גובר הצורך של צה"ל בכוח אדם: בתקרית הקשה בסוף השבוע בחאן יונס, כוח של אגוז שנלחם סמוך לבית החולים נאסר ספג פגיעת נ"ט במבנה. כתוצאה מהפגיעה נהרג רס"ל אלון קודריאשוב ז"ל ו-16 לוחמים נפצעו. באירועים מסוג זה מצטברת מסה של פצועים שמצריכה תגבורים קבועים ליחידות. מנגד, ברוב האירועים שבהם יש פצועים ללא הרוגים, הדברים כלל לא מגיעים לתקשורת. קצין בכיר אמר אתמול, בעודו נלחם בחאן יונס, כי צה"ל צריך עוד כוח אדם לוחם, ושינויים בכוחות הקרביים שלו. מקור הגיוס הגדול והזמין ביותר - החרדים.
מתחילת המלחמה נהרגו 598 חיילי צה"ל ונפצעו אלפים רבים. רק בתחילת השבוע שעבר דיווח אגף השיקום, כי נקלטו עד כה 6,400 פצועים ממלחמת חרבות ברזל. המספר עוד עלול לעלות עם תסמיני הפוסט-טראומה, ולכן חייב צה"ל עוד מקורות לגיוס.
כפי שחשפנו בשבועות האחרונים, הצבא יוצא מגדרו כדי למצוא פתרונות לגיוס חרדים. בניגוד לימים שקדמו למלחמה, צה"ל כבר לא יכול להסתמך על סד"כ קטן כדי לעמוד במשימות ההגנה.
כעת אנחנו מפרסמים את התוכנית שהציע אלוף פיקוד המרכז יהודה פוקס להגנה על יישובים ביהודה ושומרון על ידי חרדים שלא בשירות צבאי. באופן הזה, יתפנו תקנים של מאות חיילים בסדיר ובמילואים בפיקוד מרכז למשימות אחרות. בהמשך ניתן יהיה לעשות זאת גם ביישובים בעוטף עזה ובצפון בגבול לבנון. לפי התוכנית, תוקם רשות להגנת יישובים תחת משרד הביטחון, אשר תהיה אחראית על הגנת היישוב והמוקדים האזרחיים. הרשות תאויש ברובה על ידי מלש"בים כתחליף שירות צבאי, ותהווה אופציה לשירות ביטחוני-לאומי ללא שירות צבאי.
התוכנית נובעת מתוך הבנה שהגנת היישוב לא יכולה להיות כפי שהייתה בעבר, ומנגד, שירות מילואים נרחב בכלל היישובים יהיה יקר מאוד ולא אפקטיבי. כרגע, הגנת היישוב מתבססת בעיקרה על רבש"צ בשכר, ביישובים מסוימים שומר שער בשכר או חיילי הגנ"ש ומתנדבים חברי כיתת כוננות המשויכים ליחידות צה"ל השונות.
כיום, במהלך המלחמה ההגנה מתבצעת בשטח היישובי על ידי תושבי היישוב המגויסים להגמ"ר. היישוב הקטן ביותר בפיקוד מרכז מאויש ב-16 לוחמים, והמאוים יותר או הגדול יותר (ללא ערים) בכ-60 לוחמים. ב"יום שאחרי", נכתב במסמך, סד"כ צה"ל, גם אם יגדל בצורה משמעותית, לא יוכל להיות מושקע כל כך בתוך היישובים עצמם. לכן, ההבנה היא כי יישוב לא יוכל לחזור להיות מוגן על ידי רבש"צ לבד עם ארבעה חיילי סדיר/קבע הגנ"ש וכיתת כוננות; ומאידך, לא נוכל להשקיע בכל יישוב 60-16 לוחמים בכל זמן נתון.
כ-7,000 משרתים שיוכשרו בתיאום עם צה"ל
במסגרת ההצעה, סטנדרט ההגנה שייקבע ביישוב צריך להיות גבוה, יספק ביטחון ותחושת ביטחון, ויהיה גורם אזרחי קבוע שאינו משתנה לפי פלוגה זו או אחרת, וכזה המושתת על שגרה והיכרות טובה עם תושבי המקום. הכוח לא צריך להתבסס על תושבי המקום, אלא יכול להגיע ליישוב בשתיים או שלוש משמרות ביממה על ידי מערך הסעות מאורגן. כיתת הכוננות היישובית תהווה שכבה נוספת להגנה על בסיס כוח המתנדבים הקבוע מבני היישוב, בנוהל כיתת כוננות כיום.
לפי התוכנית, בכל חטיבה מרחבית יימצא נציג רשות הגנת היישובים, אשר יהיה איש הקשר בין כוחות ההגנה ביישובים לבין כוחות צה"ל, שישב תחת קצין הגנה מרחבית חטיבתי.
מהמסמך עולה כי בפיקוד המרכז כ-200 יישובים. בהנחה שלכל יישוב יהיה צורך בממוצע של 20 אנשי רשות, ובתוספת מוקדים, לוגיסטיקה ואדמיניסטרציה יש צורך בפיקוד מרכז בסד"כ של בערך 7,000-6,500 משרתים. בהנחה כי פיקוד דרום וצפון יחדיו יכפילו את המספר הארצי, הסך הנדרש עומד על 15,000-14,000 איש.
ההכשרה, כך לפי התוכנית, תתבצע באקדמיה להכשרת כוח האדם להגנה ביישובים. האקדמיה תפעל בצורה אזרחית למשך זמן שייקבע על פי תו-תקן שייקבע במשרד הביטחון בתיאום עם צה"ל. ההכשרה תעניק רמת רובאות כפי שקיים בצה"ל. פיקוד ושליטה של הרשות עשויים להתבסס על מפקדים בוגרי צה"ל, או אפילו משרתים מצה"ל, אשר יושאלו והעסקתם ברשות תוסדר.
כאמור, השירות ברשות לא יהיה שירות בצה"ל אלא במערכת הביטחון, והמתגייסים לא יעברו בבסיסי צה"ל. בנוסף, חשוב יהיה להגדיר אילו ערכים משותפים יוטמעו בקרב המשרתים. ייתכן שלשירות ביטחוני-אזרחי זה יש סיכוי לאפשר את שותפות החרדים, יחד עם אוכלוסיות נוספות ולאחד את נטל הביטחון הלאומי.
פורסם לראשונה: 00:00, 31.03.24
