"ב-7 באוקטובר עברה הקהילה שלנו, קהילת קיבוץ בארי, אסון נורא. עם זאת, מאז אותו יום מקולל, זכינו לתמיכה וסיוע של שורה של אנשים שהופיעו ונתנו בלי תמורה, פרסום או קריאה לעזרה. הנתינה הזו שנגעה בנו עמוקות, גרמה לנו להרגיש ולהבין כי מאחורי המסכות והוויכוחים, ישנם בחברה הישראלית כיסים של ערבות הדדית המבטיחים את חוסנה ואת יכולתה להשתקם ולצמוח. אנו כותבים לך בעניין דוחק הנוגע לחייה של אישה צעירה שכזו, אילף יגוב, שרתמה את עצמה לשיקום מחודש של הקהילה שלנו, ולריפוי נפשם הרכה של ילדי בארי".
על המילים הללו, הפונות לשר הפנים משה ארבל, חתומים 80 מתושבי קיבוץ בארי. בעצומה ששלחו לו הם מבקשים ממנו להעניק אזרחות ישראלית לאילף יגוב (20), פליטה סודנית, שעשתה בקיבוץ שנת שירות והמשיכה להתנדב וללוות את הקהילה לאחר האסון.
היא נולדה בסודן, והגיעה לישראל בשנת 2007, בגיל שנתיים וחצי. היא גדלה והתחנכה בקיבוץ קטורה בערבה, ושוהה בישראל על אשרת פליט זמנית שמוארכת כל שנה.
"גדלתי כישראלית מגיל קטן מאוד, ואני מרגישה ישראלית לכל דבר", סיפרה, "זה כל מה שאני זוכרת ומכירה. בגיל 14 שאלתי לגבי צו ראשון, ואמרו לי שאני לא אקבל בכלל כי אני לא אזרחית של המדינה. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להתגייס ולתרום כי היה לי ברור שאני ישראלית כמו כולם, אבל לא קיבלתי את הצו הראשון כמו כל החברים שלי. אחרי שלא נתנו לי להתגייס ניסיתי את החלופה של שירות לאומי, אבל גם זה לא היה אפשרי בגלל הסטטוס".
למרות זאת, היא לא ויתרה על הרצון להתנדב ולתרום, ובחרה לעשות שנת שירות. היא הגיעה לקיבוץ בארי, שם הייתה אחראית על החינוך הבלתי פורמלי של 42 תלמידי כיתות ה'-ו'. מבין הילדים שהדריכה נרצחו ב-7 באוקטובר שלושה, ושלושה אחרים נחטפו לעזה ושוחררו במסגרת עסקת החטופים. במכתב של תושבי בארי הם כתבו כי "במסגרת ההתנדבות היא הפגינה חריצות, מקצועיות, ורגישות, שנגעו בנפשם של ילדינו".
אחרי שהשנה הסתיימה היא נשארה בבארי עוד כחצי שנה, ואז עברה לאילת והחלה לעבוד. כעת היא מתכננת להתחיל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון, ומתעניינת בלימודי אפריקה ופסיכולוגיה. ב-7 באוקטובר היא הייתה עם חברות בתל אביב, בחגיגות יום הולדתה. "בשבת התחילו כל ההודעות בווטסאפ מהקבוצות הפנימיות בקיבוץ, ומהר מאוד התחלתי להתכתב עם חלק מהחניכים. כבר ביום ראשון נסעתי לאילת, ואחרי כמה ימים עליתי לים המלח, לפגוש את המשפחות והחניכים שלי ולנסות לעזור במה שאפשר".
במכתב שנשלח לשר הפנים כתבו עוד חברי הקיבוץ: "אילף מזדהה עם מדינת ישראל, ערכיה, אנשיה, מכירה את הלכותיה, ולמעשה התנדבה לשירות אך ורק לאחר שבקשתה להתגייס נדחתה. אחרי 7 באוקטובר, הוכיחה אילף כי השייכות שלה לחברה הישראלית איננה פאסיבית, אלא כי היא אשת מעשה המקיימת את ערך הערבות ההדדית. אנו חשים כי ייעשה צדק עם החברה הישראלית, עם קהילת קיבוץ בארי ועם אילף, אם כבוד השר ייתן גושפנקא רשמית למה שהוא בשלב זה ברור מאליו - אילף היא חלק מאיתנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.03.24
