לא בכל יום מזדמן לציבור להיחשף לטקסט שהוא הרבה יותר מאוסף משפטים. אברהם לינקולן בגטיסברג, מרטין לותר קינג בוושינגטון, משה רבנו בכניסה לארץ, הילרי קלינטון בבייג'ינג, מנחם בגין בכיכר מלכי ישראל: אלו רק חלק מהמקרים שבהם מילים יצאו מהפה ונכנסו להיסטוריה, כאקזמפלר מובהק של תבונה והשראה.
גמליאל, שאין אדם במדינה שלא יודע לדקלם את שלל הישגיה בכל משרד שזכה להתברך בכישוריה, החליטה שזה לא הזמן להלך בקטנות: אין הזדמנות שנייה להשאיר רושם ראשוני
ניכר כי בבואה לסכם פגישה עם הנהלת משרד המדע, מורשתן הרטורית של הדמויות הללו ניצבה כנר לרגליה של השרה הנכנסת, גילה גמליאל. האחרונה, שאין אדם במדינה שלא יודע לדקלם את שלל הישגיה בכל משרד שזכה להתברך בכישוריה, החליטה שזה לא הזמן להלך בקטנות: אין הזדמנות שנייה להשאיר רושם ראשוני. ומכיוון שאין לנו כאומה את הפריבילגיה להחמיץ רגעים שכאלה, שבהם נאמרים הדברים בבהירות עוצמתית ומשכרת, יש לחזור עליהם ולהפוך בהם. רק כך נוכל לגדול, לצמוח, להתפתח. וכך אמרה השרה גמליאל לבכירי משרד המדע, בסרטון שפורסם בחשבון הטוויטר שלה, כעדות לעמידתה האמיצה מאחורי חזונה הבלתי מתפשר:
"אפשר לעשות פה הרבה דברים בממשקים מאוד-מאוד חשובים, בראייה מתכללת, שמנעד הידע, בראייה כלכלית, והוא גם צריך להיות בראייה ביטחונית וגם מדינית וגם חברתית. כל המכלול הזה חייב להיכנס כדבר מובנה. אין לי ספק שהמשרד הזה יכול להיות הכתובת הנכונה להרבה דברים שאני באמת מאמינה שאנחנו יכולים לעשות את זה בראייה של כל מנעד הידע ולא להסתכם רק לחתך אחד".
קומה התנערה עם חלכה: שרת המדע הגיעה הישר ממשרד המודיעין, שכאבי הפנטום לאחר סגירתו עדיין מדירים שינה מעיני כולנו, עם תפיסת עולם מגובשת, נועזת וצופת פני עתיד; כיאה למי שמייצגת ממשלה שכולה תנופת ביצוע ולא אוויר חם שעולה הרבה כסף ומניב אסונות בשרשרת, השרה גמליאל לא חסכה בהצבת יעדים שאפתניים. כן כן, יהיו פה גם "ראייה מתכללת" וגם "מנעד הידע". על אפכם ועל חמתכם.
לאחר הנאום, כך מספרים, דלקו האורות כל הלילה בטכניון ובאוקספורד, בסורבון ובמרכז לחקר החלקיקים בשווייץ. בעקבות הכרזתה של השרה גמליאל, שלפיה במשרד המדע נאסר על העובדים והעובדות "להסתכם רק לחתך אחד", הבינו גדולי המוחות את המשמעות הכבירה: אמנם המיניסטר אקוניס זינק על הג'וב הראשון שייקח אותו מפה, מה שהחריף עוד יותר את בעיית "בריחת המוחות", אבל ממשלת ישראל מוסיפה להפגין מחויבות אין קץ לפיתוח המדע באמצעות מינוי מקצועי מהמעלה הראשונה. אין ראיה טובה יותר לכך מאשר 60 מילים מזוקקות (ולחשוב שלינקולן המתיש נזקק ל-208 בגטיסברג) שהדגימו פריצת דרך בתחום שבו מתנהל מרוץ גלובלי אפוף מסתורין, המוכר ליודעי חן תחת ראשי התיבות בב"ה: בולשיט בלי הפסקה.
שלא יהיה ספק: נאומה של גמליאל לא היה חרטוט משפיל אינטליגנציה מאת אנשים שלא אמורים לנהל את מעדניית הנקניקים בסופר. הוא גם לא סמל משעשע כמו שהוא מבהיל לריקנות, לריקבון, לשלטון הבינוניות שהופך את ישראל לרפובליקה שגם הבננות לא מוכנות להתקרב אליה פן ישקעו בביצה של עליבות.
הו לא: זו הייתה הצהרת כוונות ברורה של נציגה בכירה באימפריית הבב"ה. גמליאל העמידה את העולם בכלל ואת אזרחי ואזרחיות ישראל בפרט בפני עובדה מוגמרת: כשזה נוגע לבב"ה רק השמיים הם הגבול, וגם הם לא יחזיקו מעמד מול כוחה המתפרץ של הראייה המתכללת, מנעד הידע ובעיקר הג׳ובים שממתינים בסבלנות ובצייתנות לבעליהם החדשים. וגם אם זה ייקח זמן, עלינו לזכור: עם הבב"ה לא מפחד מדרך ארוכה.
