מההבטחות כי לבנון תחזור לתקופת האבן, נאום מדרגות ההסלמה של גלנט והצהרות הפוליטיקאים כי לא יאפשרו לחיזבאללה להשתולל ולעשות בשטחנו כרצונו, נדמה ולא נותר הרבה. אפילו ההתחייבות של ראש הממשלה נתניהו לפני חודשיים כי הממשלה תעביר בתוך עשרה ימים תוכנית לאומית לשיקום הגליל בתקצוב של 3.5 מיליארד שקלים נותרה ללא כל כיסוי.
בגליל אנחנו מאבדים את האמון והתקווה שעשרות אלפי התושבים המפונים ישובו לביתם למציאות אחרת מזו הרצחנית שממנה נמלטו כשראו לנגד עיניהם, בחזית הדרומית, כיצד תוכניות חיזבאללה מתממשות במסע טבח המוני ביישובי עוטף עזה.
הבנו אז לאיזו פעולה נערכו האדריכלים שאת תוכניותיהם העתיקו בחמאס. מיטב בנינו ובנותינו בגליל המירו את מענקי הפינוי בכרטיסי יציאה בכיוון אחד ‑ וכבר הודיעו כי לא ישובו הביתה. חבל הארץ היפה ביותר נטוש ומחולל. עצי הפרי קורסים מעומס משקלם ואין מי שיקטוף את הפרי שנוטף דבש ונרקב. צה"ל מכה בחיזבאללה ללא הרף ומסב לו פגיעות, אבל נסראללה איתן במהלכי המלחמה. הוא יודע שנתיב הקוראלס שבו הוא מוליך אותנו הוא נתיב שאנחנו צועדים בו בעיניים פקוחות וברגליים וידיים כבולות באזיקי ברזל שארה"ב, צרפת ומדינות נוספות סגרו עלינו.
נדמה כי נתניהו מתמודד מול בחירה מדינית בלתי הוגנת ואנושית – בין הבחירה בשיקולי הפוליטיקאי מארה"ב שמבקש שלא נקלקל לו את התוכניות לקדנציה שנייה, לבין הבחירה בעשרות אלפי תושבים שלא זכו בכלל להצביע בבחירות לקדנציה הבאה ברשויות מהן פונו - בחר נתניהו בביידן.
עשרות שנים של מדיניות שהותירה אותנו סמוכים על שולחנו של מנהיג המעצמה מעבר לאוקיינוס נותנות את אותותיהן ואנחנו לא יכולים להילחם על חיינו בלי רשותו ובלי ברכתו ופגזיו של הבוס הגדול.
בחודש מארס 2015, בדיוק לפני תשע שנים בימי הפורים, הבין נתניהו כי עת צרה היא ומול תוכניות הנשיא אובמה שביקש לסגור הסכם גרעין עם איראן – קם ועשה מעשה. בין הבחירה בנשיא האמריקאי לעתיד העם בישראל הוא בחר בישראל, יצא לקונגרס האמריקאי וביקש לדבר לליבם של הנבחרים האמריקאים ולסחוף אותם נגד הסכם הגרעין שביקש לקדם נשיאם. נתניהו עשה זאת בנימוקים של חובה מוסרית והאמין כי הגרעין האיראני הוא איום קיומי על ישראל.
אמנם מאות אלפי קני התותחים, הרקטות ומערכי הכטב"מים של חיזבאללה לא מהווים איום קיומי על ישראל, אבל הם בהחלט מהווים איום על החיים שלנו, מאות אלפי תושבים בגליל.
על נתניהו, אשף ההסברה הישראלית, לצאת לארה"ב ללא דיחוי, ולפעול לשנות את התמונה. עליו לצאת לצרפת, לגרמניה, לבריטניה ולמדינות העולם ולגייס אותן שוב למעננו, לתמיכה במהלך צבאי שירחיק את חיזבאללה. להבהיר כי חייהם של מעל מאה אלף איש, מרביתם עקורים מבתיהם נעצרו מזה חצי שנה כדי להשיג הסדרה דיפלומטית אך זו לא תגיע.
כל אזרחי הצפון השתתפו בניסוי המדיני שכפה עלינו האו"ם בהחלטה 1701 שהביאה לסיום המלחמה בהסדר חסר כל כיסוי וסיכוי. חודשים ספורים לאחר מכן היה כבר ברור כי הוא חסר כל ערך ואת מחיר התעצמות החיזבאללה אנחנו משלמים ועוד נשלם. בישראל לא מאמינים עוד כי אותו הסכם שנכשל יצליח לו יעירו אותו אומות העולם לתחייה בניסיון שווא חוזר. כל עוד חיזבאללה לא יורחק בכח, אנחנו אלו שמורחקים מכאן. נדמה כי מנהיגי העולם שעלו אלינו לרגל שכחו כבר את מחיר הדמים שחמאס וחיזבאללה גבו מאיתנו ב־7 באוקטובר ועודם גובים.
זה הזמן לגייס שוב את כל התמיכה כדי שהממשלה תוכל לממש את התחייבות כלפינו ושתושבי הגליל יחזרו לבתיהם בביטחון מלא. הגיע הזמן שאנו וילדינו נפסיק לשלם את המחיר.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.24