שנה לאחר הקמת הממשלה, חמישה חודשים לתוך המלחמה ושבוע לפני פתיחת חודש הרמדאן, אין טעם להסתתר מאחורי דימויים ומטפורות: שר בכיר בממשלת ישראל, חבר קבינט והממונה על הגוף היחיד במדינה בעל הסמכות החוקית להפעיל אלימות על אזרחים ואזרחיות, הוא סכנה ברורה ומיידית לביטחון הלאומי. לא פחות, ולפעמים נראה שהרבה יותר.
לא צריך "גרון עמוק" ומסמכי פנטגון כדי לגבש את כתב האישום הציבורי - על פלילי הרי אין מה לדבר במצבה של המערכת - נגד איתמר בן גביר. כל שנותיו בציבוריות הוא מתחבא בשטחים פתוחים ועתה אגר מספיק כוח כדי להפסיק עם מעט מהעמדת הפנים. אין לו אפילו בעיה להצטלם בנסיעה ללא חגורה: מה כבר יקרה? המשטרה תיתן דוח? הוא המשטרה.
אבל מי שכרגע דוהרת לתוך תהום ללא חגורה וגם ללא כרית אוויר היא המדינה שבה בן גביר הוא הנהג בפועל. את המשטרה החלשה מלכתחילה הוא כופף באמצעות שליטה במינויים והתוצאה היא אלימות כלפי מפגינים ומפגינות, אכיפה עלובה במחוז יהודה ושומרון ונגד הפשיעה המשתוללת במגזר הערבי וחרדה קיומית מהרגע שבו האיש המסוכן הזה ימנה מפכ"ל ולפני כן את ראש אגף החקירות ומפקד להב 433. שני הגופים הללו ממילא מצויים בהליך סירוס מתקדם, ע"ע ההססנות לפתוח בחקירה לאור מבצע חלוקת רישיונות הנשק שהתנהל בסגנון בזאר טורקי במשרד "לביטחון לאומי". יש במשטרה גיבורים וגיבורות, אנשים טובים שפועלים מתוך תחושת שליחות ומחויבות לממלכה. אבל הגוף עצמו חולה כבר שנים ארוכות, וכל יום תחת בן גביר מקרב את קיצו כארגון עצמאי והפיכתו למיליציה חמושה. שירות בתי הסוהר הוא עדיין רק הפרומו.
אולם כל זה יחסית ידוע ומדובר. הסיפור עכשיו הוא המאמץ של בן גביר ומקורביו המפוקפקים להשפיט גופי ביטחון אחרים. את ראש השב"כ כינה הבדוקאי לשעבר בתואר "פקיד" והיחס כלפיו וכלפי נציגיו בפורומים רגישים בהתאם. גם עם המועצה לביטחון לאומי הוא פתח חזית והתוצאה היא שר שגמר אומר להבעיר את המזרח התיכון ונוקם על הדרתו מדיונים חשובים, או שהוא הופך אותם לקרקס של הדלפות ותיעודים בניגוד לכל נורמה ומינהל תקין. זה לא "מדהים", "לא ייאמן" או כל סופרלטיב אחר שהתרוקן בעידן הכאוס: זאת הפקרה מוחלטת של הציבור לידי פירומן עם יותר קבלות משנות חיים, בידיעה ברורה שזה עלול להיגמר בדם, אש ותמרות עשן.
בן גביר אינו פועל בחלל ריק והוא לא גזירה משמיים אלא תוצר של הדמוקרטיה ומנגנוניה: החוק, בג"ץ, התקשורת ומעל הכל בחירות
בן גביר אינו פועל בחלל ריק והוא לא גזירה משמיים אלא תוצר של הדמוקרטיה ומנגנוניה: החוק, בג"ץ, התקשורת ומעל הכל בחירות. והנה, בסקרים לא רק שכישלונותיו אינם משתקפים, אלא שמפלגתו מתחזקת. בן גביר אינו הראשון ולא האחרון שמצליח לשווק מקסם שווא בתור כסף מזומן ביד; אבל המשמעות של המשך עלייתו והשפעתו ההרסנית על שאר הימין (כולל המפלגות החרדיות, עליהן המרכז והשמאל ממשיכים לפנטז בלי שום חיבור למציאות) היא עתיד קודר עוד יותר עבור מדינה שחייבת להיות דמוקרטיה מהותית, או שגם היהדות שלה לא תהיה שווה כלום. זאת בחירה מודעת ומצערת עד אימה של המון נשים וגברים נקיי כפיים, בהם כאלה שנלחמים בעזה, והיא לגיטימית כמו כל בחירה שהוכשרה כחוק. לכן אין אלא להתמודד איתה, אם זה לא מאוחר מדי. ממש לא בטוח שזה המצב.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.03.24
