במשך שש שנים עבדה מעיין (שם בדוי) במשרד התקשורת, עד שפוטרה לאחרונה, בזמן שבן זוגה נלחם בעזה. "התחלתי בלשכת המנכ"ל, ומשם עברתי ללשכת השר בתור מנהלת הלשכה", היא מספרת. "מילאתי את התפקיד בהצלחה ולשביעות רצונם, וקיבלתי פידבקים בהתאם".
מעיין בת ה-29 היא אמא לתינוקת בת תשעה חודשים. "אחרי חופשת לידת בתי הראשונה, הודעתי שאני חוזרת לעבוד ב-1.10, לא ידעתי ששבוע אחרי תתחיל המלחמה. בחודש הראשון של המלחמה נשארתי בבית על חשבוני, חתמתי ימי מחלה וחופשה כי לא היו מסגרות ולא היה לי סידור לתינוקת. בנוסף נורא דאגתי לבעלי, האזעקות לא הפסיקו והראש שלי לא היה במקום כדי לחזור.
"תחת קושי עצום עשיתי כל מה שביכולתי וחזרתי לעבוד ב-14.11", היא מתארת. "אבל לא החזירו אותי לתפקיד שלי כפי שהחוק מחייב, ושמו אותי תחת סמנכ"ל באגף אחר במשרד לשבועיים. במשך ימים ארוכים הגעתי לעבודה ולא עשיתי כלום. סרקתי מסמכים כדי להעביר את הזמן. הרגשתי שמייתרים אותי. אחרי שבועיים ראש המטה אמר לי לחזור, אבל הדגיש בפניי שאין עבודה מהבית ושהשעות פה לא שעות. הסכמתי להכל כי רציתי את מקום העבודה שלי ופחדתי למצוא את עצמי ללא עבודה".
בתחילת דצמבר חזרה מעיין לעבוד בלשכת השר שלמה קרעי. "נתתי את כל כולי. שמתי את התינוקת אצל מטפלת, והכל כשאני לבד ובעלי עדיין במילואים. מילאתי את כל השעות שלי ועשיתי את כל המשימות. רק בגלל הזמינות המוגבלת שהייתה נגזרת מגיוס בן זוגי, והטיפול הבלעדי בתינוקת שלי - נגמרה להם הסבלנות".
לדברי מעיין מעולם לא קיבלה תלונות על התפקוד שלה. "ב-23.1 הגעתי למשרד, וראש המטה הודיע לי שאני צריכה לחפש עבודה, שהוא רוצה לעשות שינויים במשרד ושאני חלק מהשינויים. התחננתי ובכיתי, הזכרתי את המצב שלי, שאני עם תינוקת ובעלי במילואים.
קרעי התנצל, הפיטורים נשארו
"הלכתי למשאבי אנוש כדי להבין מה הזכויות שלי, ואחרי שחזרתי המשרד געש. מסתבר שאחד העובדים התקשר לראש המטה, ושאל אותו איך הוא עושה דבר כזה לאישה אחרי לידה כשבעלה מגויס בעזה? הוא השתגע וצרח עליי 'קחי את הדברים שלך וצאי מהמשרד'".
יום למחרת הזמין השר קרעי את מעיין לשיחה. "הוא אמר שהוא מתנצל בשם ראש המטה, ושכמובן אם צריך עוד תקופה ממה שניתן לי כדי לחפש עבודה הוא ייתן לי. אבל הוא לא העמיד בסימן שאלה את עצם הפיטורים שלי".
לדבריה של מעיין, שבועיים לפני סיום העסקתה הוצעו לה משרות זמניות במשרד. "לא רציתי להישאר שם. נורא נפגעתי ונעלבתי, הרגשתי נבגדת, אבל המשכתי להגיע למשרד כי הייתה חשובה לי הפרנסה. ב-29.2 כבר נותקתי מהמערכת, למרות שהשימוע שלי בכלל היה ב-10.3, ורק אתמול קיבלתי מכתב סיום העסקה".
מעבר למצוקה התעסוקתית, מתמודדת מעיין עם תחושות קשות, ובימים אלה היא שוקלת את צעדיה, כולל אופציה של פנייה לבית הדין לעבודה. "בסופו של דבר אני מרגישה שהיו לי שני חטאים: זה שילדתי, וזה שבעלי גויס למילואים. השר שנמצא בממשלה ששלחה אותו לעזה, הוא גם זה שבסופו של דבר פיטר אותי".
את מעיין מלווה עו״ד שבות רענן, ראש תחום מדיניות בפורום נשות המילואימניקים. "השימוע של מעיין נוהל בצורה סבירה, אבל הוא נוהל למראית עין, אחרי שהדברים כבר נסגרו", היא מסבירה. "הכשלים והפגיעה מההתנהלות של המשרד בסיטואציה הרגישה של מעיין היו כל כך עמוקים, שקשה לקום מהדבר הזה. המדינה מצד אחד שולחת את בני הזוג שלנו להילחם, ומצד השני שולחת אותנו ללשכת התעסוקה".
את המציאות אותה מתארת שבות מכירה היטב גם נטלי, אמא לשישה ילדים שפוטרה גם היא ממשרד ממשלתי. "יש לי ניסיון של 16 שנה בשירות המדינה", היא מתארת. "הכל היה מצוין עד לפרוץ המלחמה, כשבעלי גויס, ואני מצאתי את עצמי לבד עם הילדים, באזור עם אזעקות. המשכתי לעבוד, אבל שיתפתי את הממונים עליי שאני בבעיה כי הפכתי ברגע לחד-הורית ולילדים אין מסגרות. בהתחלה הייתה התאמה והתחשבות קלה ואני הייתי עובדת מהבית בלילות, אבל מהר מאוד חזרה הציפייה ממני שאמשיך לעבוד באותם היקפים, ואני הרגשתי שזה לא הוגן ששמים אותי בפינה הזו.
"אחרי כמה שבועות הודיעו לי שלא מאריכים לי את החוזה, וכשביקשתי שיסבירו לי למה אז התחמקו ולא נתנו סיבה", היא מוסיפה. "מאז אני חותמת אבטלה. ההכנסה החודשית שלנו נחתכה בחצי, ומאוד קשה לחפש עבודה כשבן הזוג עדיין במילואים. זה ממש פגע בנו. זה נורא. זה כאילו יד אחת מגייסת ויד אחת מפטרת".
היום תעלה להכנה לקריאה ראשונה בוועדת העבודה והרווחה הצעת חוק מוגנות תעסוקתית לנשות מילואימניקים של יו״ר הקואליציה אופיר כץ. החוק ימנע בין היתר פיטורים או הוצאה לחל״ת של נשות המילואימניקים ויאסור על מעסיק לא לקבל לעבודה עובדת בשל כך שבן זוגה משרת במילואים.
"כמי שבעצמה הוצאה לחל"ת בתחילת המלחמה, אצבע המעסיקים על הדק הפרנסה של משפחות המילואים - קלה מדי", אומרת עו"ד רותם אבידר-צאליק, רכזת כנסת בפורום נשות המילואימניקים. "בזמן שבני הזוג שלנו נלחמים בחזית כבר שישה חודשים רצופים, יש מי שבוחרים לפטר או להוציא לחל״ת נשות מילואימניקים - ולפגוע בבתים של אלו שמגינים על הבית".
בעקבות הפרסום "מטה המילואימניקים לגיוס שווה" שלח הבוקר מכתב לנציבות שירות המדינה בדרישה לחקור את פיטוריה של מעיין (שם בדוי) אשת המילואימניק מלשכתו של שר התקשורת. רס"ן יאיא פינק מייסד "מטה המילואימניקים" אמר כי "את המילואימניקים ובני משפחותיהם צריך להעריץ לא לפטר. עצוב לשמוע ששר בישראל מפטר אשת מילואימניק בזמן שהוא מגן על כולנו בעזה, נפעל מול נציבות שירות המדינה כדי להאבק נגד פיטוריה״
תגובת השר
"השר קרעי, מתוך רגישות גדולה למעיין שהייתה בהיריון עם כניסתו לתפקיד, השאיר אותה במשרת האמון החשובה כל כך של מנהלת לשכתו למרות שלא היה מחוייב לכך כלל וכלל כשמדובר במשרת אמון. כך גם דאג לה לתנאים זהים במשרה אחרת במשרד כשחזרה מחופשת הלידה ולא היה באפשרותה לעבוד את השעות הדרושות כמנהלת הלשכה. בהמשך, חזרה לתפקידה כמנהלת הלשכה עד שמסיבות מקצועיות הוחלט להציב את יועצת השר במשרת האמון החשובה הזו.
"כדי שלא לפגוע במעיין, למרות שמדובר במשרת אמון ללא כל מחוייבות, הציע לה השר ברגישות גבוהה משרה זהה באותם תנאים כמנהלת לשכת המנכ"לית. מעיין סירבה לכך ואף אישרה זאת בחתימת ידה כמצ"ב, ואף סירבה לכל הצעה לתפקיד אחר במשרד.
"בהתאם לכך מעיין סיימה את תפקידה ב-31.3.24 וזאת לאחר מספר שבועות שבהם קיבלה שכר כמחווה של רצון טוב מבלי שהגיעה לעבודה. יש לציין כי התהליך כולו לווה ברגישות הנדרשת על ידי סמנכ״לית משאבי אנוש במשרד שהציעה לה הצעות רבות ומגוונות בהנחיית השר על מנת שלא ייפגעו תנאי העסקתה.
"בנוסף, בניגוד לטענה על חוסר הרגישות בנוגע לשעות העבודה, וכפי שניתן לראות באופן ברור מדוח השעות, מעיין כמעט ולא ביקשה לעבוד מהבית, וכשביקשה ניתן לה, ועל זאת יעידו השעות הנוספות הרבות שעבדה מבחירה ומרצונה האישי.
"צר לנו שמעיין בחרה להכפיש את השר ואת לשכתו אחרי שעשו רבות למענה. אנו מאחלים לה בהצלחה רבה!".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.04.24