התופעה הזו מעוררת לאחרונה דאגה בישראל וברשות הפלסטינית כאחד: רצף של פיגועים שהמחבלים בהם, הם אנשי מנגנונים או אנשי ביטחון פלסטינים.
מוחמד מנאסרה, שביצע בסוף פברואר השנה את פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי, שבו נרצחו יצחק צייגר ואוריה הרטום ז"ל, היה קצין במשטרה הפלסטינית. הוא ישב פעמיים בכלא הישראלי, ובפעם האחרונה השתחרר מכלא עופר בשנת 2019.
המחבל מוג'אהד בראכת מנצור, שביצע ב-22 במרץ את פיגוע הירי סמוך ליישוב דולב בבנימין, שבו נהרג לוחם דובדבן רב-סמל עילי דוד גרפינקל ז"ל, שימש בעבר כקצין במשמר הנשיאותי הפלסטיני וישב בעברו בכלא הישראלי. גם המחבל אבו רידא אל-סעדי, שהסגיר את עצמו אתמול אחרי שביצע ביום חמישי את הפיגוע בבקעת הירדן שבו נפצעו שני ישראלים, היה קצין במנגנונים הפלסטינים.
ממחקר שפורסם לאחרונה ונעשה על ידי ארגון "רגבים" עולה שמאז שנת 2020, 78 עובדים רשמיים של גופי הביטחון השונים של הרשות ביצעו, או שהיו מעורבים, בפיגועים נגד ישראלים. רק מתחילת שנת 2024 נהרגו עשרה פעילי מנגנונים שכאלה ואחד (מהבקעה) הסגיר עצמו. מדובר בתופעה מדאיגה במיוחד, שאותה מציפים כבר חודשים ארוכים גורמים בימין שטוענים שהרשות הפלסטינית היא גוף שמעודד טרור. בנוסף, טוענים אותם גורמים, שהעובדה שאנשי המנגנונים נושאים נשק ויכולים לנוע בקלות יחסית בשטחי יהודה ושומרון נותנת להם יתרון לבצע פיגועים קטלניים יותר.
סוגיית הרשות הפלסטינית והעבודה מולה היא אחת מהסוגיות הבוערות ביותר בכל הקשור ליהודה ושומרון. מטרתם של אותם ארגונים היא לקעקע את שיתוף הפעולה עם הרשות והמנגנונים, מתוך תפיסה שלפיה ברגע הראשון שתוכל תממש הרשות את החשש הגדול של תרחיש "היפוך קנים", שבו יפנו אנשי המנגנונים את נשקיהם לעבר ישראלים. במערכת הביטחון מודעים לסוגיה המורכבת ופועלים בנושא. בגופי הביטחון השונים של הרשות ישנם כ-30–40 אלף קצינים ופעילים, כך שמספרם של אותם אלה שהפכו למחבלים הוא עדיין נמוך ביחס לסך כל כוח האדם.
בנוסף, המנגנונים הפלסטיניים הגבירו משמעותית את פעילותם בערים הפלסטיניות. מאז תחילת המלחמה הם ביצעו מאות מעצרים, כולם בערים. אנשי המנגנונים לא מסוגלים להיכנס לתוך מחנות הפליטים בערים, שם צה"ל פועל. לרשות יש גם אינטרס מובהק לדיכוי הפגנות הזדהות עם חמאס בהקשר למלחמה ולרמדאן, מחשש שיקרה להם מה שקרה ברצועת עזה, אז איבדו את שלטונם. לכן אנשי המנגנונים מדכאים הפגנות רחבות בערים הפלסטיניות ולא נותנים להן להידלק ולהפוך למוקדי חיכוך. בשונה מהתקופה שטרום המלחמה, כעת המנגנונים גם אוכפים את איסור השימוש בדגלי חמאס.
"זה לא קורה מאהבת ציון, אלא מחשש מהפופולריות של חמאס", הסביר גורם ביטחוני. כך לדוגמה המעצר שהתרחש בטול כרם לפני כמה ימים, שבו ביקשו המנגנונים לעצור פעיל משמעותי בגדודי הג'יהאד האיסלאמי, שהצליח בסופו של דבר להימלט. במקרה אחר, אחרי שכמה מחבלים ניסו להיכנס ולהשחית את קבר יוסף בשכם, אנשי המנגנונים מנעו זאת ועדיין שומרים באופן מסוים על המקום.
במקרה נוסף, בשבוע שעבר, ניהלו אנשי המנגנונים חילופי אש עם חמושי ג'נין, במהלך תהלוכת הלוויה שנערכה לאחד ממחבלי המחנה, שחוסל על ידי ישראל. אלו אירועים שלא התרחשו באופן כזה לפני המלחמה. גם בהיבט המדיני נפגעים אבו מאזן ואנשיו כשמתברר שהמחבל הוא איש מנגנונים. העובדה שמחבל יוצא משורות המנגנונים פוגעת בלגיטימיות שאותה מבקש אבו מאזן לקבל מהעולם.
מדוע בכל זאת המחבלים מבצעים את הפיגועים? לפני הכול מדובר במחבלים שכל רצונם הוא הרג ישראלים ונקם, וביתר שאת דווקא בתקופת המלחמה. לצד זאת, הפופולריות של חמאס גבוהה באופן משמעותי ברחבי הגדה. ישנה הסתה בקנה מידה רחב מאוד נגד ישראל, וקריאות לצאת ולבצע פיגועים. כרזות הסתה חמורות מופצות ברשתות עם הנחיות של ממש איך ומול מי לבצע פיגוע.
גם לנושא הכלכלי יש משקל לא מועט. לכל מפגע מוצעים אלפי שקלים עבור ירי לכיוון יישוב או לעבר רכב חולף. המשכורת הממוצעת של אנשי המנגנונים נעה בין 6,000–7,000 שקלים בחודש, וכבר כמעט שנתיים שהם מקבלים פחות מ-80 אחוזים ממנה, בשל הכספים המוחזקים בישראל ובשל מצבה הכלכלי של הרשות. כתוצאה מכך לא מעט מהם פונים להשלמת הכנסה בעבודות שונות, וחלקם בוחרים לבצע טרור בתמורה לכסף זמין ומהיר שמכניסים לשטחי הגדה אנשי חמאס והג'יהאד האיסלאמי בסיוע איראני.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.04.24
