הם הגיעו למערכת החינוך בתחושה של שליחות, אוהבים את התלמידים ועושים הכול כדי שיצליחו. עכשיו, לאחר שלטענתם משרד האוצר חזר בו מהתחייבויותיו, המורים נאלצים לחדש את העיצומים.
הנחיית הממונה על השכר באוצר לנכות משכרם 2,400 שקלים שכבר קיבלו על חשבון הסכם השכר, שלא נחתם כבר יותר משנתיים, מחריפה את הזעם והתסכול במיוחד ערב חג הפסח. עכשיו הם מסבירים בכאב שבישראל אף פעם אין עיתוי נכון למאבק שלהם.
שרית שטרצר, מורה לתנ"ך ורכזת שכבה, תיכון בן גוריון, נס ציונה
"המלחמה בארץ כנראה נגמרה, אז נלחמים באויב האמיתי - המורים.
שנת הלימודים נפתחה על סמך סיכומים בעל פה והבטחות, בלי הסכם חתום, רק מתוך רצון למנוע פגיעה בתלמידים ובמורים. בינתיים פרצה המלחמה, ובנסיבות הללו קל לאוצר להתכחש להסכמים. גם את המקדמה שקיבלנו החליטו לנכות כי ההסכם לא נחתם.
באוצר בנו על זה שהמורים ירחמו על דור הקורונה, הזום, המלחמה, ולא יעמדו על שלהם. אז למה לשלם?
הכי קל להשתמש במורים ואז לזלזל בהם, להעמיד אותם בחזית ולכוון את חיצי התרעלה כלפיהם, להתסיס את התלמידים וההורים נגדם. מנצלים את המלחמה ואת הרגישות החברתית ושוב מכוונים את האש למורים".
ליאורה אור, רכזת ספרות ומעורבות חברתית, תיכון עירוני ה', תל-אביב
"בעולם מושלם היו משלמים למורים את מה שמגיע להם. בעולם שלנו, מאז שאני זוכרת את עצמי במערכת החינוך, המורים נאבקים.
האוצר עושה שיימינג לארגון המורים, ומייחס לו את אי-החתימה על הסכם השכר, כשבפועל נעשה מאמץ רב לנגוס עוד ועוד בזכויות המורים ולהחליש אותם. הסטודנטים מצביעים ברגליים. פחות ופחות באים להוראה. מורים טובים עוזבים את מערכת החינוך כי אי-אפשר להתפרנס מהוראה, וגם בגלל התחושה הקשה שהמערכת דורשת מהם להתנדב בלי לפצות אותם.
מאז 7 באוקטובר אנחנו במצב מלחמה. מורים גויסו בצו 8 ומורות עם ילדים קטנים שבני זוגן היו במילואים חזרו לעבודה כבר ב-9 באוקטובר. בחודשים האחרונים מורים מתפעלים פעילויות רבות לצד מערכת הלימודים הסדירה, אבל האוצר בחר לספר שהמורים עבדו פחות".
שרון סייג, מורה לאזרחות, תיכון יצחק נבון, חולון
"שוב אנחנו נאלצים לצאת למאבק על הזכות הבסיסית שלנו: שכר הוגן וצודק. אין לנו רצון לפגוע בתלמידים, לכן בחרנו בדרך של עיצומים, שבה הפגיעה במערכת החינוך תהיה מזערית.
אין צורך להכביר מילים על תרומתם של המורים בזמן המלחמה. לא שמענו מילה של הערכה מהמעסיקים, ועכשיו מצפים מאיתנו לא לפתוח בעיצומים על שחיקת שכר של שנים. התברר לנו שוב שהתנהלות משרד האוצר מבישה ואין בה שום רצון אמיתי להפוך את שכר עובדי ההוראה בישראל לשכר ראוי.
תמיד אומרים למורים שהעת אינה מתאימה. פעם זו הקורונה, פעם אלו הבחירות ועכשיו המלחמה. עד מתי החינוך בישראל יהיה נושא שתמיד נדחק לקרן זווית? היחס המזלזל הביא לכך שכשליש מהמורים נטשו בזעם את מערכת החינוך בשנים האחרונות.
לא נפקיר את עתידם הכלכלי-חברתי של המורים, כי מי שייפגע יהיה לא רק התלמידים וההורים, אלא גם חוסנה של מדינת ישראל. כולנו מקווים שהציבור יבין שלא נותרה לנו ברירה אחרת".
גולן ארביב, מורה לתקשורת, תיכון בן גוריון, נס ציונה
"משרד האוצר מנסה להלך אימים על ציבור מורים שנענה לכל אתגר חינוכי ולימודי בשנים האחרונות וממציא את עצמו כל פעם מחדש.
אנחנו לא אחראים למחדלי 7 באוקטובר ולמלחמה שפרצה ועובדים לטפל בכל מטלה פדגוגית, מוזרה ככל שתהיה. אנחנו מאחים את השברים שלא אנחנו יצרנו בחברה, מלמדים את הנוער על חוסן נפשי בעתות משבר שלא חסרות לנו בשנים האחרונות.
אם האוצר רוצה לקיים משא ומתן הוגן, נקבל זאת בברכה, אבל לא ניכנע לאיומים, הפחדות ותכתיבים שמטרתם לפגוע בעבודה המאורגנת. אם רוצים להפריט את העבודה המאורגנת, עשו זאת במהלך אחד כולל על כל המשק, ולא כפיילוט על ציבור המורים בלבד.
המורים הם ציבור איתן, וכמו שאנחנו מחנכים את תלמידינו לזקיפות קומה, אנחנו יודעים גם מהי דוגמה אישית".
אהוד בק, מורה להיסטוריה, תיכון איילון, חולון
"מהו מורה בישראל? לא יותר מאסקופה נדרסת. 30 שנה אני מורה, אין מאבק שלא הייתי שותף פעיל בו, אבל מעמדו של המורה לא משתפר, רק הולך אחורה.
איך ייתכן שפעם אחר פעם המדינה, שאמור להיות לה אינטרס שיהיו מורים טובים, מנסה לדרוס את מעמדו של המורה ולפגוע בשכרו? איפה נשמע שהמדינה משלמת מקדמה, וכשנוצר מצב מיוחד של מלחמה היא פשוט לא מקיימת את ההסכמות ומנסה לסחוט את המורים? כל מה שהממשלה עושה זה לזרוע הרס במערכת החינוך ולהסית את ההורים והתלמידים נגד המורים.
הורים ותלמידים יקרים, אנחנו איתכם, לא נגדכם. עמדו לצידנו במאבק. החינוך ינצח ולא הקומבינות".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.03.24
