החיסול של ראש משפחת דוע'מוש ברצועת עזה בידי חמאס, וכנראה גם של ראש חמולת כפארנה (מהחמולות הגדולות בצפון הרצועה באזור בית חאנון), מוכיח עד כמה רעיון "שלטון החמולות" בעזה ריק מתוכן. זהו רעיון הזוי שנועד בעיקר למנוע דבר אחד: דיון ממשי בפתרונות מציאותיים יותר לרצועה, במסגרת "היום שאחרי" המלחמה ברצועה.
הבעיה הגדולה של מדינת ישראל היא שהרעיון היחיד שניתן להחשיב כריאלי בימים אלה - כלומר החזרת הרשות הפלסטינית לעזה, לאחר רפורמה, כדי לנהל את העניינים השוטפים של תושבי הרצועה - נשלל על הסף בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מסיבות פוליטיות. ביבי מפחד מהתגובה של סמוטריץ' ובן גביר ולכן מסרב בתוקף לדון ברעיונות שמציגים לו מערכת הביטחון והממשל האמריקאי, כפי שחשף פה אתמול נדב איל.
למעשה, השלילה של הרעיון הזה מצד נתניהו, כמו גם הסירוב לדון באופן רציני ב"יום שאחרי", מבהירים עד כמה ביבי וחמאס ממשיכים להילחם באויב משותף - הרשות הפלסטינית - ממש כפי שעשו עד 7 באוקטובר. ביבי, שחרת על דגלו במשך שנים את מדיניות "להחליש את הרשות ולחזק את חמאס", ממשיך ביודעין להחליש את הרשות וממשיך בפועל לחזק את חמאס כל עוד הוא לא מוצא לו אלטרנטיבה שלטונית. ושלא יהיה ספק, הרשות הפלסטינית או הפתח הם האיום הגדול ביותר על שלטון חמאס בעזה. לא ישראל ואפילו לא צה"ל.
המטרה של חמאס בעצם המתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר הייתה לא רק לרצוח ישראלים, אלא גם לפגוע קשות במה שנותר מהרשות הפלסטינית הנחלשת ובתמיכה הרעועה בה ובפתח
המטרה של חמאס בעצם המתקפה על ישראל ב־7 באוקטובר הייתה לא רק לרצוח ישראלים, אלא גם לפגוע קשות במה שנותר מהרשות הפלסטינית הנחלשת ובתמיכה הרעועה בה ובפתח. המטרה הייתה להוכיח ששלטון חמאס ברצועה יכול להכניע את ישראל, להוביל מלחמה אזורית ואף לשרוד אותה ולהביא לשחרור אסירים. אם ייכון ברצועת עזה שלטון חלופי, המשמעות היא תבוסה פוליטית קשה לחמאס ולמעשה תבוסה צורבת במלחמה כולה. כל עוד לא ייכון שלטון חלופי, הרי שמשמעות הדבר שחמאס שורד ומנצח.
הרעיון שנחשף אתמול, בדבר הכוונה לאמן כמה אלפי אנשי פתח תחת פיקודו והשגחתו של ראש המודיעין הכללי הפלסטיני מאג'ד פראג', קיבל את תמיכת מערכת הביטחון מסיבות מוצקות. ראשית, היעדר חלופה. כלומר, הפגיעה בחמאס בצפון הרצועה ובעיר עזה לא הובילה להתפוררות של ממש של חמאס. אמנם הארגון נפגע קשות, אך מצליח להמשיך להטיל את אימתו על תושבי הרצועה, לבזוז את הסיוע לעזה ובמקרים מסוימים, לרצוח ראשי חמולות בעייתיות, חזקות ככל שיהיו. אף גורם אחר, לא מתוך עזה ולא מחו"ל, יכול כרגע לאתגר את חמאס, למרות הפגיעה הקשה בארגון.
שנית, מאג'ד פראג' מוכר גם בישראל וגם בממשל האמריקאי כאדם רציני מאוד, שחמאס מתעב ואפילו איים בימים האחרונים לרצוח אותו. המחשבה שכוחות ביטחון פלסטיניים יאומנו בירדן תחת השגחה אמריקאית ופיקוד של אדם שמתנגד בתוקף לפיגועים, נשמע בהחלט כמו רעיון שצריך ורצוי לבחון אותו, בטח בהשוואה לכאוס, לשלטון חמאס, לשלטון צבאי ישראלי או להמשך המצב הנוכחי בשטח. אלא שכאמור, מציאות ביטחונית לחוד ושיקולים פוליטיים של נתניהו לחוד. ואלה האחרונים, תמיד יבואו קודם.
