מיום הקמתה מתחבטת מדינת ישראל עם סוגיית השוויון בנטל. דוד בן־גוריון הכיר בצורך לשחרר משירות 400 בחורי ישיבות. ה־400 צמחו ל־800, ואז הגיע מנחם בגין ופרץ את כל הסכרים. אף אחד לא לחץ עליו. הוא פעל מתוך אמונה עמוקה, ויצר בעיה אדירה. כל ממשלות ישראל אחראיות על הנצחת המחדל, שיצר עיוות שהלך ותפח. למעלה משבעה עשורים שלא קמה בישראל מנהיגות שתתמודד באומץ על המחדל. התלות בחרדים, כמעט תמיד "לשון מאזניים" לצורך הקמת הקואליציה, הפכה את ישראל לפחות ופחות דמוקרטיה וליותר ויותר מיעוטוקרטיה. זה לא קרה רק בתחום הגיוס. זה קרה כמעט בכל תחום ששייך למחלקת יחסי דת, מדינה וחינוך.
מתקפת 7 באוקטובר הכניסה את ישראל למצב חירום. הנטל כבד מנשוא. מה שהיה לא יכול להמשיך. הכבדת הנטל על חיילי סדיר ומילואים רק מחדדת את הבעיה. שוב אלה אותם אנשים, שגם ככה המדינה הזאת על הכתפיים שלהם. הממשלה הנוכחית מכבידה עליהם עוד ועוד, אבל מחלקת למשתמטים יותר ויותר. זה נמאס. פשוט נמאס. זה קרה גם בממשלות קודמות. זה קורה יותר, הרבה יותר, בממשלה הנוכחית.
הנאום של שר הביטחון יואב גלנט אתמול היה נאום של "עד כאן". משום שהגיע הזמן. ישראל לא נמצאת על סף שום קריסה. אבל היא נמצאת בזחילה לקריסה. ואת הזחילה הזאת חובה לעצור. משום שיום אחד זה עלול להיות מאוחר. מבחינת החרדים, כפי שהצהיר השר יצחק גולדקנופף לפני שבועות אחדים, הכל נפלא. הממשלה לא קשורה למלחמה. ושוויון בנטל? בשוליים היו חרדים שגייסו את עצמם, למאבק האזרחי, ומעטים גם לשירות צבאי. אבל גולדקנופף וחבריו להנהגה החרדית מצפצפים על כולנו. הם חיים בבועה. אחרים עובדים, משלמים מיסים, לוחמים בחזית וגם נופלים. להם משלמים.
אתמול זו גם הייתה הכרזת עצמאות פוליטית של גלנט. וזו הייתה התרסה נגד בנימין נתניהו ונגד המפלגות החרדיות. גלנט הוא המוביל והיוזם. אם יתחולל שינוי - הוא יהיה רשום על שמו. אבל הוא לא לבד. גלנט העביר את הכדור לידיים של בני גנץ וגדי איזנקוט. הם לא השפיעו יותר מדי על הקבינט הנוכחי. אבל מי יודע, אולי לעת הזאת הם נמשחו לכהונה הרמה. משום שהם הופכים ללשון המאזניים. ויחד עם גלנט הם יכולים לחולל את השינוי. לא מדובר רק בעניין הגיוס. הרי הדרך שבה בחר גלנט מובילה למשבר פוליטי. אולי לפירוק הקואליציה ולבחירות.
גלנט לא לבד. הוא העביר את הכדור לידיים של בני גנץ וגדי איזנקוט. הם לא השפיעו יותר מדי על הקבינט הנוכחי. אבל מי יודע, אולי לעת הזאת הם נמשחו לכהונה הרמה
אל דאגה. גלנט לא יפוטר. משום שגלנט מייצג בעניין הזה רוב מוחלט בציבור. ונתניהו יודע שהוא יקבל ליל גלנט נוסף כפול מאה. אם גלנט יעמוד במילתו - זו יכולה להיות נקודת מפנה. והמתווה החדש, ההוגן יותר, צריך לכלול גם את ערביי ישראל. גם לטובתם. גלנט לקח על עצמו תפקיד היסטורי. צריך לקוות שהוא יהיה מספיק חזק כדי לעמוד בו.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.02.24
