אחד הטיעונים, אולי העיקרי בהם, שעולה מאז אי-הטלת הווטו על ידי האמריקאים במועצת הביטחון של האו"ם, הוא שנתניהו הרס את היחסים בין המדינות. כך למשל עולה הטענה שאין מתח בין המדינות, אלא בין נתניהו לארצות-הברית, או בין נתניהו לביידן. יש את ישראל ויש את נתניהו - שתי ישויות נפרדות, ואם רק נבטל או נזיז את ישות נתניהו האמריקאים יישרו קו עם האינטרסים של ישראל במלחמת הקיום שלה.
מי שאוחז במחשבה, או שמגיע מפוזיציה, או שאינו עוקב כמו שצריך אחר המדיניות האמריקאית ביחס למלחמה. נאומו של ביידן מתחילת המלחמה כנראה עדיין מסנוור אותו. אבל הנה חלק מדרישות האמריקאים מישראל, ולאו דווקא מנתניהו, מאז אותו נאום ועד היום: כניסה של עוד ועוד משאיות סיוע לרצועה; הזרמת מים לעזה; כניסת פועלים פלסטינים לישראל; דיון ביום שאחרי לפני שהכרענו את חמאס (מעולם בהיסטוריה מדינה לא נתנה לאויב שלה את תוכניות הסיום של המלחמה בזמן מלחמה); החזרת הרשות הפלסטינית לעזה; קריאות חוזרות ונשנות להפסקות אש; הקמת נמל ימי שמטרתו העברת עוד סיוע לאויב במימון של מדינת האויב קטאר; פתיחת נמל אשדוד להכנסת קמח לרצועה ופתיחת מעבר קרני ומעברים יבשתיים נוספים. שלא לדבר על הדרישה של מזכיר המדינה בלינקן לפגוש את הרמטכ"ל הלוי בארבע עיניים, את הטלת הסנקציות על מתיישבים ומאחזים ואת עצם העלאת הדיון על מדינה פלסטינית, שהדעת אינה סובלת. לפי ההיגיון של מבקרי נתניהו, אילו הוא לא היה עומד בהנהגת המדינה - דבר מזה לא היה קורה. למעשה, האמריקאים היו דוחפים אותנו להיכנס לרפיח, ונוזפים בנו על ההתמהמהות.
כל זאת מוכיח עד כמה מגוחך הטיעון שנתניהו הוא האחראי למתח בין המדינות, ומעלה את השאלה מדוע האצבע המאשימה לא מופנית לאחראים האמיתיים: ממשל ביידן. כמה קשה זה לומר את המובן מאליו - שהאמריקאים מקשיחים את עורפם כי הם לא מעוניינים שננצח? מה כבר יקרה - יהיה מתח בין אנשי תקשורת ישראלים לממשל ביידן?
רשימת הדרישות האמריקאיות מישראל לא נוגעת לנוכחותו של ראש ממשלה כזה או אחר, אלא לניסיון אמריקאי לעצור את המלחמה בעזה כדי לא להיגרר חלילה למלחמה עם איראן
רשימת הדרישות האמריקאיות לא נוגעת לנוכחותו של ראש ממשלה כזה או אחר, אלא לניסיון אמריקאי לעצור את המלחמה בעזה כדי לא להיגרר חלילה למלחמה עם איראן - אירוע שהם מנסים להימנע ממנו בכל דרך אפשרית. במסגרת מאמציהם לא לעצבן את איראן הם מעניקים לה הטבות: רק לפני כשבוע הם מנעו ממדינות אירופה להטיל סנקציות על איראן ועל נשק שהיא מוכרת למדינות כמו רוסיה. במקביל, הממשל האמריקאי הטיל סנקציות שמנעו העברת כספי תרומה לפרויקט הנצחה להראל שרביט ז"ל, שנפל במלחמה בעזה - אותה עזה שהאמריקאים נלחמים להציל.
עם כל הכבוד לנתניהו, הוא לא הסיבה למתח, ולא הכל נסוב סביב שנאת נתניהו. לא מן הנמנע שיש פה מניע נוסף, כמו המשך התלות הישראלית בארצות-הברית - תלות שאת השלכותיה אנחנו מרגישים בימי מלחמה אלו. לא מדובר רק בפחד קמאי מהאפשרות שיום יבוא וישראל לא תתקיים, שאצל חלק מתורגם אולי בתת-מודע לצורך לשמור את ארצות-הברית כאפשרות מקלט. ישנה גם האפשרות שחלק ממחוללי שיח ה"נתניהו מחבל ביחסים" מתקשים מול בני עמם, ולכן סומכים על האמריקאים שיצילו אותם מהסמוטריצ'ים, הבן גבירים והנתניהו'ז. מה לעשות שהאמריקאים, לפחות מהזווית הנראית לעין - עסוקים כרגע בעיקר בהצלת עזה ואיראן.
אבל ישנה גם תלות נוספת, הפוכה - זו שבה האמריקאים אולי שואפים, כמו בעבר, לא לתת לישראל לנצח יותר מדי. ניצחון ישראלי עלול, מבחינתם, להביא לכך שישראל תהיה מוכנה לפחות ויתורים בשיחות שיתקיימו ביום שאחרי - ואם אין הסכמים מדיניים שישראל יוצאת בם כשידה על התחתונה, אז מה הטעם? יש מי שאוהבים את שיחות היום שאחרי שלהם כשישראל היא מובסת וקטנה. נתניהו אולי מפריע לזה.
