לכל אחד מאיתנו יש תיקון לעשות. בטח מאז 7 באוקטובר. לי יש הרבה יותר מתיקון אחד, למעשה אני צריך לפתוח סדנה. למשל, להפסיק לראות שחורות, להפסיק להיות החלטי מדי, להפסיק להרים את הקול. לבנות לאשתי את הבית. לעשות יותר ולדבר פחות. גם בבית, גם בעבודה.
התיקון של ילדי צריך להיות בנוכחות. להתנתק יותר מהמסך ולעשות יותר בידיים. לוותר יותר על הגלגלים ולהשתמש ברגליים.
התיקון של דוד שרז ממאהל המילואימניקים בכיכר אגרנט בירושלים, הוא לא להיות אדיש יותר למדינה. להתמודד עם העובדה שקפא, שלא לקח נשק בשבת הארורה ההיא, ולא טס דרומה עוד באותו היום, להילחם בבארי. למחרת הוא התחיל לתקן. בתחילה על מדים, ברחובות עזה, במנהרות בחאן־יונס. ואחרי שסיכן את נפשו, אחרי שהשתחרר, הוא החל במסע לתיקון הכללי, עם חבריו וחברותיו לנשק ולדרך - גולן רייז, עטרה כהן, יצחקי גליק, טלי בילסקי, מתן יפה, משה רונסקי, רז קונס, רועי גבאי, איתן תורג'מן, אביטל אברמסון וקרן סוקולוב. הם נשבעו לנקות את השורות, לשדד מערכות, לאחד את כולנו סביב נקודה אחת קטנה אך בוהקת באופק: מה שהיה, לא יכול שיהיה. מי שהיה, לא יכול עוד להיות.
התיקון של דוד שרז ושל חבריו למאהל צריך להיות ההתחלה של התיקון של כולנו. כל אחד מאיתנו צריך להביט באומץ פנימה, להיפטר מהרגלים רעים וישנים. זה יכול להתחיל בגמילה מעישון, בגמילה מלשון הרע, בגמילה מהתמכרות לקניות של דברים שלא צריכים מאתרי זבל מסין.
זה צריך להמשיך בתיקון ברחוב. להיגמל מלעקוף סתם בכביש, מלקלל את מי ששונה, אפילו אם רק בלב. להיגמל מעיגול פינות, מלעשות כשאף אחד לא רואה, מלעצום את העיניים דווקא כשצריך לראות.
זה צריך להתגלגל לתיקון של המפגין בקפלן. להפסיק לחסום את הכביש, להפסיק לפסול את מה שאינו הוא. להגיד מה כואב אבל לא להטיח, לא לשנוא כל כך את מי ששונה. להגיע לתיקון של אנשי ה"רק ביבי" - עליהם להבין שהרקמה מתפוררת. להפנים שהקסם כנראה פג, שהמדינה חשובה יותר מהעומד בראשה.
התיקון של החרדים צריך להיות בהכרה שצריך להיכנס מתחת לאלונקה. להפסיק לצפות מהצד, להפסיק לחשוב שיש לנו זמן. להאיץ תהליכים מבורכים הקורים ממילא. התיקון של החילונים הוא לרצות באמת בתורה, לדרוש שיהיה מי שילמד, לזכור שזה הדבק שקיים אותנו אלפיים שנה.
צריך להגיע, במהירות, לתיקון המערכות כולן. לתיקון המוסדות הציבוריים, מערכות השלטון, שדרות הפיקוד הכי בכירות בצבא, במוסד, בשב"כ. לשידוד מערכות בפוליטיקה
וזה צריך להגיע, במהירות, לתיקון המערכות כולן. לתיקון המוסדות הציבוריים, מערכות השלטון, שדרות הפיקוד הכי בכירות בצבא, במוסד, בשב"כ. לשידוד מערכות בפוליטיקה.
מי ששבר וניפץ לרסיסים, לא ייתכן שיקבל את הזכות לנסות לבנות. מי ששיסע והסית, לא ייתכן שינסה לחבר. מי שנרדם בשמירה, אם זה בגבולות, אם בקריה, אם במערכות החינוך, הניהול, התקשורת, אם בכנסת ואם בממשלה - לא ייתכן שימשיך להכווין, להמשיך להטיף, לא ייתכן שימשיך להנהיג. מי שאחראי והתנער בחוסר בושה מאחריות, לא ייתכן שיסביר לנו עוד מה נכון, מה צריך לעשות.
אלון גולדשטיין צילום: צבירה טישלראם נרצה להמשיך כאן ביחד, בבטחה, בצמיחה, באמונה שזה המקום וכל מי שמסביב הוא אח, הוא אחות - 2024 חייבת להיות שנת הניקוי, שנת התיקון הכללי.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.03.24
