"כמה ימים לפני 7 באוקטובר ישבנו יחד, דורון ואני, נזפתי בה שהיא עדיין גרה ב'דור-צעיר'", סיפרה דורין כהן, חברתה הטובה של דורון שטיינברכר. "היא הייתה מתלוננת על הרעש של הצעירים בלילה עם המסיבות שלהם, אמרתי לה שהגיע הזמן לעבור לשכונה אחרת בקיבוץ. אני לא מאמינה שבסוף מהשכונה הזאת היא נחטפה".
דורון שטיינברכר בכלל לא אוהבת לציין את יום ההולדת שלה, היא מעדיפה לחגוג לאחרים. אבל השנה היא ציינה יום הולדתה ה-31 בשבי, וכבר 165 ימים עברו מאז שנחטפה ממיטתה בשכונת "הדור צעיר" בכפר עזה. חבריה ניסו אתמול (שני) "לחגוג" בלעדיה, לחגוג את דורון שלהם, בשכונה הקיבוצית שהועתקה לשפיים.
4 צפייה בגלריה
חבריה של דורון, בציון העצוב של יום ההולדת שלה. "היא הייתה עושה הכול בשביל להחזיר אותנו"
(צילום: יאיר שגיא)
חבריה של דורון מציינים את יום הולדתה ה-31, אתמול
"דורון היא מסוג החברות שתזכור כל דבר ותהיה איתך בכל סיטואציה", אמרה אופיר כהן, "אני שכחתי לחלוטין את יום הנישואים שלי, ואז פתאום קיבלתי ממנה הודעה, יום נישואים שמח, השארתי לכם מתנה מחוץ לדלת. יש לי ילד בן עשרה חודשים, קוראים לו איתי, ודורון, עם כמה שהיא דודה מושלמת לאחיינים הביולוגיים שלה, ככה היא גם אליו. לפני איתי עברתי הפלה, והיא הייתה הטלפון הראשון שעשיתי. היא הופיעה בבית שלי עם שתי גלידות והתיישבה על הספה".
דורון היא חלק מקבוצת הרדוף בקיבוץ. "החבורה שלנו לא התגבשה באיזו צורה, אנחנו נולדנו יחד, וככה גם מרגישה החברות שלנו עם דורון". הסבירה נועה מזרחי. "גם אם לא נדבר כמה זמן, או שהיא תשלח לי הודעה ואענה לה רק אחרי יומיים, הכל בסדר - הדרך אליה תמיד פתוחה. בסדר העדיפויות שלה, המשפחה של דורון תמיד במקום הראשון. בכל חג, כל ארוחת שישי - דורון מבשלת. איכשהו מילדת חדר אוכל קלאסית, היא נהייתה בשלנית שמתקשרת להתייעץ איך עושים עוגה שהיא גם פרווה וגם טעימה, למרות שהסברתי לה שאי-אפשר".
מאז שדורון נחטפה עברו כבר חודשים ארוכים, וחבריה מתקשים להאמין כמה היא פספסה. איתי, בנה של אופיר, כבר בן עשרה חודשים - הוא מתחיל ללכת ולמלמל, ובכל בוקר היא מראה לו את התמונה של דורון בשלט בכניסה, שלא ישכח את הדודה שלו. אייל יופה, חברה הטוב, התחתן עם בחיר ליבו. "בינואר האחרון התחתנתי, דורון הייתה אמורה להיות אחת השושבינות. הייתה לנו התלבטות גדולה אם לקיים את החתונה בכל זאת, מי רוצה להתחתן בלי החברה הכי טובה שלו?".
חן קנר הייתה בתל אביב באותה השבת, אחרי שהחליטה ברגע האחרון לא להישאר לישון בקיבוץ אצל ההורים. "ביום שישי קפצתי לבקר, ישבנו אצל דורון וסגרנו שדורין ואני נוציא אותה לתל אביב, להכיר לה מישהו. לפני זה קפצתי להדר ואיתי ברדיצ'בסקי-רוזנפלד, ואחר כך גם לסלי (יובל סולומון). עשיתי סבב חברים וחזרתי הביתה. הדר, איתי וסלי נרצחו, דורון נחטפה. בשבת התעוררתי בצהריים אחרי שלא ישנתי כל הלילה, דורון כבר לא ענתה, גם הדר לא, אופיר ודורון לא הצליחו לדבר. זה היה להתעורר לסיוט".
"אני מרגישה איזו אשמה", סיפרה דורין, ששהתה בביתה שבקיבוץ עם שני ילדיה הקטנים. "אני יודעת שהיא הייתה עושה כל דבר בשביל להחזיר אותנו. בקלות בלתי נסבלת זה יכול היה להיות כל אחד מאיתנו. אני זוכרת שכשהמחבלים נכנסו לי לבית התחלתי להשלים עם הסוף, מיפיתי לי בראש את כל האנשים שאני אוהבת מהקיבוץ".
בזמן שדורין התמודדה עם המחבלים שפרצו לביתה לפני 165 ימים, מיתר יעקבי הייתה בבאר שבע וניסתה להבין מה קורה עם חברותיה: "ב-6:30 בבוקר שלחתי הודעה בקבוצה שלנו - 'וואט דה פאק'. התבאסנו שיש עוד הסלמה. דורון כעסה שהיא לא יכלה לצאת להליכה שהיא עושה כל בוקר, אני אמרתי שאם יבטלו לי את ההופעה של ברונו מארס אני גומרת אותם".
יעקבי מציינת כי מאז ששכנה של דורון, ג'ימי קדושים, נהרג מפגיעה של פצמ"ר, "היא החלה להיות הרבה יותר חרדה למצב. הם חולקים חצר והיא שמעה את אשתו צורחת, היא זוכרת את כל האירוע. ברגע שהיא הבינה שיש חדירת מחבלים היא איבדה את זה, היא כתבה לנו שהיא שמה את המקרר והספה על הדלת. הדבר האחרון שיש לי ממנה זאת אותה הקלטה שהיא שלחה לנו בבוקר, שלה צועקת 'תפסו אותי! תפסו אותי! תפסו אותי!'".
גם אופיר הייתה בקיבוץ באותו בוקר נורא - וקיבלה את אותה הקלטה של דורון מרגעי החטיפה: "כשהתחילו ההודעות על דברים שקורים בשכונת הדור צעיר השתגעתי, בדיעבד בעלי סיפר לי שאיבדתי הכרה כמה פעמים, הוא זחל למטבח להביא בקבוק לאיתי ואני לא הצלחתי לתפקד. הייתי בטוחה שרצחו את אח שלי שגר בשכונה, וגם את דורון. הסיטואציה הזאת, שאנחנו מדברים עליה מול תמונה שלה, ביום ההולדת שלה, והיא לא פה, אני לא מעכלת את זה".
פורסם לראשונה: 00:00, 19.03.24
