שר המשפטים יריב לוין הסכים להגמיש את עמדתו ולהציע נוסחה חדשה שתפתור את הקיפאון השורר בכל הקשור לבחירת נשיא לעליון, המתפקד זה חצי שנה בראשות ממלא מקום עוזי פוגלמן ובהרכב חסר של שני שופטים עקב פרישת הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון. כך נודע ל-ynet.
על פי הצעת לוין, השופט יצחק עמית ייבחר כנשיא, למרות התנגדות השר לעקרון הסניוריטי. לוין יוכל להציע ולבחור שני שופטים עליונים שמרנים ואילו פוגלמן יוכל להציע שופט ליברלי שימונה במקומו לכשיפרוש בחודש אוקטובר. עם זאת, ההערכה היא שהשמות שהוצגו עד כה על ידי השר אינו מאפשרים להגיע להסכמות, בין השאר מכיוון שאינם כוללים אף שופט מחוזי.
במערכת הפוליטית, לעומת זאת, מעריכים שפוגלמן מעוניין להרוויח זמן ביודעו שבאין חקיקה משפטית דורסנית ושעם שוך הקרבות צפויות בחירות חדשות לשנות את מאזן הכוחות הפוליטי, שיהיה עוין פחות למערכת המשפטית.
בנוסף, כל עוד מתקיימת ממשלת האחדות עם גנץ וסער לא ניתן יהיה לקדם את חוקי המהפכה המשפטית, כפי שהגה השר לוין. רגע לפני פרישת חיות וברון עוד הצליח העליון לבטל על חודו של קול את חוק מחיקת 'עילת הסבירות'. העובדה ששתי שופטות עליון ליברליות, כמו חיות וברון, פרשו ובמקומן לא נבחרו שופטים חדשים, הובילה לכך שלראשונה מאז קום המדינה יש לבית המשפט העליון רוב שמרני, בכל הקשור בהתערבות בהחלטות הממשלה והכנסת.
תפקוד הוועדה לבחירת שופטים הולך ומשתנה לנגד עיני כל. ממשלת הימין על מלא מפגינה "משילות" ועשייה קדחתנית לקידום בחירת שופטים שמרנים לכל הערכאות, ועד כה מונו כ-50 שופטים חדשים לערכאות השלום והמחוזי. אולם בכינוסי הוועדה מתברר כי התנהלות הוועדה השתנתה. לוין, שועל פוליטי עם קילומטרז' מוכח בתרגילים חוקיים, הודיע כי בשל המלחמה יש לערוך גם את בחירת השופטים מתוך 'הסכמה רחבה'.
זה אומנם נשמע טוב ומבטיח, אבל בפועל מה שקורה הוא שכמו תמיד נרקמים דילים שאמורים לעבור לאחר מכן ברוב רגיל. אלא שלוין, השליט בלעדית על הפרוצדורה, גרם לכך שהדילים יהיו תקפים רק עבור מי שזוכה לתמיכת הימין "מתוך הסכמה רחבה". הפרוצדורה היא שרק שר המשפטים, שהוא יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, יכול להעלות שם לבחירה ולהצבעה. על כן, לרוב הכמעט אוטומטי של שופטי העליון ונציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, אין כל משמעות.
אם הימין מטיל וטו על בחירת מועמד, אין כל משמעות לרוב החוקי של השופטים. דוגמה מובהקת לכך היא הווטו שהטיל הימין בוועדה על קידומה של שופטת השלום הירושלמית ג'ויה שפירא-סקפה, שכתבה פסקי דין אשר לדעתם הפלו לטובה פלסטינים. כתוצאה מהווטו אין דיל כוללני לגביה ולגבי ארבעה מועמדים נוספים למחוזי בירושלים.
השר לוין וחבריו לדעה עומדים על בחירה "בהסכמה רחבה", בעוד מ"מ נשיא העליון פוגלמן, הידוע במזגו הנוח, הוציא לחופשה את המזג השיפוטי שלו והתריס בכעס כלפי הפוליטיקאים בוועדה "זהו סיכול פוליטי". מקרים דומים יקרו בקרוב כשהוועדה תדון בבחירת שופטים במחוז דרום, שגם בו קיימים שופטים השנויים במחלוקת פוליטית.
3 צפייה בגלריה
בימין יזכירו בכל הזדמנות את "חטאו". סטרוק, השופט כבוב וקרויזר
(צילום: אלכס קולומויסקי, הרשות השופטת)
באופן כללי, לחלל הוועדה לבחירת שופטים פרצו ביטויים שמעולם לא נשמעו. השרה אורית סטרוק, נציגתו הלוחמנית של הימין וחברה לוועדה ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) שברו את הכלים כשהניחו על השולחן את המילים "שופטים לאומיים" כתנאי לבחירה. לדעתם, פסקי דין של מועמדים צריכים להפגין לא רק מקצועיות, אלא גם התחשבות בצורכי ובאתגרי האומה והחברה.
התכתשות נרשמה גם באשר לתפקודה של "ועדת השניים" המייעצת לוועדה לבחירת שופטים האם לקדם שופטי שלום למחוזי. השרה סטרוק סבורה כי מדובר בפרוצדורה עוקפת ועדת בחירה. השר לוין וח"כ קרויזר מסכימים עימה, ואילו השופט פוגלמן מסרב לשנות את דרך פעולתה באמצעות צירוף משקיף מטעם הפוליטיקאים בדיוניה.
בעיה אחרת המסעירה את העליון היא בירור תלונה על התנהלותו האתית של שופט העליון חאלד כבוב, הנדונה בימים אלה על ידי נציב התלונות על שופטים אורי שהם. קשה להשתחרר מהרושם שמעל התנהלות השופט בפרשה, שכנראה הייתה לא ראויה – מרחפת העובדה שהוא שופט ערבי מוסלמי ראשון בעליון. ההערכה היא שלאחר החלטת הנציב, השופט כבוב יישאר על כיסאו ויקבל הערה אתית. אלא שעד סוף כהונתו כשופט עליון יחוגו מעליו חוגי ימין שידאגו להזכיר בכל הזדמנות את "חטאו".
אתמול, ולא במקרה, החלה ועדת החוקה של הכנסת לדון בתפקודו של נציב התלונות על שופטים. כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות", יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן סבור שיש לשנות את החוק והנוהג שנציב התלונות יהיה שופט עליון בדימוס, לפני בחירת נציב חדש. רוטמן טוען שבחירת שופט בדימוס מבין השופטים מקימה חשש לניגוד עניינים אחרי שכיהן במערכת כשופט ויש למנות מעתה אדם בעל "שיעור קומה".
בהקשר זה, התבשרנו בראשית השבוע שהשר סמוטריץ' הביא לעיכוב בחירתו בממשלה של שהם כיו"ר הוועדה לאישור מינויים בכירים בשירות המדינה. בחירת יו"ר ועדת מינויים שיהיה "בראש של הממשלה", תקל בהרבה על בחירת בעלי תפקידים מובילים שהממשלה חפצה ביקרם.
יו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד עמית בכר, אמר בתגובה לפרסום כי "בשום אופן לא יהיה שום דיל או מסחרה סביב מינוי נשיא בית המשפט העליון. לאחר שהנשיאה חיות פרשה יש צורך וחובה למנות נשיא. העובדה ששר המשפטים לא מעלה את זה לדיון היא גם בלתי חוקית וגם בלתי ראויה מבחינה ערכית וציבורית. לא יעלה על הדעת ולא נאפשר שבתמורה למנויים שהם על פי חובתו, נסכים למינויי שופטים לפי תפיסת עולמות הרדיקלית של השר, שאין להם רוב".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.03.24
