשות יותר ויותר מקומות במקומם של עסקנים או נציגים פוליטיים. מנהיג מקומי כבר לא צריך להיות נאמן לדפוס ההצבעה של תושביו בבחירות הכלליות. תשאלו את רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר־שבע.
ביחס לפוליטיקה הארצית, השלטון המקומי הוא אי של יציבות. תראו מה עשו בערים וביישובים בישראל בשני האסונות הגדולים שפקדו אותנו בעשור האחרון: הקורונה והמלחמה
הפוליטיקה הארצית המאיסה את עצמה על אזרחי מדינת ישראל עם סבבים בלתי פוסקים של מערכות בחירות, חוסר יציבות וכאוס פוליטי שנמשך עד עצם היום הזה. ביחס לפוליטיקה הארצית, השלטון המקומי הוא אי של יציבות. תראו מה עשו בערים וביישובים בישראל בשני האסונות הגדולים שפקדו אותנו בעשור האחרון: הקורונה והמלחמה. בזמן שההנהגה הארצית שלנו נרדמה בשמירה ונכנסה להלם – ראשי רשויות בישראל לקחו את המושכות וביחד עם רוח ההתנדבות של הציבור הישראלי נתנו מענים ותפסו באופן לא רשמי את תפקידה של הנהגת המדינה.
עכשיו זה בידיים שלנו. אפשר להקל ראש בבחירות המוניציפליות או להישאר אדישים ולהרוויח יום חופש במסגרת יום השבתון הזה. אבל מי שחפץ חיים ואכפת לו מסביבת המגורים שלו, איכות חייו וחיי ילדיו – חייב לצאת ולהצביע. ככה באמת אפשר להשפיע.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.02.24
