כולנו מכירים את הפעולה היומיומית הפשוטה שהפכה סביב אירועי התקופה האחרונה לתכופה עוד יותר: לחיצה על השלט של הטלוויזיה, ששולחת אותנו היישר אל שידורי אולפני החדשות שעל המסך. התמונה המוכרת שתעלה, שכל כך התרגלנו אליה, שאנחנו מקבלים כמעט כמובן מאליו, היא של גברים לבושים בחליפות יושבים סביב שולחן מעוגל ומנהלים דיון - מוסרים ידיעות, עונים על שאלות, מחליפים פרשנויות, והכל בטון סמכותי. ההרכב הזה מופיע בכל הערוצים, ובדרך כלל ניתן לאתר בין הגברים הללו אישה אחת. לעיתים ניתן למצוא שתיים.
בעיית הייצוג של חצי מהאוכלוסייה בישראל, למורת רוחם של גיבורי הגמוניה שמצטיירים רדיקלים בעיני עצמם כיוון שיצאו למרד נגד האויב הגדול שלהם - הפוליטיקלי קורקט - ולא נגד הסדר החברתי המעוות שאנחנו חיות בו, משקפת בעיה חברתית פוליטית עמוקה, והיא משפיעה על החיים של כולנו.
אפשר לתרץ את תמונת המציאות המוצגת במרחבים התקשורתיים הללו בשלל תירוצים, ואפשר להביט בה בדיוק כפי שהיא: עולם שבו הבעלות על המידע והידע, וכן תיווכם ופרשנותם בזירה הציבורית, נתונה בעיקר בידי גברים, גם בשנת 2024.
השאלות שעולות מתמונת המציאות העגומה הזו - למי מוענק הקול ולמי לא, למי מוענקת הסמכות ובאיזו קלות, מה מאותתת תמונת המציאות הזו לילדות, נערות ונשים שצופות בשידורים הללו - לא מתקיימות בחלל ריק, וגם לא מנותקות מהיסטוריה של שושלות של נשים, שדורות על גבי דורות לא הורשו להחזיק בידע, כיוון שידע הוא סוג של כוח.
בעבר, בחברות רבות, נשים לא הורשו ללמוד קרוא וכתוב, או לא ללמוד בכלל, במסגרת לימודים במסגרות דתיות או במוסדות להשכלה גבוהה. נשים גם לא הורשו לקבל ירושות או להחזיק בכסף באופן עצמאי, לא הורשו להשתתף בבחירות ולא הורשו לקחת חלק בהנהגה. הגישה לכלל המשאבים הללו, שניתן לתרגמם לכוח חברתי ופוליטי, נסגרה בפניהן. גם היום הגישה לחלק מהמשאבים הללו סגורה בפני נשים, בדרכים כאלה ואחרות, באופן גלוי ובאופן סמוי. למציאות כזו של דיכוי והדרה, שיוצרת פערים מובהקים ביו קבוצות, לוקח זמן רב לחלוף מהעולם, מה גם שישנם אנשים שאין להם צורך דחוף שהם יעברו מהעולם - כלומר, הם יעדיפו שמבני הכוח יישמרו בדיוק כפי שהם.
אחרים יכולים גם לתהות, בתקופה הקשה הזו שאנחנו חיים בה, כשהכל מתערער סביבנו, האם זה הזמן לדבר על ייצוג נשים? בעיניי בתקופה הזו דחיפות הנושא רק עולה. כי אנחנו חייבות וחייבים לחשוב על השולחן שסביבו מתנהל הדיון, מתקבלות ההחלטות, מתגבשות אלטרנטיבות למציאות שלנו. לחשוב דרך איזו פרספקטיבה אנחנו מביטים במציאות ואיזה עתיד טוב יותר אנחנו מסוגלים לדמיין למקום הזה.
כדי לבנות עתיד אחר אנחנו צריכות עוד קולות, עוד נקודות מבט, עוד דעות, עוד רעיונות, עוד פתרונות
כדי לבנות עתיד אחר אנחנו צריכות עוד קולות, עוד נקודות מבט, עוד דעות, עוד רעיונות, עוד פתרונות. אנחנו צריכים דווקא עכשיו נשים, בכל שולחן שמתנהל סביבו דיון. אנחנו צריכות עוד נשים.
פורסם לראשונה: 00:00, 07.03.24
