משפחתו של אושרי אלמקייס, סגן מפקד משמרת בשירותי כבאות והצלה במרחב הגליל העליון, פונתה מקריית שמונה ליבניאל לפני כמעט חצי שנה, אבל הוא נשאר לשמור על הבית – זה של תושבי הצפון וגם הפרטי שלו. "אנחנו גרים ליד בסיס גיבור בלב העיר, והוא כל הזמן מטווח בירי חיזבאללה", הוא מספר. "נפלו רקטות וטילים ליד הבית שלנו, והבתים של השכנים נפגעו".
הוא יליד קריית שמונה ואיום הרקטות לא זר לו, אבל תקופה כזו הוא לא חווה. "פעם היו רק קטיושות. היום זה שונה לגמרי, יש לך גראדים ומרגמות וטילי נ"ט ובורקאן וכלי טיס שונים", הוא מסביר. מתחילת המלחמה נפגעו מאות בתים, בתי ספר, מפעלים, בתי עסק ותשתיות ציבוריות, ולוחמי האש שהוזעקו מהתחנה שבכניסה לעיר הנטושה לאינספור קריאות בגזרה החמה אומרים שהחורף היה עוד החלק הקל.
"עד עכשיו זה היה משחק ילדים כי הכול עדיין היה רטוב וירוק. אבל בעוד שבועיים-שלושה כבר נהיה בסרט אחר לגמרי", מזהיר לירן גרינברג, מפקד צוות ודובר תחנת כבאות צפת. "כל רסיס של מיירט שנופל, קטיושה או כטב"ם שפוגעים בקרקע עלולים להצית שמורות טבע, יערות וחורשות עם עשבייה יבשה, ואנחנו צריכים להיות שם", הוא אומר. "אבל אנחנו מבינים שבאירוע רב-זירתי יהיה מאתגר ומסוכן לתת מענה, והמפקדים יידרשו לקבל החלטות קשות. במלחמה המרחב האווירי מעלינו סגור ואנחנו לא יכולים לקבל סיוע ממטוסי כיבוי, כך שהכול תלוי בנו".
60 שניות לקריאה
לצד כל דלת כבאית בחניון תחנת הכיבוי, שנותנת מענה לכל האזור, מונחים ציוד מיגון מאש, אפוד קרמי ונעליים כבדות. לוחמי האש מוכנים להקפצה בתוך 60 שניות גג מצפירת הקריאה ועד ליציאה עם הכבאית. "אנחנו רגילים להגיב במהירות ובמקצועיות לשריפות וחילוצים, אבל עכשיו אנחנו מתמודדים עם אירוע שמחזיר אותנו לתקופת הצבא", אומר שי בלחנס, מ"מ מפקד אשכול תחנת צפת. "אנחנו נדרשים לתת מענה בסביבה שיש בה סכנות נוספות מלבד האש כמו ירי נ"ט, כטב"ם או חדירה".
"אנחנו עובדים בקשר עין ישיר עם חיזבאללה שצופים עלינו מעבר לגבול", אומר סלמאן עמאר, תושב חורפיש. כמו חבריו לוחמי האש, גם המשפחה שלו מודאגת מהעבודה המסוכנת שבחר. "אשתי מחוברת לחדשות, היא רואה עסקים ומכוניות שרופות בקריית שמונה ומתקשרת בלחץ. אף פעם לא מתרגלים לזה. אבל הם יודעים שאנחנו מסתכנים כדי להגן ולהציל חיים". בלחנס מוסיף ש"במשמרת שלי כשיש אזעקות ומטחים, תמיד הילדים בחוג או בנסיעה או בדרך לחבר. אשתי כבר יודעת לעדכן אותי שהכול בסדר".
מי שמפקח ומלווה אישית כל צוות, ואחראי על התיאום מול הצבא כדי להבטיח את ביטחונם תחת מטחי הירי, הוא מפקד המחוז הצפוני, תת-טפסר יאיר אלקיים. "יש לי 'שדכן' בפיקוד צפון שמחבר את כל הקצוות ומתאם את הגעתנו לזירת השריפה", הוא מסביר. "עד שהכבאית מגיעה למחסום הצבאי בכניסה לכבישים החשופים, מפקד המשמרת כבר בונה ציר נסיעה מוגן אל תוך היישוב. המטרה שלנו היא לתת מענה בהגנה על חיי אדם ועל רכוש, אבל גם להחזיר את הלוחמים שלנו בשלום. אני לא רוצה לאבד את האנשים שלי". לא אחת מלווים את הפעילות גם כוחות שריון בירי ארטילרי ומיסוך עשן כדי למנוע את התצפית עליהם מלבנון.
מענה שובר שוויון
בשנים האחרונות איבדו לוחמי האש במחוז הצפוני כמה מחבריהם שנהרגו כשמילאו את תפקידם. "פעם אמרו שכבאי זו עבודה מסוכנת אבל אף אחד לא מת", אומר ביאן חיראלדין מחורפיש, "אבל רק לאחרונה איבדנו חברים". בעקבות האירוע האחרון באוגוסט, שבו נהרגו עדנאן אסעד ודקל מרציאנו במהלך פעולות חילוץ מבור בדיר אל-עסד, אישרה הכנסת הצעת חוק של ח"כ צביקה פוגל שקובעת כי לוחמי האש יהיו זכאים לקבורה בבתי קברות צבאיים אם נהרגו בעת שירותם. "זה הצעד הראשון מבחינתנו", אומר גרינברג. "להביא לקבורה מכובדת זה חשוב, אבל העיקר הוא שמשפחות הנופלים יקבלו את ההכרה והזכויות שלהן".
ביום שני נפתח בכל תחנות המחוז הצפוני תרגיל "שבוע מלחמה", שבו יתרחשו כ-1,000 אירועים מתוך הבנה שבקיץ ישראל תיכנס כנראה למלחמה רב-זירתית שתדרוש שיתוף פעולה בין כל גופי החירום. "כל יום אנחנו מעצימים את התרגילים", אומר תת-טפסר אלקיים. "מתחילת המלחמה יש המון לקחים שאנחנו פועלים ליישם בשטח. כך למשל אנחנו משלימים עכשיו את הקמת יחידות 'שומרי הבית' של צוותי כיבוי בתוך היישובים, שמוכשרים לתת מענה מיידי שיכול להיות שובר שוויון".
בשבוע שעבר נמסרו שלושה רכבי כיבוי קלים בעלי עבירות גבוהה ליחידת הכוננות של יפתח, אביבים ומטולה, ונציב הכבאות הראשי רב-טפסר אייל כספי הורה על רכש מהיר של 30 רכבים כאלה מתקציב המשרד לביטחון לאומי, שיועברו ליישובי קו הגבול. "אנחנו מכינים את השטח, עובדים מול קק"ל, רט"ג, צה"ל והרשויות כדי ליצור קווי חיץ, שאם יש שריפה היא לא תתפשט עד שנתארגן ונוכל לתת לה מענה", מסביר אלקיים. "באירוע רב-זירתי לא נמהר לכבות את האש כמו שנמהר לתחום אותה, והצבא יעמיד לרשותנו כלים הנדסיים ויסייע בכך".
אלקיים מדגיש שגם לתושבים יש תפקיד משמעותי בימים מתוחים אלה. "כל אחד צריך להכין את המרחב הפרטי והחצר שלו, וגם את השטחים הציבוריים, ולמזער אמצעי בערה. לנכש עשבייה, לפנות גרוטאות ולעשות את כל הפעולות כדי להגן על חיים ורכוש, כי יהיו לנו הרבה זירות עם מעט צוותים שיכולים לתת מענה, ואם המרחב יהיה מוכן ומוגן יותר אז השריפות לא יתפשטו ולא יסכנו חיים. מדובר בפעולות פשוטות שכל אחד יכול לעשות כדי להגן על הבית שלו ועל כולנו".
פורסם לראשונה: 00:00, 04.04.24
