היומיים האחרונים בישראל הזכירו את האווירה לפני מלחמת המפרץ השנייה או לחילופין, הבהלה בימים הראשונים של מגפת הקורונה: במקום שהציבור יבין עד כמה רחוק ישראל הולכת מול איראן, בחיסול נועז ומוצדק, על פי המיוחס לה, של בורג בכיר בציר הרשע האיראני, ישראלים וישראליות התלבטו אם להסתער קודם על רשתות המזון או על הכספומטים. רק לאחר שרשרת הודעות מטרידות, יצא דובר צה"ל בהודעה וגם בהצהרה בקולו בניסיון להרגיע, וגם הוא צלח חלקית. האיראנים עוד לא שיגרו כטב"ם אחד - וכבר הגיעו להישג תודעתי.
החרדה בציבור, ששורשיה כמובן במחדל החמור של 7 באוקטובר, הובילה גם לקולות שתהו אם בכלל היה צורך לחסל את חסן מהדווי, בכיר במשמרות המהפכה. התשובה היא "כן" מהדהד: האיש, הסגן שלו והצוות שלהם אחראים לכל מה שהתעופף במלחמה הזאת לכיוון ישראל משטח לבנון וסוריה. הוא היה סגנו של קאסם סולימאני, וגם אם נפל ממנו בהשפעה ובכריזמה, הרי שהוא צבר מספיק חטאים כדי להצדיק את ניצול ההזדמנות ושליחתו לפגישה דחופה עם המפקד לשעבר.
2 צפייה בגלריה
המנהיג העליון של איראן, חמינאי, בהלוויית בכירי משמרות המהפכה שחוסלו בדמשק
(צילום: AFP)
אגב סולימאני, גורם בכיר בתחום הערכת המודיעין מסר לאחרונה אבחנה מעניינת: "אם סולימאני היה בחיים, הוא היה מצליח להשפיע על המנהיג העליון חמינאי ולגרום לאיראן להצטרף יחד עם חיזבאללה למערכה, אולי אפילו כבר ב-7 באוקטובר".
זה לא המצב, ובכל זאת לא סביר שאיראן תשב בשקט בתגובה לפעולה בדמשק. האמירות הלוחמניות של צמרת משטר האייתוללות, מחמינאי ומטה, לא משאירה הרבה מקום לספקולציות, וגם הלחץ של יתר השחקנים בזירה המזרח-תיכונית גורר לפעולה כלשהי. עם זאת, וחשוב להדגיש זאת בפני הציבור המבוהל שלא באשמתו, בצה"ל סבורים שרף המלחמה הכוללת לא ייחצה. יותר סביר שיהיה ניסיון פגיעה במטרה צבאית "איכותית", אבל לאו דווקא פעולה שוברת שוויון. עם זאת, בצה"ל נערכים לכל התרחישים האפשריים, בין אם הם יגיעו מאדמת איראן או דרך השלוחות באזור. לא חסרות אופציות קצה: טילים, רקטות, נחילי כטב"מים, חדירת מחבלים, פיגועים בחו"ל, מתקפות סייבר וגם כמה פעולות טרור במקביל.
העלאת הכוננות נועדה למזער ככל הניתן את האופציה שמהלך כזה ייצא לפועל, וכל שכן יצליח. ואם חלילה ההגנה תיפרץ איכשהו, ישנו מהלך תגובה מתוכנן לכל אחת מהאפשרויות, תוך הבנה שכך נראית דינמיקה של הסלמה. סיבה נוספת לעיבוי ההגנה של צה"ל, שכלל גיוס מילואים במערכי ההגנה האווירית והכרזה על "עוצר יציאות" ביחידות הלוחמות, היא סוף השבוע הנפיץ שמחכה לנו: גם "יום אל-קודס" (יום ירושלים האיראני) וגם שישי האחרון של רמדאן. החשש הוא ששני המועדים ינוצלו לפגיעה סמלית במטרות ישראליות, בטח על רקע נקודת הציון של חצי שנה למלחמה בעזה והמשבר המדיני של ישראל עקב הביקורת המחריפה במערב.
אולם כדי להבין מדוע המתיחות הפכה להיסטריה צריך לדבר ביושר על העובדה שאגף המודיעין בצה"ל סובל מהמשבר החמור בתולדותיו, שראשיתו באובדן מוחלט של האמון הציבורי עקב ההערכה השגויה של כוונות חמאס, וגם ההתנהלות בליל 7 באוקטובר. אם זה לא מספיק, ראש חטיבת המחקר, שהוא למעשה מס' 2 באגף, נאלץ לפרוש עקב גידול סרטני שהתגלה בראשו. תת-אלוף עמית סער הודיע אתמול על פרישתו עקב מצבו הרפואי אך גם נטל אחריות על הכישלון. היום צריך לומר שבצד השגיאות המקצועיות מדובר בקצין שעשה רבות עבור ביטחון ישראל וגם היה "מענטש". מי ייתן ויתגבר על המחלה.
מי שיחליפו זמנית הוא תת-אלוף במיל' איתי ברון, שהיה בתפקידו של תא"ל סער. ההודעה גררה ביקורת לא פשוטה, בעיקר מימין, שכן ברון התבטא באופן בוטה נגד ערוץ 14 בריאיון לעיתון "הארץ" ("הסכנה הגדולה היא שערוץ 14 ייכנס לתוך דיוני הביטחון הלאומי. זו סכנה עצומה, קיומית"). מבחינה מקצועית, ברון ספג הערה בדוח מבקר המדינה על תפקודו במבצע צוק איתן משום שעל פי המבקר דאז, הוא לא הציג בפני הקבינט את איום המנהרות "במלוא עוצמתו ומשמעותו".
מי שאמור להיכנס לתפקיד במשרה מלאה הוא אלוף-משנה א', שנמצא כרגע בלימודים במכללה לביטחון לאומי, ובעברו היה עוזר ראש אמ"ן כשאת התפקיד מילא הרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף הרצי הלוי. כמו כל המינויים שייעשו מעתה ועד שהרמטכ"ל יעזוב את תפקידו, גם זה של אל"מ א' צפוי לעבור תחת זכוכית מגדלת. מה שלא ברור זה למה לחכות ולא למנות אותו מיד: אם כבר לחטוף, אז לפחות פעם אחת ולא פעמיים.
אולם מה יש להלין על רח"ט מחקר אם המפקד שלו, ראש האגף אלוף אהרון חליוה, עדיין לא מסוגל שלא לשפוך דלק למדורת הפאניקה, בסיוע התנהלות תמוהה של דובר צה"ל. האחרון הוציא אתמול הודעה על בסיס דברים שאמר חליוה לבכירי אגף המודיעין בעקבות הטלטלה בחטיבת המחקר: "אני אמרתי לכם לא פעם ולא פעמיים שלא בטוח שהרע ביותר מאחורינו ואנחנו לפני ימים מורכבים".
גם המובן מאליו צריך להיאמר: ספק אם יש בכל המדינה אנשים שפחות ראוי שישתמשו ב"אמרתי לכם" מאשר חליוה. אבל מה שיותר חשוב הוא שהציבור הדרוך נחשף למסר כזה ומיד החל הלחץ על ראשי רשויות לפתוח מקלטים, וגם סוחרי הגנרטורים עשו קופה נאה. מי שאשם לא פחות בסיטואציה הוא דובר צה"ל, שכאמור הוציא את ההודעה כחלק מרצף של תדרוכים והודעות על העלאת הכוננות. לא מופרך לשאול אם זאת לא רק התנהלות זהירה אלא דרכו של צה"ל להוכיח לציבור שהפעם, בניגוד ל-7 באוקטובר, הוא ניצב על משמרתו ולא יופתע. אלא שכאן אנחנו מגיעים לצרה האמיתית: הציבור לא מאמין – לא להפחדות וגם לא להרגעות. וזה לא סתם לא בריא; זה פשוט מסוכן.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.04.24
