תמונת המשא ומתן לשחרור חטופים עודנה מורכבת, אך נראה כי יש רכיבים בהתייחסות ארגון הטרור למתווכים, המהווים איתות זהיר וחיובי מבחינת ישראל.
כך, חמאס דוחה בשלב זה את דרישתו להפסקה כוללת של הלחימה, בהינתן מימוש עסקת ביניים נוספת; מגמיש קמעה את תג המחיר בדמות שחרור אסירים ביטחוניים "כבדים" (עדיין במחיר קשה, המחייב ליבון מבחינת ישראל); ונכון לשחרר במסגרת המתווה חיילות המוחזקות בידיו.
מנגד, דרישותיו של חמאס לשינויים בפריסה הביטחונית של צה"ל ברחבי הרצועה עשויות להוות מכשול, אך נראה כי גם לבקשה זו ניתן לגבש מענה יצירתי המקובל כנהוג למשל בגזרת יהודה ושומרון – בקרי כניסה ויציאה, למשל, קביעת מאפייני האוכלוסייה שתהא רשאית להיכנס לצפון הרצועה ועוד.
ברקע, מסתמן מרחב הסכמה בין הצדדים ביחס למשך ההפוגה (כשישה שבועות), באופן שייצר מחד "חוויית הצלחה" נקודתית לנוגעים בדבר (ישראל עם שחרור עשרות של חטופים; חמאס עם הקלה בלחץ הצבאי המופעל עליו – ולו זמנית), ומאידך יאפשר מסד יותר “נינוח” – ולא תחת אש – להמשך הדיאלוג לשחרור כל החטופים שנותרו בשבי חמאס.
בשלב זה דומה כי הקבינט איננו נדרש להכריע בשאלה אם להתקדם לעבר "עסקה כוללת" או להסתפק ב"עסקת ביניים הומניטרית", המצויה כרגע על המדוכה. עסקה מלאה כמובן תייתר את הצורך בעסקת ביניים, אך הדרך אליה ארוכה ומפותלת, באופן המעמיד בסיכון מוגבר נוסף את יכולתם של החטופים הנמקים במנהרות חמאס לשרוד.
יתרה מכך, דומה כי הרכב הקואליציה הנוכחי איננו מאפשר הסכמות לשחרור סיטונאי של מחבלים, לרבות רבי־מרצחים, בתמורה לכלל החטופים (בהתאם ל"מחירון" חמאס הצפוי). הדבר עשוי לערער את יציבותה של הקואליציה ולהביא אף לפירוק הממשלה. יתרה מכך, דומה כי הכרזתו של ראש הממשלה נתניהו בדבר הצורך להגיע כדי "הניצחון המוחלט" במערכה איננה מצביעה על כל כוונה להביא לסיום המלחמה בעת הנראית לעין, על אף החיכוך ההולך וגובר מול ממשל ביידן בנושא.
דומה כי הכרזתו של ראש הממשלה נתניהו בדבר הצורך להגיע כדי "הניצחון המוחלט" במערכה איננה מצביעה על כל כוונה להביא לסיום המלחמה בעת הנראית לעין
בנסיבות אלה, עסקת ביניים הומניטרית להשבת מרבית החטופים – הינה צו השעה. מגולמים בכך ארבעה יתרונות מרכזיים: האחד, יש בה כדי להניח יסוד להסדרה אזורית, באופן שישכך את המתחים ההולכים וגואים בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ביידן; השני, יש בה כדי לשמר את ההישגים הצבאיים המשמעותיים של צה"ל בשדה הקרב, באופן המאפשר המשך נוכחות צה"לית ברצועה לאורך זמן, ולרבות אפשרות הכניסה לרפיח על משמעויותיה כבדות המשקל; השלישי, יש בעסקת ביניים כדי לסייע בייצוב לאלתר של המצב ההומניטרי ברצועה, הנמצא בלב סדר יומה של הקהילה הבינלאומית; והרביעי, הפסקת אש מתמשכת תניח יסוד להמשך דיאלוג – ואף בחינה ראשונית בשטח – של מנגנונים פלסטיניים שאינם מזוהי חמאס (הס מלהזכיר את הרשות הפלסטינית, במצוות חוגים מדיניים) לקבלת אחריות על השטח – בדגש על מרחב צפון הרצועה.
אבי כאלובשורה התחתונה, "עסקת ביניים" מהווה בעת זו אינטרס ביטחוני־ישראלי מן המעלה הראשונה, המשרטט, במידה רבה, את "קו פרשת המים" של מנהיגות ישראל בעת הנוכחית. בהינתן מרחב הסכמה סביר למול חמאס ביחס למחיריה, אי־מימוש עסקה בעת הזו לא רק ימשיך להעמיד בסכנה ממושכת את חטופינו, אלא יערער לבנות יסוד ביציבות הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לראשונה לאחר עשורים. כל זאת בדגש ליחסים עם ידידתנו הקרובה ביותר, ארה"ב, התובעת התקדמות בעסקה ורואה בה אבן ראשה להסדרה אזורית בשנת בחירות.
ומעל לכל אלה, מחויבות המדינה לאלה שהפקירה באופן שאין שני לו ב־7 באוקטובר, מחייבת התבוננות רעננה על סל המחירים הנדרש – ובהתאם גם בנכונות הכואבת, אך ההכרחית, לשלמו.
עו"ד אבי כאלו כיהן בעבר כראש מטה מתאם השבויים והנעדרים מטעם ראש הממשלה, והינו עמית מחקר במכון הבינלאומי לחקר הטרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.24
