גיוס לצבא או ירידה מהארץ, שחור או לבן - האם יש אופציה אחרת לחיות כאן? נדמה שבשנים האחרונות הדרך היחידה לדבר ולהשמיע את קולך היא התנגחות והגדרת קווים ברורים בין ציבור לציבור. איבדנו את היכולת להיות מגוונים או מורכבים, איבדנו משהו מהקסם של החברה הכל כך מגוונת שלנו.
אני נמנית עם האנשים שלרוב מצליחים להירדם בלילה. גם בתקופות קשות, אני לרוב מצליחה לתת את הפקודה הזו לגוף ולהירדם. אבל אחרי ששמעתי את דבריו של הראשון לציון, הרב יצחק יוסף, על כך שאם יחייבו את החרדים להתגייס הם יעזבו את הארץ, לא הצלחתי. נזכרתי בפעם הקודמת שבה לא הצלחתי להירדם, כאשר החל להתגלגל הרעיון של היפרדות למדינת ישראל ומדינת יהודה.
אני שייכת לישראל בכל כך הרבה מובנים, אבל גם ליהודה. אני שייכת ללימוד התורה וגם לשירות בצבא. עמנואל בעלי, שנהרג במלחמת לבנון השנייה, היה אדם שחיילותו הייתה אמנותו - ועם זאת, הוא קבע עיתים לתורה. המשפחה שלי, חלקה עם כיפה וחלקה ממש בלי. החברים שלי, חלקם שומרי שבת כהלכתה וחלקם שומרי שבת בדרך אחרת. אז מה אני? זוהי אני שייכת לישראל בכל כך הרבה מובנים, אבל גם ליהודה. אני שייכת ללימוד התורה וגם לשירות בצבא.. כשהאדמה רועדת, היא כבר לא יכולה להחזיק בבטן - ומוציאה הכל.
אני מאמינה שגיוס הוא חובה, ושגם שירות לאומי צריך להיות חובה. בעיניי זו זכות אזרחית גדולה. אבל אני גם מבינה שלא רק אני חיה כאן ושאני צריכה ללמוד את הערכים של העולם השונה ממני
לא נפתור את נושא הגיוס ברגע. אבל כן נפתור אותו אם נתחיל באמת לדון עליו ולא לרצות הכל או כלום. כואב לי שאנחנו שוב ושוב נופלים לתוך הבורות הללו. השיח של "או זה או זה", מעבר להיותו לא בריא, הוא גם לא אמיתי. האמת הרבה יותר מורכבת ובעלת גוונים, וגם יותר מעניינת ויפה.
הדיון מול העולם החרדי והשייכות שלו לארץ חייב להתקיים. הוא חייב להתקיים עם העולם החרדי, לא נגדו ולא בלעדיו. אני מאמינה שגיוס הוא חובה, ושגם שירות לאומי צריך להיות חובה. בעיניי זו זכות אזרחית גדולה. אבל אני גם מבינה שלא רק אני חיה כאן ושאני צריכה ללמוד את הערכים של העולם השונה ממני. ובעיקר, להכיר בערכים שיקרים למי שהוא לא אני - ומשם להתחיל את הדיון. המילים הללו קשורות לכל צד בחברה שלנו.
העשייה שלי היום קשורה לשלוש מילים שהן הכוח שיכול להוביל אותנו לדיון שונה ממה שקיימנו פה עד היום: לשאול, לחשוב, להשתנות. שלוש המילים הללו הן הקוד לתהליך אפשרי שיוביל אותנו למקום חדש. כדי להכיר, אני חייבת קודם כל לשאול שאלות אמיתיות, כנות, כאלו שרוצות תשובה ולא באות להתריס. השלב הבא יהיה שאתחיל לחשוב, ואולי אפילו אמצא פתרון שלא חשבתי עליו - כי לא היו לי את הנתונים שיש בידי אחרי השאלה. ואז יגיע השינוי. הוא לא יגיע בכפייה לשום צד, הוא יגיע בעדינות ובטבעיות של הגם וגם המורכב יותר והאמיתי של העולם הזה. השינוי הזה לא יקרה ביום אחד, אבל הוא חייב להתחיל ביום אחד - והיום הזה הוא עכשיו.
מיה אוחנה מורנו היא מייסדת ומנכ"לית "הקומה הישראלית הבאה"
פורסם לראשונה: 00:00, 17.03.24