סמל דניאל מזביץ' הוא היחיד ששרד מבין 12 הלוחמים שהיו בנמ"ר שספג ירי נ"ט בשבוע הראשון לתמרון ברצועה. לאחר שבועיים שבהם היה מורדם ומונשם, הוא שב להכרה – וכבר באותו יום הייתה לו רק בקשה אחת, לראות שוב את הנגמ"ש ששימש לו כבית.
הנמ"ר של גבעתי חוזר לעזה
(צילום: דובר צה"ל )
"ביקשתי שביום שבו אצליח סוף-סוף לחזור לעמוד על הרגליים, ייתנו לי להגיע ולראות את אותו כלי שישנתי בו יותר משישנתי בבית שלי בשנה האחרונה, אותו כלי שדאגתי לו יותר משדאגתי לעצמי ושטיפלתי בו יום-יום כאילו היה הילד שלי, כדי שיחזיר לי וישמור עליי באותה מידה בשדה הקרב, והנה הוא שמר עליי", סיפר. אז, הוא גילה כלי שהיה הרוס כמעט כליל – וכעת, שלושה חודשים לאחר מכן, הוא הגיע לראות אותו שוב לפני שהכלי יחזור לשדה הקרב לאחר שיפוץ שעבר.
תיקון הנמ"ר בוצע במרכז שיקום ואחזקה, מרכז אליו מגיעים הכלים שנפגעו קשה במיוחד. הנמ"ר הגיע הרוס לגמרי עקב פיצוץ המטען, חלקיו הפנימיים התלקחו והיה צריך להחליף את כולם. למרות זאת, בזכות העובדה שהכלי יוצר בצה"ל יכלו אנשי המערך לתקן את הנזקים כדי להחזירו לשדה הקרב. את סמל מזביץ' זה ריגש במיוחד. "יצא שדווקא היום ביום ההולדת שלי הנמ"ר שלי סוף-סוף סיים את ההכנות שלו, וכמו שהבטיחו לי אחרי שנפצעתי וגיליתי שעובדים על להחזיר את הנמ"ר שלי, הזמינו אותי ישר לבוא לראות אותו, להכיר את כל האנשים שעבדו עליו ולעשות עליו סיבוב אחרון", אמר.
11 משפחות איבדו את יקיריהן באסון שבו נהרגו סמ"ר איתי יהודה, סמ"ר שי ארוס, סמל עדי דנן, סמ"ר הלל סולומון, סמ"ר ארז מישלובסקי, סמ"ר עדי ליאון, רב"ט עידו עובדיה, רב"ט ליאור סימינוביץ, סמ"ר רועי דאוי, סג"ם פדיה מרק וסמ"ר רועי סרגוסטי זיכרונם לברכה. "כשיצאנו למלחמה היה לנו ברור שבמלחמה כמו במלחמה, יהיו פצועים, יהיו הרוגים, אולי אפילו מהצוות שלנו, אבל זה לא הזיז לנו כי מול העיניים שלנו הייתה מטרה יותר נעלה מהכול והיא לשמור על הבית שלנו, על הארץ שלנו שאין לנו אחרת ממנה, ועל המשפחות שלנו, שיוכלו לחזור לחיות בשלום ובאין פחד. אבל את זה? את זה לא דמיינו בחיים", שיתף מזביץ'.
"גם לא בסיוטים הכי גרועים שלנו לא דמיינו שככה 11 לוחמים, גיבורים, אגדות ואנשים זהב אחד-אחד, ילכו לנו במכה אחת, באותו כלי, באותה שנייה. אני לא יודע איך דווקא אני נשארתי, הרוב אומרים שזה נס, והם כנראה צודקים. 11 אריות, שהיו לי לבית ומשפחה שנייה לאורך כל הדרך, חלקם היו שם איתי עוד מהיום הראשון בצבא, ועברו איתי כל כך הרבה, ואלו שהכרתי בהמשך, הצליחו להיחרת אצלי בלב ובנשמה, כל אחד בדרך שלו, ואני רוצה שכולם ידעו מי ומה הם היו, מלאכים אחד-אחד".
במרכז השיקום עובדים לצד החיילים גם אזרחים עובדי צה"ל, הפועלים מתוך שליחות. עובדי המרכז התחברו בהיבט הסימבולי, כשכלים רבים המגיעים למרכז מלווים בסיפורי גבורה של חיילים וחללים אמיצים. הכלי מגיע לשיקום עם הסיפור שעבר ומטרת השיקום היא לספר סיפור חדש של פעולות עתידיות שבהן ייקח חלק הכלי. יש מאמץ מלא ומשותף של כל חיל הטכנולוגיה והאחזקה להחזיר את כלל הכלים לכשירות, ומתוך הכלים שנפגעו 86% חזרו לשדה הקרב בכשירות של 100% - הישג מרשים ובלתי מבוטל.
מעבר לכך, בעת המלחמה תקציבי צה"ל הולכים וגדלים, הכלכלה משתנה ובראשה מתועדף תקציב הביטחון. המאמץ הצה"לי לשקם כלים ולא לרכוש חדשים מוזיל את העלות, אך יעיל באותה המידה. באסון הנמ"ר שנפגע מטיל נ"ט למשל, תוקנו חלקים יקרים שדרשו תיקון מינורי, והדבר הוזיל את מחיר תיקון הכלי בכ-90%. "תודה לכל אותם אנשים שעבדו על הנמ"ר שלי לילות כימים בשעות לא שעות ובימים לא ימים, ותודה על הזכות להיות זה שמעמיס אותו בחזרה לגדוד, שייסע רק בדרכים טובות אמן, לא יכולתי לבקש מתנה טובה יותר מזאת", סיכם מזביץ'.
פורסם לראשונה: 00:00, 14.03.24
