המיליציות הקשורות לאיראן וממוקמות בעיראק לא הצליחו להמחיש עד כה יכולות מבצעיות ממשיות נגד ישראל במהלך המלחמה - בניגוד לחיזבאללה בלבנון ולחות'ים בתימן. אך במערכת הביטחון מזהים מוטיבציה גוברת לנסות ולהפעיל אמצעים, אוויריים או אחרים, שיפגעו בישראל.
אחד התרחישים שמולו מנסים להיערך הוא ניסיון חדירה של אותן החוליות, שיכולות להיות מגויסות לדוגמה מקרב המיעוטים השיעים באפגניסטן, להתאמן באיראן או בעיראק, ולהישלח ליעדים ישראליים בניסיון לבצע פיגועים שמזכירים את אירועי שבעה באוקטובר. חשש נוסף הוא שהן ימומנו בידי טהרן, ויישלחו דרך עיראק בחסות הגורמים המקומיים התומכים באיראן. משם יעברו דרך מדבריות בירדן – אל אזורים בישראל.
כעת כבר נעשים מאמצים מבצעיים ומודיעיניים כדי לסכל אפשרות כזו, ובצה"ל אומרים כי סדר הכוחות הנוכחי של הצבא מחייב הגדלה - במיוחד לאחר שבעה באוקטובר ולאור ההתמודדות עם מאבק רב-זירתי, לאורך כל הגבולות. שינוי גודלו של צה"ל, וחשיבה מחודשת על תפיסת הביטחון והפעלת הכוח, יהיו נחוצים כדי לספק הגנה יעילה ומהירה.
הדרישה הצה"לית להגדיל את הסד"כ מיידית – בעיקר באמצעות העמקת הנטל על חיילי המילואים והארכת שירות החובה – נובעת בין היתר מאתגרי הביטחון הללו. אבל לא יהיה בכך די, אומרים במערכת הביטחון. יהיה צורך ביותר חיילים קרביים. מעבר לאפשרות של גיוס אוכלוסיות שכעת פטורות משירות, בעיקר החרדים, נשקלות גישות שונות.
אחת התפיסות הרלוונטיות לעניין זה גורסת שעל צה"ל להפחית במספר החיילים בעלי הפרופיל הקרבי שמשוגרים למודיעין וליחידות לא-קרביות אחרות. תפיסה אחרת מתמקדת בהרחבת שירות קרבי של נשים.
פורסם לראשונה: 00:00, 06.03.24
