ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, הצהיר בשבוע שעבר, בכנס של INSS, ש"חמאס זה ארגון טרור והרשות הפלסטינית זה הגורם הלגיטימי של העם הפלסטיני. איתו נצטרך להגיע להסכמים, הסכמי שלום... הרשות הפלסטינית איננה גוף שמעודד טרור ובוודאי איננה ארגון טרור". הדברים, כצפוי, עוררו תגובות נזעמות. עוד פעם קונספציה שכל כולה הונאה עצמית?

1 צפייה בגלריה
אבו מאזן
אבו מאזן
יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן
(צילום: AP)

דברי ארגמן הם רק המשך לוויכוח נוקב שהתחיל כבר בשנות ה־90 בנוגע לכוונותיה של הרשות הפלסטינית בכלל, שהוקמה בעקבות הסכמי אוסלו, ושל יאסר ערפאת בפרט. כך, למשל, בהערכת אמ"ן ב־1995 נקבע כהאי לישנא: "לא ניתן למצוא סימוכין לכך שערפאת אינו מגלה מחויבות להסכם ולתהליך השלום עם ישראל". ההערכה העלתה את חמתו של ח"כ דאז בני בגין, שהגיב במכתב משלו: "דברי המחבר כה מופרכים, עד כי הם מעלים את המסקנה המצערת שפרשנותו מוטה באופן חמור על ידי השקפתו".
בוגי יעלון, שהיה אז ראש אמ"ן, טען שההערות של בגין הן בגדר "התערבות פוליטית". גם תא"ל (בדימוס) יגאל כרמון, ששירת גם באמ"ן, אסף באותן שנים, הפעם כאזרח, קלטות של נאומי המנהיגים הפלסטינים. הוא הגיע למסקנה נחרצת שהם לא מתכוונים לשלום. אבל המודיעין היה בשלו. כרמון, אגב, הזהיר גם מפני ההתקפה הממשמשת ובאה של חמאס, חודשים בודדים לפני שהיא יצאה לפועל.
לכישלון של גורמי מודיעין יש זקן ארוך. פעמים רבות הם יודעים פרטי פרטים. הם מסוגלים לדעת שגורמים שראויים לחיסול נמצאים בשעה 17:35 בקומה השנייה בכניסה השלישית בבניין בפרברי דמשק. והם יודעים מי בדיוק נוסע במכונית בצבע לבן מדגם טויוטה בדרום לבנון או בפרברי חאן־יונס. אבל לא מעט פעמים הם מתקשים לראות את התמונה הגדולה. מחלת הקונספציה פוגעת בהם שוב ושוב. ושום ועדת חקירה ממלכתית לא הצליחה למצוא תרופה.
אין שום ייחודיות בעניין הזה למודיעין הישראלי. גם סוכנויות המודיעין האמריקאיות נכשלו שוב ושוב. ב־1962 הן קבעו: "לפי הערכתנו, הצבת טילים בליסטיים בקובה מנוגדת לפרקטיקה הנהוגה בידי ברית־המועצות". לאחר 25 יום מפרסום ההערכה גילה מטוס ביון אמריקאי שברית־המועצות הציבה שם טילים. ההמשך ידוע. כאשר התגברה התסיסה נגד השאה באיראן, קבעו אותן סוכנויות: "שלטון השאה יציב. בקרב הפעילים נגדו יש מתונים רבים שאפשר לסמוך עליהם". ההמשך ידוע. ב־2007 קבעו אותן סוכנויות שאיראן עצרה את פיתוח היכולת הגרעינית כבר ב־2003. ההמשך ידוע. והרשימה ארוכה. המודיעין האמריקאי נכשל לקראת פיגועי התופת, והוא נכשל שוב במידע השגוי על נשק להשמדה המונית בעיראק. כמו המודיעין הישראלי, גם המודיעין האמריקאי יודע להבחין בעצים, אבל לא לראות את היער.
האם פניה של הרשות הפלסטינית לשלום? האם היא פרטנר? אמור לי מה דעתו של הנשאל, ואומר לך מה התשובה. כל איש ימין יאמר שהפלסטינים עסוקים בהונאה ללא הפסקה. רוב אנשי השמאל יספרו שמדובר בפרטנר, ועם קצת מאמץ, עם קצת רצון טוב, יש לנו פרטנר נפלא לשלום
האם פניה של הרשות הפלסטינית לשלום? האם היא פרטנר? אמור לי מה דעתו של הנשאל, ואומר לך מה התשובה. כל איש ימין יאמר שהפלסטינים עסוקים בהונאה ללא הפסקה. רוב אנשי השמאל יספרו שמדובר בפרטנר, ועם קצת מאמץ, עם קצת רצון טוב, יש לנו פרטנר נפלא לשלום. וזה קשה, כמעט בלתי אפשרי, להשתחרר מהאג'נדה לצורך התייחסות עניינית. בכל זאת אנסה. הרשות הפלסטינית, גם בראשות ערפאת, וגם זו שבראשות אבו־מאזן, דחתה את כל הצעות השלום שהתבססו על הנוסחה של שתי מדינות לשני עמים. "שום קווץ' לא יעזור", אמר לי לא מזמן שלמה בן עמי, שהיה שר החוץ בימי פסגת קמפ דיוויד, הצעת קלינטון ושיחות טאבה. הוא צודק. הרשות הפלסטינית עשתה פה ושם רושם שהיא מוותרת על זכות שיבה המונית. בפועל, כאשר הצעות שלום היו על השולחן - הפלסטינים בחרו בסרבנות. הם לא השלימו עם זכותם של היהודים למדינה. גם החינוך הפלסטיני כולל הסתה ללא הפסקה. והמימון לכל רוצח יהודים לא מעיד על בחירה בשלום. כך שעם כל הכבוד לארגמן, נדמה שהוא שבוי באותה קונספציה שבה הוא רואה מה שהוא רוצה לראות. הוא לוקה באותו עיוורון שבו לקו ולוקים אנשי מודיעין, בישראל ובעולם.
ולמרות זאת, ביחסים בינינו לבין הפלסטינים, הרשות בכלל ואבו־מאזן בפרט - הם לא אופציה טובה. הם האופציה הכי פחות גרועה. יש כמה יתרונות בעצם קיומה של הרשות. רוב תושבי השטחים נמצאים תחת שלטון שהוא כמעט מדינה, גם אם מדינה צולעת. למרות שפה ושם יש שוטר שמשתמש בנשק שלו לצורך פעולת טרור - שיתוף הפעולה הביטחוני היה ונותר אינטרס פלסטיני ואינטרס ישראלי. הוויתור עליו יגרום יותר נזק מתועלת. כך שהרשות הפלסטינית היא פרטנר לשיתוף פעולה. אבל עדיין לא פרטנר לשלום.
ובכלל, צריך לזכור שממש לא מזמן, באוגוסט 2023, חודש וחצי לפני המתקפה הרצחנית של חמאס, אמר בנימין נתניהו: "אנחנו צריכים את הרשות הפלסטינית. אנחנו לא יכולים ולא רוצים שהיא תתמוטט. אנחנו מוכנים לעזור לה מבחינה כלכלית. יש לנו אינטרס שהרשות תמשיך לעבוד. במקומות שהיא מצליחה לפעול היא עושה את העבודה בשבילנו".
אם זה היה נכון לפני פחות משנה ביחס ליהודה ושומרון, לא ברור מדוע זה לא נכון בעניין רצועת עזה. תגובת נתניהו תתקבדל בברכה.