חצי שנה מאז 7 באוקטובר וממשלת ישראל עדיין מתעקשת להגדיר את המצב הנוכחי כמלחמה, על אף שהתמרון ברצועה הסתיים, מרבית הכוחות יצאו מעזה כבר לפני כשלושה חודשים, ומהלך ברפיח ובדיר אל-בלח – אם יקרה – יהיה מוגבל וממוקד.
אתמול (ראשון) לפנות בוקר הוציא צה"ל את רוב הכוחות, המעטים ממילא, שנותרו ברצועת עזה. כעת יש ברצועה כמה מאות לוחמים, כאשר בשיא התמרון הקרקעי עמד המספר על 30–40 אלף (סדר גודל של קצת יותר מ-20 חטיבות).
הנסיגה כללה את כל כוחות אוגדה 98, שפעלה בחודשים האחרונים באזור חאן-יונס שבדרום הרצועה. ברצועה נותרה חטיבת הנח"ל, שמחזיקה את פרוזדור נצרים שמבתר את הרצועה במרכזה, מאזור הגבול ליד קיבוץ בארי ועד לים, בעיקר כקלף מיקוח להמשך - וממנו יוצאים לוחמים לפשיטות ממוקדות באזורים אחרים.
אלא שאתמול, מעט לפני השעה 13:00 – שעות ספורות בלבד אחרי יציאת הכוחות – כבר שוגרו חמש רקטות מאזור חאן-יונס לעבר העוטף, ומערכת כיפת ברזל יירטה שתיים מהן.
בצה"ל ממתינים כעת להחלטה של הדרג המדיני בנוגע לפעולה אפשרית ברפיח, המעוז הגדול האחרון של חמאס שבו פועלים ארבעה גדודים של ארגון הטרור, ואומרים שיוכלו לשוב לחאן-יונס במידה ויהיה צורך בכך. בצבא הסבירו שלא נכון להחזיק צירי ביתור והכנסת כוחות שיסכנו אותם בדרום הרצועה - אלא לפעול רק לפי מודיעין בהמשך.
בצה"ל גם הדגישו שאין קשר בין הלחץ האמריקאי שמופעל על ישראל לבין היציאה מחאן-יונס. שיקול נוסף שתרם למהלך הוא רצון להשאיר מקום להמוני העקורים שיידרשו לעזוב את רפיח - אם וכאשר תיערך שם פשיטה נרחבת.
4 צפייה בגלריה
שר הביטחון יואב גלנט. "נגיע למצב שחמאס לא שולט ברצועת עזה"
(צילום: EPA/MICHAEL REYNOLDSP)
כתבנו אלישע בן קימון מוסיף שהרמטכ"ל, רב-אלוף הרצי הלוי, התייחס אתמול ליציאתה של אוגדה 98 מחאן-יונס ואמר: "המלחמה בעזה נמשכת - ואנחנו רחוקים מלהפסיק. צה"ל לא עזב את רצועת עזה. יש לנו לוחמים רבים בשעה זו ברצועת עזה. זו מלחמה ארוכה שאי-אפשר להיות בה כל הזמן באותה תצורת כוחות. אנחנו משנים עוצמות ואופני עבודה. לא נשאיר חטיבות חמאס פעילות באף חלק של הרצועה. יש לנו תוכניות, ואנחנו נפעל כשנחליט".
הרמטכ"ל הדגיש בדבריו שאחת ממטרות המלחמה - השבת החטופים - היא "דחופה וחשובה, ושעון הזמן שלה שונה משעון הזמן של המטרות האחרות". הוא גם שיגר מה שנשמע כמסר לדרג המדיני, כשאמר: "צה"ל חזק מספיק כדי שמדינת ישראל תדע לשלם מחירים למען השבת בניה ובנותיה. יש לנו חוב מוסרי כלפיהם וצה"ל ידע לעמוד גם במחיר לא פשוט ויידע גם לחזור ולהילחם בעוצמה".
גם שר הביטחון, יואב גלנט, שקיים אתמול הערכת מצב בפיקוד הדרום יחד עם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אייל זמיר, אלוף פיקוד דרום ירון פינקלמן וקציני המטה, הבהיר שצה"ל עוד יפעל ברצועה: "ההישגים של אוגדה 98 ויחידותיה מרשימים ביותר – פגיעה במחבלים, השמדת מטרות אויב, מחסנים, אמצעי לחימה, תת-קרקע, מפקדות, חדרי קשר - כל הדברים האלה בוצעו בצורה מאוד מרשימה, וכך חמאס הפסיק לתפקד כארגון צבאי ברחבי רצועת עזה", אמר גלנט. "הכוחות יוצאים החוצה ונערכים למשימות ההמשך שלהם, ראינו דוגמאות למשימות כאלה בפעולה בשיפא. אנחנו נגיע למצב שחמאס לא שולט ברצועת עזה ושהוא לא מתפקד כמסגרת צבאית שמהווה סיכון על אזרחי מדינת ישראל".
בצבא הבהירו והעריכו מראש שפירוק צבא חמאס ימשך חודשים ארוכים והכינו את הציבור ל-2024 כשנת לחימה, אך גם הבהירו ששלב ג' בלחימה יהיה פחות עצים ויכלול כבר שחרור חטיבות המילואים שטחנו כ-100 ימים בשטח העזתי ובגזרות הבט"ש. בצבא יש מי שמעריך שהכרעה מלאה של צבא הטרור ימשך לפחות 3-4 שנים נוספות, מה שתיאורטית יאפשר לדרג המדיני להמשיך בהכרזת מצב מלחמה עד 2027.
"זה דומה מאוד למה שהיה בחומת מגן – פגענו קשות בארגוני הטרור בכיבוש ערי הגדה במשך חודש וחצי של תמרון גדול עם החטיבות הסדירות והמילואים, אבל הלחימה נמשכה גם לאחר מכן בהיקף נמוך יותר, והטרור של האינתיפאדה השנייה הוכרע רק ב-2007-2006", אמר גורם בצבא. "גם לאחר מכן הוא לא נעלם ובטח לא הושמד וכך זה גם מה שיהיה ברצועה, שם הוקם במשך 15 השנים האחרונות צבא טרור גדול ועוצמתי בהרבה ממה שהיה באיו"ש בתחילת שנות האלפיים".
הביקורת מתוך צה"ל על הקפאת הגדרת המצב מצטרפת לשחיקת הישגי צה"ל ברצועת עזה אל מול עקשנות הדרג המדיני לא למצוא חלופה פחות עוינת לחמאס, שתשלוט בשני מיליון הפלסטינים ביום שאחרי יציאת צה"ל מהרצועה. "בכל מקום שתמרנו ופעלנו ואיבדנו חיילים ופגענו קשות בחמאס, ואז יצאנו, שם חמאס חזר לנסות ולשלוט וחוזר חלילה, כי אין לו חלופה בעזה. בקצב הזה נילחם שם עוד שנים", הוסיף הגורם.
לדבריו, "יש מנעד של פתרונות לעתיד רצועת עזה ועל כולם אמור להחליט ולקבוע הדרג המדיני: הקמת יישובים ישראלים מחדש, ממשל צבאי על שני מיליון פלסטינים, יציאה מהשטח והחזרת שליטת חמאס. הבעיה היא שלכל פתרון כזה צה"ל אמור להיערך ולהתכונן במשך חודשים, ועדיין שום דבר לא זז. בחלק מהמקומות צה"ל יכול היה לפעול מהר יותר ברצועה אבל לא ידענו שלהכריע גדוד של חמאס ייקח 5 שבועות ולא שבועיים".
קצינים ותיקים בצה"ל גם מזכירים כי בעשורים האחרונים היו שנים של לחימה עצימה שלא הוגדרו כמלחמה, משנות האינתיפאדה השנייה ועד לשנות מטחי הקטיושות על הגליל וההתכתשות השבועית של צה"ל עם חיזבאללה ברצועת הביטחון בדרום לבנון.
בינתיים, אחת ההשלכות לכך שהמצב עדיין מוגדר כ"מלחמה", על אף שבפועל הוא כרגע בשלב הרבה פחות עצים, היא שמפקדים בכירים שמעוניינים לקחת אחריות ולהתפטר, לא עושים זאת כל עוד הגדרת המצב לא שונתה.
לפי מקורות בצה"ל יש לפחות ארבעה קצינים בדרגת אלוף-משנה, בהם מפקדי יחידות קרביות, שהודיעו למקורביהם שהחליטו לפרוש מהצבא עקב מחדלי וכישלונות 7 באוקטובר, אך הם ממתינים לסיומה של המלחמה.
כל הקצונה הבכירה הודיעה כי היא לוקחת אחריות על כישלונות 7 באוקטובר, אך מלבד אמירות אלו, צה"ל מבחינתו חזר כמעט לשגרה בחודשים האחרונים: סבבי מינויים כדי "שהצבא לא יקפא על שמריו" מתנהלים כסדרם, וכוללים גם קצינים ששירתו בתפקידים רלוונטיים בפיקוד הדרום או באמ"ן; הקורסים השונים, ובהם הקרביים, שבו למסלוליהם; פיקוד העורף ביטל את מרבית הגבלותיו על הציבור ובהתאם ירי הרקטות דעך מאוד, בעיקר על מרכז הארץ. גם נמל התעופה בן-גוריון חזר לארח את חברות התעופה הזרות ששבו לטוס ארצה.
שרשרת הפיקוד שכשלה ב-7 באוקטובר "נהנית" מהקפאת הגדרת המצב כ"מלחמה" וממשיכה לפקד על המשימות השונות – ממפקד אוגדת עזה, מפקד 8200 ועד לבכירים כראש אמ"ן, מפקד פיקוד דרום, ראש השב"כ והרמטכ"ל.
בצה"ל יש מי שמעריך שהכרזה על סיום המלחמה תביא מיד לאפקט דומינו, שממנו נרתעים פוליטיקאים כמו שר הביטחון גלנט וראש הממשלה נתניהו: התפטרות מדורגת ונרחבת של בכירים בצבא, שתשאיר את הדרג המדיני – שאחראי ברמתו על המחדלים – לבד מול לחץ ציבורי כבד יותר להתפטר גם, ולא להסתפק רק בהתפטרויות בדרג הצבאי.
כבר היום יש מפקדי שטח רבים שמיוסרים מכישלונות השבעה באוקטובר וחוסר האונים בהם נותרו תושבי הנגב המערבי מול פלישת חמאס הרצחנית. בצבא יש מי שמעריך שאם החלטה על סיום המלחמה לא תתקבל, בכירים בצבא וגם בגופי ביטחון אחרים יפרשו תוך שישה–שמונה שבועות בכל מקרה: "המציאות חזקה יותר ובסוף זה יתפוצץ. אי אפשר להנדס את זה".
עוד נודע שחלק מהתחקירים הפנימיים שכבר החלו בצה"ל, חושפים ליקויים חמורים וחילופי האשמות בתוך הצבא, באופן שיזרז פרישה של קצינים.
בצה"ל החלו בעצלתיים ובאיחור את תחקירים אלו, שיסתיימו סביב חודש יוני וממצאיהם יוצגו לציבור בקיץ. על תחקירים חיצוניים, שנתפסים כאמינים יותר ובלתי תלויים כמו ועדות בדיקה בראשות אלופים בדימוס, אין על מה לדבר, למרות שחלפה חצי שנה מפרוץ המלחמה. הרמטכ"ל הלוי התכוון למנות ועדות בדיקה כאלו בראשות בכירי צבא שפרשו לפני שנים, בדיוק כפי שאירע אחרי מלחמת לבנון השנייה. אלא שבדרג המדיני קצפו על כוונה זו ושלחו אש רושפת לעבר הרמטכ"ל שמיהר להתקפל ולגנוז, לפחות זמנית, את כוונה זו.
גם ועדת חקירה ממלכתית אינה נראית באופק. הליך מינוייה עשוי להימרח ע"י הממשלה, כשבתווך אמון ציבורי פגוע אנושות בדרג הצבאי והמדיני עם כ-100 אלף ישראלים שמפחדים לשוב לבתיהם בצפון ובדרום. פתיחת שנת הלימודים בצפון בעוד חמישה חודשים בלבד לוטה בערפל, ובצבא מקווים שיהיו פתרונות מאולתרים לתלמידי הצפון כמו מסגרות חינוכיות מאובטחות למכביר במקומות ממוגנים בקרבת הישובים שננטשו, העיקר שהקהילות יהיו עוד ביחד ולא יתפרקו.
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל נמצא מזה כחצי שנה במלחמה עצימה במספר זירות במקביל, ממוקד בהשגת מטרות המלחמה וימשיך לפעול על מנת לשמור על ביטחון אזרחי מדינת ישראל".
פרופסור קובי מיכאל, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, הסביר כי "הכרזת מצב מלחמה זה עניין סטטוטורי שמאפשר מאותו רגע להפעיל מנעד חוקים ותקנות לשעת חירום, למשל צווי 8 שהם חריגים". לדבריו, "מלחמת יום הכיפורים נגמרה רשמית בתום שישה שבועות, עד להפסקת אש. אני לא זוכר תקופה כה ארוכה של מצב מלחמה מוגדר. בעיקרון המצב יכול להיות מוגדר כך שנים, אם הממשלה לא תחליט אחרת. החלטה לגבי סיום זו החלטה שצריכה לקבל הממשלה, והיא יכולה להפעיל סמכות זו גם בלי להתייעץ עם הדרג המקצועי".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.04.24
