"רוחו הרעה ושבע הנשמות של רווחי מושתהא גורמות לכולם להיות צנועים ופחות בטוחים בעצמם לפני שראו בעיניים, או דרך עדשות הזיק, את הגופה", אמר אמש (שני) גורם מודיעיני בכיר. "כי את הגופה של מושתהא כולנו היינו בטוחים שתיכף מושים מתחת להריסות רק כדי לראות אותו יוצא משם פצוע אבל חי, ומהר מאוד גם חזר ליד סינוואר בפיקוד, חדור תאוות נקם, פעיל על ספידים. ומאז, נזהרים מקביעות חדות כל עוד המידע המודיעיני נופל מתחת לסף הנדרש, בעיקר אם הוא מגיע ממתחת לאדמה. אבל ברור שנשמח מאוד לומר גם 'ברוך דיין האמת'".
ב-16 בנובמבר היו בטוחים בישראל כי איתרו ופגעו בשני מערכים תת-קרקעיים של חמאס. באחד מהם, כך לפי המודיעין, שהה ונהרג מפקד החטיבה הצפונית של ארגון הטרור, אחמד רנדור, עם בכירים נוספים. במערך השני הסתתרו בכירי הזרוע המדינית של חמאס, בהם רווחי מושתהא, אחד מהאנשים הקרובים ביותר ליחיא סינוואר, שישב איתו שנים רבות בכלא.
בסופו של דבר, התברר כי במערך הראשון אכן היו רנדור והאחרים, אבל איתם הוחזקו חטופים, וגם הם, ככל הנראה, נהרגו בתקיפה או בסיטואציה שנוצרה במנהרה אחריה. תקיפת המערך השני הצליחה רק בחלקה ומושתהא, שעליו נאמר כי הוא "אפילו יותר משוגע מסינוואר", נפצע אבל יצא בזחילה מתוך ההריסות ואף שב לפעילות.
בצה"ל, אצל הבכירים ואצל הדובר, וכך גם בקהילת המודיעין - אמ"ן ושב"כ, אומרים שלמדו את הלקח פעמיים: לא להודיע על מותו של בכיר עד שהצד השני, חמאס, מאשר זאת בעצמו ולהקדים לפעולה בדיקה מודיעינית קשוחה מאוד של האפשרות כי חטופים נמצאים בסמוך למטרה. אתמול בערב היו בידי הצוות המשולב של אמ"ן ושב"כ, שעסק במבצע בחודשים האחרונים, כמה אינדיקציות כי מרואן עיסא סיים באופן מוחלט את מסע ההרג לו הקדיש את חייו, אך באין הודעה של חמאס – נותר דומם. באמ"ן ושב"כ מעריכים בסבירות גבוהה כי חטופים לא היו באזור. במצב הרגיש, אחרי 7 באוקטובר, אף אחד לא יצהיר על כך בהתחייבות מלאה.
כמה טילים רבי עוצמה פגעו ביעדים קרובים, אך לא זהים, ומסומנים בקפידה במרחב של שכונת מגורים במחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז הרצועה, בנקודות שלפחות חלק מהן בדיוק מעל תוואי המנהרות באותו אזור. באחת מהן התכנס באותה שעה פורום של אנשי חמאס שנועדו יחד. בפורום הזה השתתף סגן מפקד הזרוע הצבאית, מרואן עיסא, אחד מששת הבכירים בחמאס-עזה המקורי, ששניים מהם – רנדור ואיימן נופל, כבר נהרגו בפעולות התנקשות קודמות של צה"ל. לצידו של עיסא היו עוד כמה בכירים, שהחשוב שבהם הוא ע'אזי אבו טמאעה, לשעבר מח"ט בחמאס וכיום האחראי על הלוגיסטיקה והחימוש בארגון.
צוותי הצלה של חמאס ניסו לחלץ מתוך ההריסות את הניצולים ונתקלו בקושי בתוך המנהרות שקרסו ושיש סיכוי כי ימשיכו לקרוס בהינתן ההפצצה הקשה. אנשי יחידות העזרה הראשונה של חמאס משוכנעים כי הסיכוי לחלץ מישהו בחיים מתוך התופת הזו הוא קטן מאוד עד לא קיים.
אם עיסא אכן נהרג, הרי שזהו ההישג הטקטי-"חיסולי" החשוב ביותר של ישראל מאז תחילת המלחמה ולמעשה מאז שישראל פגעה במפקד כוחות חמאס בעזה אחמד ג'עברי ב-2012 – התנקשות שבעקבותיה מונה סגנו, עיסא, ליורשו. הצלחה בפעולה הזו תהיה תוצאה של ניצול מגוון המקורות הטובים ביותר של אמ"ן, אגף המודיעין של צה"ל, כולל ובעיקר יחידה 8200 שנמצאת במשבר מאז מתקפת הפתע של חמאס. השתלבות של יחידת המודיעין הזאת כציר מרכזי במבצע יכולה להכניס בה מורל ואנרגיה חדשה. כל זאת, ביחד עם מקורות והברקה של שב"כ, שסגר מעגל והביא לחיל האוויר את הנ"צ שהוא תקף בדיוק בחצות בלילה שבין שבת וראשון.
הקריב את היהודים והערבים על מזבח מלחמת הקודש
בניגוד לרבים מעמיתיו, עיסא, למרות בכירותו, הצליח לשרוד והוא אחד הבודדים שנשארו בחיים מהגרעין המייסד של חמאס. עיסא הוא אדם דתי מאוד, אך אינו סמכות דתית. שלא כמו בכירים אחרים בחמאס (איסמעיל הנייה, למשל) שעברו לצד הפוליטי, או כאלה העוסקים גם בפוליטיקה ובמדיניות וגם בטרור במקביל, עיסא נשאר בצד המבצעי, החשאי, הטרוריסטי, של הארגון.
כך למשל במסגרת חלוקת התפקידים בזרוע הצבאית של חמאס, שפורסמה על ידי הארגון לראשונה ב-2005, נחשף שעיסא היה אחראי על מבצעי "כיבוש ההתנחלויות" ברצועת עזה שלפני ההתנתקות. בהתבטאות פומבית נדירה שלו, הוא אמר אז: "החלטנו להעביר את הקרב לתוך בתי המתנחלים", וציין שארגונו מנסה לבצע פיגועים עם רמת הצלחה גבוהה תמורת מחיר נמוך עד כמה שיותר בחיי לוחמים, דבר שהעיד על שינוי מגמת פעולה של הארגון.
כעוזרו הקרוב של אחמד ג'עברי, היה לעיסא תפקיד חשוב בתכנון מבצע החטיפה של גלעד שליט ובתיאום המאמצים, המוצלחים מאוד מבחינת חמאס, לוודא שמבצע "בא במהרה" של המודיעין הישראלי, לאיתורו של גלעד שליט – ייכשל. מדיניות המידור החמורה שהנהיגו ג'עברי ועיסא הצליחה. ישראל לא ידעה כמעט דבר על קורותיו של שליט בכלא במשך יותר מחמש שנים. זמן קצר אחרי חטיפתו של שליט, ב-2006, נפצע עיסא קשה באגן, בניסיון חיסול מצד ישראל, אך שרד.
באפריל 2012 נערכו בחירות פנימיות וחשאיות ללשכה המדינית של חמאס. עיסא וג'עברי היו בין 15 אנשי מפתח נוספים בארגון שנבחרו ללשכה. "בחירתם, ופיזור הנהגת החוץ בסוריה, מסמנת את התחזקותו של הפלג הצבאי ורצונו להרחיב את השפעתו על ההחלטות הפוליטיות שהתקבלו בהנהגה", כתבנו כאן (וקצת הזהרנו) ב-2013.
ועוד הוספנו אחרי מבצע עמוד ענן כי "זוהי שעת חשבון נפש מבחינת חמאס. מאמץ אדיר שנמשך שש שנים ירד רובו לטמיון. ולא רק זאת: ברור לארגון שלמרות מאמצי ההסתרה האדירים, המודיעין הישראלי מצליח לחדור לתוכו ולהגיע לפרטים האינטימיים ביותר אודות אנשיו ופעולותיו. תפקיד הפקת הלקחים וחידוש ההתעצמות מוטל בראש ובראשונה על כתפיו של עיסא".
והוא עמד באתגר הזה ובאתגר גדול אפילו יותר - התאמת חמאס למציאות שהשתנתה באופן קיצוני - הקמת הגדר התת-קרקעית שללה את מנהרות התקיפה, האמצעי המרכזי מבחינת ארגון הטרור להוציא לפועל פלישה גדולה לתוך ישראל. עיסא, שיש במודיעין הישראלי המייחסים לו "יותר מ-50 אחוז" בכתיבת תוכנית "חומת יריחו" להבקעת המכשול הקרקעי והשמדת אוגדת עזה, הצליח להגות תוכנית שבישראל לא האמינו שמישהו, בוודאי לא חמאס, יכול להצליח בה. "הבעיה הגדולה עם מנהרות התקיפה היא החשאיות", אומר גורם צבאי ותיק בגזרה, "אבל ברגע שאין מנהרות, והכול מעל הקרקע, אז היינו רגועים, כלומר היה לנו ברור שאם הם בכל זאת, בטיפשותם, ירצו לתקוף מעל הקרקע אז אנחנו פשוט נראה אותם ונעצור אותם. אוי, כמה טעינו. ולעיסא יש חלק מרכזי בהטעיה הזאת".
עיסא כבר היה בתפקיד בכיר מאוד כשהתעורר מאבק האיתנים הנוגע להמשך דרכה של התנועה: אם יש לעשות הכול כדי לשמר את ההישגים הגדולים שהושגו בעזה ולראות את ההישגים הללו כעומדים בראש הסולם – כפי שגורס הנייה. או שמא עזה היא רק ההתחלה בדרך להגשמת החזון החמאסי כולו: השתלטות על השטחים המוחזקים בידי הרשות הפלסטינית, הפיכת הארגון לכוח המרכזי בעם הפלסטיני והמשך המאבק חסר הפשרות מול האויב הציוני – כפי שגורס סינוואר.
מדובר במאבק איתנים. הנייה טוען שאם עזה תיפול, נניח בכיבוש ישראל, הרי שתהיה זו מכה נוראית למאבק האיסלאמי כולו. סינוואר, וביחד איתו אחיו, וגם דף ועיסא כתומך נלהב, אמרו שאפשר לעשות ויתורים בעזה, ובמקרה הצורך - גם להקריב אותה.
והם אכן הקריבו אותה, בלי למצמץ, והוציאו לפועל את "חומת יריחו". הקריבו את היהודים ואת הערבים, על מזבח מלחמת הקודש.
למרות החיסולים - סינוואר לא בדרך להיכנע
ההתנקשות בעיסא, כוללת הסתכלות אחורנית לעבר, מרכיב של נקמה, שמשמעותה סובייקטיבית לפי השיפוט הערכי של כל אדם. בכל הנוגע להווה – היא מהווה דוגמה לקהילת המודיעין כפי שכל ישראלי היה רוצה לראות אותה, יעילה, קוהרנטית, סינרגטית ובסוף - קטלנית. באשר לעתיד, מדובר בנזק לחמאס, שכבר ספג הפסדים ונזקים רבים מאז אוקטובר, אבל לא מדובר בשובר שוויון, לא משהו שישנה באופן מהותי את המצב התקוע, עבור שני הצדדים, ברצועה.
בישראל מבינים זאת ונדמה כי אף אחד לא חושב שסינוואר בדרך להיכנע כי אחד מעמיתיו הקרובים חוסל. מאידך, רבים בצמרת מערכת הביטחון מקווים מאוד שלפעולה הזו יהיה לא רק משקל טקטי, אלא שהיא תביא, אולי, בפעם הראשונה, ריכוך עמדות אמיתי מצד סינוואר לקראת עסקה, ושהיא תוכיח בפעם היחידה מאז תחילת המלחמה שלחץ צבאי, במקרה הזה פעולת חיסול שיכולה להראות לסינוואר כי הוא צריך הפסקת אש לפני שגם בכירים אחרים בצמרת ימצאו את סופם, ותביא אותו להודיע לראש ממשלת קטאר כי אפשר להתחיל להתווכח על המספרים.
פורסם לראשונה: 00:00, 12.03.24