מועצת התלמידים הארציתנערכת להשבתה של כמה ימים בבתי הספר התיכוניים ואינה מתכוונת להסתפק בשביתת אזהרה בת יום אחד, בניסיון לכפות על משרד האוצר ועל ארגון המורים העל-יסודיים להגיע להסכמות ולחתום על הסכם שכר, שיבטיח לתלמידים יציבות ורציפות.
"נמאס לנו מהמצב שבו הציונים שלנו, הטיולים, הפעילות החברתית ואפילו המסעות לפולין אינם בטוחים ותלויים בעיצומים, בשל היעדר הסכמות בין האוצר לבין ארגון המורים", אומרות מובילות המאבק, יו"ר מועצת התלמידים ספיר מוספי ודוברת המועצה, רוני קמאי. "החלטנו לקחת את העניינים לידיים, כשהבנו שהם לא מצליחים לשבת ולחתום על הסכם.
אנחנו נגד שביתות ועיצומים, אבל הם לא מתקדמים והתלמידים סובלים, כך שהגענו למסקנה שעדיף שאנחנו נשבית ונסבול מעט עכשיו בניסיון לגרום להם להגיע להסכמות, מאשר שנסבול עד סוף השנה מהעיצומים האלה".
על פי האולטימטום שהציבה מועצת התלמידים, במידה ועד מחר בשעה 20.00 לא יגיעו הצדדים להסכם, יושבתו בתי הספר ביום חמישי. חברי המועצה עדיין לא החליטו סופית אם ישביתו במשך כמה ימים ברציפות או לסירוגין, אם השביתות תהיינה ארציות או מקומיות.
"אנחנו לא מאיימים סתם", הסבירו מוספי וקמאי. "אם נצטרך נשבית גם לכמה ימים, משום שאנחנו לא מוכנים לאפשר עוד סבל לתלמידים בלי ציונים וטיולים. ההשבתה היא צעד ראשון במאבק. לא באנו לשחק. אם אין הסכם – נשבית. נעשה כל מה שיידרש כדי שיישבו".
לפני קבלת ההחלטה על השביתה המתוכננת נפגשה מוספי עם יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, ועם נציגי הממונה על השכר באוצר והבינה שהצדדים מתבצרים בעמדותיהם, למרות שלדבריה הפערים אינם גדולים.
מוספי וקמאי מקוות לשחזר לדבריהן את ההישג מתחילת השנה, אז השביתו את הלימודים ליום אחד והצליחו ללחוץ על הצדדים להגיע להבנות.
"תלמידי התיכון לא יצאו לטיולים בקורונה, ואחר כך נפגעו בעיצומים, במלחמה, ושוב בעיצומים", הסבירה מוספי. "בוגרי התיכון שנמצאים עכשיו בעזה סיימו את מערכת החינוך בשנה שעברה אחרי רצף של משברים, בלי לקבל ציונים ובלי טיולים ופעילויות חברתיות. החלטנו לשים לזה סוף".
קמאי הוסיפה: "העיצומים פוגעים בנו קשות. במיוחד בתקופת המלחמה קשה לכולנו – הריכוז פוחת, יש לחץ, המציאות לא פשוטה. הדבר שמקל עלינו זה להגיע לבית הספר, להיות יחד וליהנות מהדברים הכיפיים. עצוב לי לומר, אבל בתקופה הזו אנחנו לא באמת באים כדי ללמוד, אלא יותר כדי להיות עם החברים, אבל בגלל העיצומים מבטלים הכל.
במלחמה בית הספר אמור להיות מקום לחוסן וליציבות בשבילנו. תלמידים בטראומות ויש תלמידים שההורים או האחים שלהם בעזה, אבל אנחנו לא מקבלים את הדברים הבסיסיים.
אנחנו דורשים שיישבו ויפתרו את הסכסוך. שלא ינהלו את המאבק על הגב שלנו, ושיפסיקו למרוח את המשא ומתן. חלאס, נמאס לנו. אנחנו רוצים שקט במערכת לשנים הבאות, כך שאחותי שבכיתה ז' לא תצטרך לספוג עיצומים ושביתות כשתגיע לתיכון".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.03.24
