סגן-אלוף נתי, המג"ד, טיפס במדרגות המבנה וצעק: "חבירה חבירה", ללא הרף, כדי להודיע לכוחות שמעלינו שאנחנו חוברים אליהם, ושלא יירו עלינו. מן הקומות העליונות נשמעו צרורות ירי של רובה תבור וצעקות: "טוהר", "אני איתך", "קדימה, קדימה". "זה צוות של סיירת גבעתי, שמטהר את הקומה העליונה", מסביר נתי בעודו מטפס במהירות במדרגות, ועוצר גרם מדרגות אחד מתחת למקום שבו עדיין נע הצוות של גבעתי מחדר לחדר. צפו בתיעוד המיוחד מההיתקלות.
הפשיטה הזו התרחשה אתמול במקום הכי חם בעזה כעת. "חמד טאוורס" – השכונה שהקטארים בנו עבור ממשל חמאס, בצפון-מערב חאן יונס. בתים בני חמש קומות עם חצרות וחניות. לא שכונה למעוטי יכולת, אלא לאלה שהשלטון רוצה ביקרם.
טיהור הקומה העליונה הסתיים. מפקד הצוות אוסף את הלוחמים, נותן להם פקודה קצרה והם עולים לגג לחפות על הכוחות שהתקדמו הלאה.
ואז נשמע קול נפץ עז. ירי של אחד הטנקים שצמודים לבית שבו התנהלה הלחימה עד לפני רגע. קצין נכנס לחדר המדרגות ואומר חסר נשימה לסא"ל נתי, מפקד צוות הקרב הגדודי, "חיסלנו אחד ויש ברחן אחד". כולם נדרכים. ההיתקלות הייתה במרחק של כ-150 מטרים בלבד מהבית שבו היינו. צוות הטנק הבחין בשני חמושים שמנסים להתגנב לעבר הכוח, אולי לירות RPG, אולי לצלוף. מפקד הטנק הורה לתותחן לצודד, הוא ירה פגז ואחד החמושים נהרג ונפל. עכשיו מתחיל מצוד אחרי ה"ברחן".
הטנקים מזנקים קדימה. נתי נותן פקודות. אני נמצא בצריח הטנק של הסמג"ד, דניאל, שנוסע בכיוון הפוך למקום שבו נראה לאחרונה הברחן. מתברר שהטנקים מתנהגים כמו חבורת ציידים, הם מכתרים את קבוצת המבנים שלעברה נס המחבל, ואט אט סוגרים עליה.
"נראה לי שאני מבחין במישהו בקומה השנייה של המבנה האפור, כאן ישר מולנו", אומר הסמג"ד, דניאל, ונותן פקודה לטעון את התותח. "אש", הוא מורה, והתותח יורה.
הקיר החיצוני בקומה שבה הבחין דניאל בברחן מתמוטט, עשן שחור עולה משם ואש פורצת. חמשת הטנקים שסביבנו יורים לסירוגין מהמקלעים שבצריח ומהמקלעים המקבילים לתותח. הירי מתבצע לעבר המבנים הסמוכים כדי לסכל אפשרות שעוד חוליית מחבלים אורבת שם ותנסה לצלוף בצוותי הטנקים ובלוחמי גבעתי שיבואו לטהר מבנה נוסף שאליו אנחנו מתקדמים כרגע. כל מקום חשוד חוטף פגז מתותח הטנק. הטנקים נעים קדימה ואחורה כדי שלא להפוך למטרה נייחת, אנחנו נמצאים בשטח אויב שמצויד בהמון רקטות RPG, טילי נ"ט ומטענים. עמידה במקום אחד למשך יותר מכמה דקות במקום לא מוגן, מסוכנת.
האזור הזה לא היה בתוכניות הקרב המקוריות של אוגדה 98 שנלחמת בחאן יונס. שמו של המקום עלה כיעד, בעקבות מחבלים שנעצרו וסיפרו שבמגדלי חמד מתגוררים הרבה אנשי חמאס ושיש בה הרבה פירים וכנראה גם בורות שיגור לרקטות. כשהמידע המודיעיני הזה אומת, החליט מפקד האוגדה, תת-אלוף דן גולדפוס, באישור פיקוד הדרום, לבצע פשיטת פתע על השכונה הזאת, מתוך השטח שצה"ל כבר שולט בו. הפשיטה התבצעה בלילה שבין שבת לראשון ואתמול נמשכו הקרבות בתוך השכונה ובסביבותיה כדי להשיג שליטה מבצעית מלאה.
גדוד 9 מחטיבה 401 שנתנאל (נתי) ביטון הוא המפקד שלו, הוא אחד מצוותי הקרב הגדודיים שפועלים במסגרת צוות הקרב החטיבתי של גבעתי. העבודה בצוותי קרב כבר מזמן ירשה את מקום המסגרות המסורתיות שהכרנו. כבר לא מדובר בגדוד טנקים וגדוד חי"ר אלא בתערובת של פלוגות טנקים, לוחמי חי"ר מגבעתי, אנשי הנדסה ואנשי חילוץ ורפואה.
הצוות בפיקודו של נתי כולל פלוגת טנקים אחת מתוך שלוש הפלוגות של הגדוד ושתי פלוגות נוספות – אחת מגדוד הסיור של גבעתי והשנייה מגדוד רותם של גבעתי.
במקור לגדוד 9 יש שלוש פלוגות טנקי מרכבה סימן 4, אבל פלוגה אחת נתי העביר לצוות קרב גדודי אחר שפועל במסגרת חטיבת גבעתי, ופלוגה אחרת היא פלוגת מילואים שנתי נאלץ לשחרר בהוראה מלמעלה, כך שלמעשה מפקד גדוד הטנקים מפקד על כוח שרובו אנשי חי"ר.
שיטת הפעולה היא שהשריון מרכך את השטח באש תותחים ומקלעים, ואז נכנסים לוחמי גבעתי לאיתורים כדי לחשוף פירים, להרוג מחבלים ולמצוא משגרי רקטות. הם יודעים שהאויב הנעלם כבר אינו פועל במסגרות מסודרות. זו כבר לא חטיבת חאן יונס שנחשבה לאחת החטיבות החזקות של חמאס, וגם לא גדוד מאורגן של הג'יהאד האיסלאמי הפלסטיני. אלו חוליות שמנסות לזנב בכוחות ולגבות מחיר מכוחותינו שהשתלטו על השטח מלמעלה, ולמנוע מהם לגלות את הפירים, את מנהרות הלחימה ואת המנהרות האסטרטגיות שכנראה נמצאות מתחת לחמד טאוורס.
זו לחימה מוכוונת מודיעין. לא מנסים להשתלט על שטח, אלא על איתורים שהמודיעין זיהה בהם נוכחות של חמאס בעבר או בהווה, ויודע על קיומם של פירים ומשגרי רקטות מוטמנים. הפשיטה מתנהלת כשהטנקים מחפים על הלוחמים כל העת ובה בשעה יורים אש כבדה כדי להגן על עצמם ולמנוע מצוותי נ"ט של חמאס לפגוע בהם. רב-סרן דניאל דלעי, הסמג"ד, אומר לי, תוך ניסיון להתגבר בקולו על צרורות המקלע שיורה ללא הרף: "אנחנו דואגים לא להיפגע בעצמנו, אבל בעיקר לא לפגוע בכוחותינו. אין דבר יותר נורא מזה". התותחן מצודד את התותח ללא הרף והצריח נע איתו ימינה שמאלה, ימינה שמאלה, כמו מחוש של חיה. כשמשנים מקום ונכנסים לאזור חדש שעדיין לא טוהר, צינורות העשן של הטנקים לצידנו פולטים עשן לבן שימסך אותנו מפני אויב שאולי אורב לנו בקומות העליונות של המבנים שמסביב.
ההרס סביבנו הוא בממדים אפיים. התנועה בסמטאות קשה ודחפור ה-D-9 מתנהל לפני הטנקים והנמרים של פלוגות החי"ר וחושף מטענים שאולי הונחו על הציר. אחר כך ניגש ה-D-9 אל "האיתור", כלומר המבנה שעליו הצביע המודיעין, ונותן מכה בקיר החיצוני כדי שלוחמי גבעתי לא יחטפו מטענים ומלכודים. הבולדוזרים האלה הם אחד מסודות ההצלחה של הלחימה ברצועת עזה, כמו גם במחנות הפליטים ביהודה ושומרון. "הדובי" (כך קוראים לדחפור) נע באיטיות, אבל עושה עבודה יסודית כשהוא חוצה מטעים וחממות כדי לגלות פירים ומשגרים. לוחמי גבעתי בינתיים מטהרים באש את המבנים. אנחנו נמצאים לפני אזור של מטעי זיתים שעלול לסכן את הכוח. מעלינו כבר מרחף כטב"ם זיק חמוש מוכן לפעולה ומסוק קרב חובר אלינו בקשר. שני מטוסי תצפית של חיל האוויר צופים על כל הזירה מגובה רב יחסית וגם הם משמשים להרתעה, לאבטחה ולאיסוף מודיעין, אבל את הברחן בינתיים לא בטוח שהכוח הצליח לצוד.
נעים לאיתור חדש. הפעם ממש סמוך לבתי השכונה עצמה. מפקדי הטנקים מזהירים אחד את השני שכוח של חטיבת הקומנדו פועל בתוך מגדלי חמד, ושצריך להיזהר לא לפגוע בו. ממערב לנו אנחנו רואים טנקים מרחוק. אלה הטנקים של חטיבה 7 שגם הם השתתפו בפשיטה על מגדלי חמד, שם קצת מקאברי למקום שמהווה זירת לחימה.
כבר שעות אחדות שאני עומד בצריח ורואה את הסמג"ד דניאל ואת צוות הטנק עובדים ללא הרף. השעה כבר שעת אחר צהריים מאוחרת, אנחנו נעים חזרה לעבר המגנן שבו הטנקים יתדלקו. לפתע בצד הדרך אנחנו מבחינים בזוג מבוגר, אישה וגבר. הוא נשען על מקל. התייעצות קצרה. המג"ד מחליט להעביר את הגבר לחקירה ואת האישה לשלוח לנקודת היציאה, שנעשית במחסום ביקורת של צה"ל.
"בשביל מה צריך את הגבר הזה?", שאלתי. "גם אם לא נראה שהוא מחבל או איש חמאס, יש סיכויים טובים שהוא יודע איפה יש פירים ואיפה יש משגרים ואולי גם היכן מתחבאים מחבלים ולכן שווה לחקור אותו", הייתה התשובה. אנשי גבעתי מכניסים אותו לנמר ומסיעים אותו לאחת המפקדות באזור לחקירה. אולי יפיקו גם ממנו מודיעין. זהו שם המשחק. תנועה בשטח, בעיקר הפשיטות, מייצרת המון מודיעין והמודיעין מייצר עוד פשיטות.
גדוד 9 נכנס ללחימה כבר מהיום הראשון של התמרון. נתי מספר בכאב לא מוסתר שהוא איבד חמישה מלוחמי הגדוד ושעוד רבים נפצעו, חלקם גם חזר ללחימה. הגדוד יצא פעמיים להתרעננות ושב להילחם. "הם לא מותשים?" אני שואל את נתי. "לא נראה לי", הוא עונה. "אנחנו יודעים בשביל מה אנחנו פה, וזה נכון לא רק לגביי ולגבי הקצינים, אלא עד אחרון הלוחמים".
חלק גדול מאותם לוחמים של הגדוד ושל צוות הקרב הגדודי הם בוגרי ישיבות הסדר, בעיקר הטנקיסטים. הם גאים מאוד להיות שריונרים וכמעט כולם תושבי יהודה ושומרון, לכן גם כנראה אין הרבה ויכוחים פוליטיים. "אין לנו זמן לזה", אומר נתי. "אנחנו עסוקים כל הזמן או בתכנון תקיפה, או בתקיפה. וזה לא נמאס וזה לא שוחק ואנחנו יכולים להמשיך כך הרבה זמן".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.03.24