פרסום ראשון: קצינים בצה"ל החלו להתייעץ עם עורכי דין לקראת פתיחת תחקירי המלחמה — וכמבוא לוועדת החקירה הממלכתית. סניגורים צבאיים החלו ללוות משפטית קצינים בצבא שיתוחקרו החל מהימים הקרובים, כחלק מפתיחת תחקיר המלחמה שעליו הכריז הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי לפני כשבועיים.
הסניגוריה הצבאית מעמידה לרשות הקצינים והחיילים שיתוחקרו בכל האגפים, הזרועות והחילות, סניגורים צבאיים במילואים ובסדיר, שילוו אותם לכל אורך התהליך. מדובר במהלך חריג בהיקפו ובאופיו, והוא נובע מחשש שקצינים יסבכו את עצמם בגרסאות שימסרו לקצינים הבכירים, שיעסקו בתחקורי הנסיבות והפעולות שהובילו לאירועי 7 באוקטובר, ההתנהלות ביום שפתח את המלחמה וניהול המהלכים המלחמתיים שלאחר מכן.
התחקירים הללו, שצפויים להסתיים בחודש מאי ואז להיות מוצגים למטה הכללי ולציבור, יהיו מבוא שעליו תתבסס ועדת החקירה הממלכתית למלחמה, שאמורה לקום בהמשך השנה (אם הממשלה לא תעכב ותמרח את כינונה). המשמעות: דברים שיגידו בקרוב קצינים שיתוחקרו, עלולים לשמש נגדם בוועדת החקירה הממלכתית, ואם חלק מהאירועים יועברו לחקירות פליליות במצ"ח, גרסתם הקרובה בפני התחקירים הפיקודיים תשמש כחומר חקירה בהתאם.
בתחילת המלחמה סירבו קצינים בכירים בצה"ל להתחיל בתחקירי המחדל שהוביל לפרוץ המלחמה, בנימוק שיקבל משנה תוקף בחודשים הבאים: הטלת האשמות הדדיות בין גורמים באגף המודיעין, פיקוד הדרום, המטה הכללי וייתכן שגם שב"כ. ביחידות עצמן כבר בוצעו תחקירים פנימיים כדי "לא לשכוח" מה קרה בימים הראשונים, מיחידת דובדבן שלחמה ב-7 באוקטובר בקיבוצי הקטל ככפר עזה, ועד ליחידת 8200, כדי לוודא שליקויים בתפקודה ערב המלחמה לא ישפיעו לרעה על המערכה.
הייעוץ המשפטי יועמד לא רק לרשות מאות קצינים מעורבים, שחלקם כאמור, בעיקר מאמ"ן, כבר מלווים בעורכי דין, ובהם קצינים בכירים מאוד, אלא גם לחיילים. כך למשל גם לוחמים ותצפיתניות שפעלו ב-7 באוקטובר ובתקופות של אחרי ולפני, ויידרשו להעיד בתחקירים בשבועות הקרובים, יוכלו להיוועץ בסניגוריה הצבאית.
"יש זכויות רבות למתוחקרים, ולסניגוריה הצבאית יש מנדט לייעץ לקצינים שייחקרו בוועדת חקירה ממלכתית – ומכאן נגזרת הרשות להתייעץ כבר כעת בשלב התחקירים הצבאיים. יש עודף מוטיבציה של קצינים לקחת אחריות, אבל לא כולם צריכים להתפטר קולקטיבית, אחרי שיבינו את משמעות תפקודם", ציין גורם משפטי-צבאי שמעורה בתהליך, "בנוסף יהיו חילופי האשמות רבים, גם בתוך הצבא, ולכן כל חייל וקצין צריך להבין את משמעות דבריו מול המתחקרים".
מעשית, ליווי משפטי שכזה עלול לעכב חלק מתהליכי התחקור, שגם כך נפתחו כחמישה חודשים מפרוץ המלחמה, זמן שבו גורמי מטה או כאלו שמשרתים בעורף, בניגוד למפקדי שדה שנלחמו ברצועה, יכלו להתארגן בהתאם כדי לבסס את עמדתם בפני גורמי התחקור הצפויים.
בצבא מעריכים כי גם מפקדים ביחידות השדה, כמג"דים ומח"טים, יצטרכו עורכי דין, בעיקר באירועים החריגים שבהם עלו טענות לפגיעה באזרחים ישראלים ועזתיים בכאוס ששרר בעוטף ובאזור הגבול ביממות הראשונות של המלחמה. "ממצאי התחקירים ישפיעו על עתיד כל גורם שיתוחקר", הוסיפו גורמים בצבא, "זה יכול להיות רמ"ד ב-8200 או מג"ד שתפס קו באותו יום באוגדת עזה, קמ"ן מרחבי וקציני מבצעים בבור. מדובר בתיבת פנדורה של הפרות נהלים וחריגות מפקודות בהם יכולים להאשים גורמים זוטרים כבכירים, גם בתקופה שקדמה למלחמה".
מהסניגוריה הצבאית נמסר בתגובה: "הסניגוריה הצבאית מתוקף תפקידה מייעצת לאנשי צה״ל ומייצגת אותם, כולל בפני מוסדות חקירה. באופן טבעי בשל חיסיון מקצועי, הסניגוריה הצבאית לא תוכל להתייחס לדברים".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.03.24
