שבוע הלחימה בחזית הצפונית היה לעצים ביותר מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר. זה לא בא לידי ביטוי בסיקור התקשורתי וגם לא בקשב של האזרח הממוצע שגר מדרום לחיפה, אבל בדרום לבנון ובצפון הארץ חשו זאת היטב. עשרות רקטות שוגרו לקריית שמונה ולרמת הגולן וטילי נ"ט נורו לעבר בסיסים של צה"ל ויישובים סמוכי גדר, שהובילו לעשרות התראות.
מנגד, צה"ל הגביר את ההתקפות ואת הלחץ על חיזבאללה ועל יתר ארגוני הטרור בזירה. רק ביומיים האחרונים הרג צה"ל 16 פעילים בהתקפות ממוקדות. בצד השני קיים לחץ פנימי שבא לידי ביטוי בתקשורת הלבנונית, כולל באל-אחבאר, עיתון הבית של הארגון, ובקולות הנשמעים מלבנון על כך שהם אלה שמשלמים למעשה את מחיר המלחמה של חיזבאללה.
אתמול (חמישי) פורסמו מספר ידיעות על כך שבחיזבאללה מוכנים להפסיק את הלחימה בדרום לבנון ולהכריז על אזור הגבול לאורך הקו הכחול כמפורז מנשק, ושהנוכחות הצבאית תהיה של כוח יוניפי"ל וצבא לבנון, בתנאי, שאחרי הפסקת האש, יושג הסכם לשרטוט הגבול היבשתי, כפי שהיה בהקשר של שרטוט הגבול הימי.
המתווך עמוס הוכשטיין עדיין לא שם על השולחן הצעה קונקרטית. נסראללה קושר את המשך המלחמה עם זו של יחיא סינוואר בעזה, וכאן צריך להגיד בזהירות המתבקשת שהלחץ הפנימי על חיזבאללה גובר, ואם ארגון הטרור היה רוצה להצטרף למלחמה כוללת היו לו הזדמנויות הרבה יותר טובות לעשות זאת. חיזבאללה משמר את המשוואות ולא מרחיב את הלחימה, ואולי יש הזדמנות להגיע להפסקת אש בצפון, כי סיום המלחמה בעזה לא נראה באופק. כרגע מנהל פיקוד הצפון שלושה מאמצים עיקריים: קרב הגנה מול אפשרות של חדירת כוחות חיזבאללה וירי רקטות, השני תקיפה יותר משמעותית של יכולות חיזבאללה והשלישי האצת מוכנות למלחמה.
בהקשר זה ערך צה"ל תרגיל רב-זרועי במתכונת פתע לשיפור מוכנות לתרחישים שונים של לחימה בזירה הצפונית. התרגיל הובל על ידי אגף המבצעים וכלל את הפיקודים, הזרועות והאגפים וכן את המטה הכללי. בנוסף נערכה השתלמות פיקודית לקראת תמרון בלבנון, הפקת לקחים מעזה, בוצעו תרגילים ברמת הגולן והרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, אישר תוכניות. אלה מתעדכנות כל הזמן בהתאם להתפתחויות האחרונות ולמודיעין החדש שנאסף כתוצאה מחידוש הטיסות של חיל האוויר בלבנון. ועדיין שני הצדדים פועלים מתוך חוסר רצון להיכנס לתמרון בהידרדרות ולנסות לשמר אותו במסגרת המשוואות בין הכוחות.
מבחינת צה"ל העלאת הרף הוא מהלך מחושב, אלא שהוא תמיד עלול לצאת משליטה ולהוביל להרחבת הירי לעבר יישובים מרוחקים יותר מהגבול. צה"ל, מבחינתו, תקף בעומק לבנון פעמיים באזור בעלבכ ותקף נכסים בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים של חיזבאללה. כשמתבצע ירי נ"מ לעבר כלי טיס ישראלי, הוא מנצל זאת כדי לגרוע את יכולות ההגנה האוויריות של חיזבאללה, ולכן איראן מנסה להאיץ משלוחי נשק של מערכות חלופיות ללבנון, וצה"ל מנסה לסכל אותם בסוריה.
תמונת המצב של הפגיעה ביישובים הישראליים אינה ברורה לאזרח הישראלי הממוצע, וגם לא מה שקורה בדרום לבנון. תקיפות צה"ל ממוקדות בכפרים נגד מחסני אמל"ח, מפקדות, תשתיות וכמובן פעילי חיזבאללה. בקו המגע צה"ל דחק את רוב כוח רדואן עד למרחק של חמישה קילומטרים מהגבול. זה כמובן לא מונע מחוליות שנותרו בשטח לשגר טילי נ"ט ורקטות כפי שעשו בירי לעבר קריית שמונה ולבסיס מירון.
נכון יהיה גם להטיל זרקור על ההרס הרב בדרום בלבנון ועל השיח הפנימי שם, שכן על פי הערכות מספר הבתים שנהרסו במדינה השכנה עומד על כ-700, בנוסף לכ-10,000 בתים, שנזקם נע בין הרס חלקי להרס מוחלט. בכוונת לבנון לשלם סכום של 20 אלף דולר כפיצוי לכל משפחה שאיבדה שאהיד וסכום של 40 אלף דולר כפיצוי עבור כל בית שנהרס לחלוטין. מדובר בסכומים גבוהים שלא כולם מאמינים שיקבלו בתקופת משבר כלכלי חמור בארץ הארזים, והוא אינו כולל את הנזק שנגרם לחקלאות. בלבנון נשאלות שאלות בעיקר על ידי הנוצרים ועיקרן מדוע המדינה צריכה לשלם הוצאות בגין מלחמה שאינה צד בה.
חיזבאללה הלך אחורה. הוא עדיין נמצא בהיערכות גבוהה למלחמה וניכר חשש בקרב האוכלוסייה הלבנונית מהתרחבות הלחימה. לישראל יש ניצחונות טקטיים ‑ 350 פעילים של חיזבאללה ואחרים הרוגים, דחיקת כוח רדואן ופגיעה בתשתיות ומחסני אמצעי לחימה. אבל לחיזבאללה הישג אסטרטגי בפינוי עשרות יישובים ישראליים בגבול הצפון כבר חצי שנה. רק כשנראה את התושבים והתושבות מקבלים את האביב בבתיהם נוכל להגיד שהמשימה הושלמה.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.03.24
