המלחמה מחלחלת אל מחוץ לשדה הקרב: 14 נשים נרצחו בישראל מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל", ושבע מתוכן נרצחו מתחילת השנה. טל הוכמן, המשנה למנכ"לית שדולת הנשים, אמרה כי "לפי הסטטיסטיקה בישראל של 2024, בכל שבועיים נרצחת אישה". לדבריה, מדובר בעלייה של 75% מהתקופה המקבילה אשתקד. רק אתמול נרצחו שתי נשים - בנהריה וליד שפרעם.
"מראשית המלחמה אנחנו מתריעות שוב ושוב, לא רק שהאלימות כלפי נשים לא עומדת מלכת בזמן מלחמה וחירום, היא מתגברת ומחמירה", סיפרה הוכמן. גם לילי בן עמי, מייסדת 'פורום מיכל סלה' ואחותה של מיכל שנרצחה על ידי בעלה, תיארה מצב דומה: "ימי המלחמה הקשים הם גם ימים של חרדה לאומית, סטרס והסתגרות, ובחלק מהבתים זה יוצר סיר לחץ גדול".
היא הוסיפה כי "בבתים אלימים האלימות עלתה מדרגה, ומאז 7 באוקטובר הפניות לפורום מיכל סלה עלו ב-20%. מגיעות גם פניות שלא הכרנו קודם, שמלמדות שמדיניות הנשקים החדשה הביאה לעלייה בסיכון של נשים מאוימות".
בחודשים האחרונים התריעו גורמי מקצוע על מתווה חלוקת הנשקים שמקדם השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, בין היתר בגלל מצבים מסוג זה. "הצורה שבה מחולקים הרישיונות היא רשלנית ואין כמעט פיקוח על הנשקים", טענה הוכמן. "כיום משרד הרווחה, המשרד הממשלתי האמון על טיפול באלימות במשפחה, לא מעביר מידע על גברים אלימים ומסוכנים לאגף כלי ירייה. נוצר מצב שבו נשים נמצאות בפחד מוות שבן זוגן לשעבר יקבל רישיון נשק ואין להן לאן לפנות".
באופן אבסורדי, כמעט במקביל למתווה חלוקת הנשקים, לפני כחצי שנה הופסק שיתוף הפעולה בין תוכנית ההגנה לנשים מאוימות של פורום מיכל סלה למשרד לביטחון לאומי, ולאחרונה הובא לידיעתן כי השר לביטחון לאומי החליט שלא להמשיך את התוכנית היחידה מסוגה. "מדינת ישראל מגינה על נשים באמצעים מסורתיים של מקלטים וצווי הרחקה, אבל הפתרונות האלו לא מתאימים או לא מספיקים לכחצי מהנשים שחיות בשבי האלימות", אמרה בן עמי.
ביולי 2023 אושר החוק לפיקוח אלקטרוני למניעת אלימות במשפחה, לאחר שלבקשת השר בן גביר הוכנסו בו שינויים הפוגעים ביכולתו לסייע לכל הנשים שיזדקקו לו. החוק היה אמור להיכנס לתוקף בתוך שנה, אך נראה שזה לא יקרה בפועל, לאחר שבדיון האחרון בוועדה לביטחון לאומי בכנסת, נציגי שב"ס - הגוף האמון על הוצאת החוק לפועל – טענו כי לא יצליחו לעמוד בלוח הזמנים. בינתיים טרם נקבע תאריך לדיון המשך.
בנוסף, בתחילת דרכה מנעה הממשלה את הצטרפותה של ישראל לאמנת איסטנבול, האמנה הבינלאומית למאבק באלימות כלפי נשים ואלימות במשפחה, בטענה שאין צורך בכך כשאפשר להסתפק בחקיקה פנימית. בפועל, כך מסתבר, נעשה מעט מאוד. "לצערנו הסיבה שסברנו שישראל צריכה להצטרף לאמנה רלוונטית מתמיד", אמרה עו"ד קרן הורוביץ, מנכ"ל מרכז רקמן לקידום מעמד האישה. "אין עשייה מוסדרת למאבק באלימות במשפחה מאז הקמתה של הממשלה הנוכחית".
לדבריה, הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות כמעט ואינה מתכנסת. "אנחנו רואות בעיקר יוזמות בתוך משרד הרווחה, כמעט ללא עשייה מחוצה לו. מחקרים ברחבי העולם מראים באופן חד-משמעי שמשברים ומלחמות, כמו גם פוסט טראומה של גברים ששירתו בחזית, גורמים לעלייה בהיקף האלימות בתוך המשפחה. אנחנו מבינות שהמצב יהיה דומה בישראל. לא ברור אילו הערכות נעשות, אם בכלל, במשרדי הממשלה השונים בהקשר זה", סיכמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 04.03.24