האוזן המצרית יושבת חזק על מה שקורה בוושינגטון, בירושלים, ברמאללה וסביבותיה, וכמובן, בעזה. חשוב להדגיש, אין לראשי השלטון במצרים תוכניות לבטל את הסכמי השלום, ושר החוץ המצרי סאמח שוכרי אמר במילים הכי מפורשות: "קהיר, כמו בעבר, מחויבת לשמור על השלום". אם תרצו עוד הוכחה, עשרה מפגינים נעצרו בסוף השבוע בקהיר, אחרי שהאשימו את גורמי הביטחון של מצרים בהשתתפות במצור על עזה, ותבעו להחריף את הקשרים עם ישראל. אך במקביל, מצרים לא מפסיקה להזהיר את ישראל שלא להיכנס לרפיח. אילו הייתה ישראל מתעקשת על רפיח, הסכם השלום היה צפוי לעבור טלטלה רצינית.
קהיר נערכת, כבר היום, להניח על השולחן הצעה שתכלול את שחרור החטופים ואת החזרת התושבים לצפון הרצועה. חמאס דורש הפסקת אש מלאה, לצמיתות, ושיבה ללא תנאים של התושבים לצפון. ישראל מדברת על חזרה הדרגתית של אלפיים תושבים ומתעקשת על החזרת כל החטופים החיים. למרבה הצער, אין נתונים מדויקים לגבי החטופים שלא הצליחו לשרוד. ההסכמים עדיין לא נסגרו, אך אם לא יסתמן קלקול של הרגע האחרון, הסבב הזה בקהיר נועד להיות מכריע.
לפי ההערכות, קרוב ל-50 אלף פליטים פלסטינים עברו בחודשיים האחרונים למצרים. מי שיכלו להרשות לעצמם שילמו בעצמם את דמי המעבר. אחרים הסתייעו בקרובי משפחה או בשגרירויות זרות בחו"ל שהפקידו את התשלום הגבוה מאוד - עשרת אלפים למבוגר ו-2,500 לילד עד גיל 16 - למסוף הגבול המצרי. וישנם אלה ששוחררו, מסיבות פוליטיות, מהפקדת תשלומים. מאחורי הקלעים, גם ישראל מעורבת בתהליך המסובך הזה. פלסטיני אינו יכול לעבור בלי הסכמה של השב"כ, מחשש שהוא נגוע או מסומן בקשר עם חמאס או הג'יהאד האיסלאמי. גם קהיר לא רוצה צרות פתאומיות.
היחסים בין הגורמים בישראל לבין מקביליהם במודיעין המצרי טובים הרבה יותר מכפי שניתן לתאר. בין הצדדים יש הבנה אמיתית, ובמשלחות הישראליות רוחשים כבוד גדול מאוד לשר המודיעין המצרי עבאס כאמל ולקציניו הבכירים
היחסים בין הגורמים בישראל לבין מקביליהם במודיעין המצרי טובים הרבה יותר מכפי שניתן לתאר. בין הצדדים יש הבנה אמיתית, ובמשלחות הישראליות רוחשים כבוד גדול מאוד לשר המודיעין המצרי עבאס כאמל ולקציניו הבכירים. כדאי לשים לב שבניגוד לפטפטת אצלנו, בקהיר אין טפטופי מידע. חשוב לא פחות לשים לב שמצרים גם מקפידה לא להוציא מתוך הקרביים את מה שחושבים ויודעים בדרגים הבכירים על חמאס ועל הג'יהאד האיסלאמי בעזה. אסור לשכוח שחמאס הוא תנועת ההמשך של האחים המוסלמים במצרים. רוב חברי התנועה ברחו לחו"ל או יושבים עד היום בבתי הסוהר. לגורמים הישראליים לא צריך להסביר מה מצרים יודעת על "האחים", על חמאס וגרורותיו, ועל הניסיונות הבלתי פוסקים אפילו לרגע, מצד איראן, להידחף אל מאחורי הקלעים של המשא ומתן.
אנחנו רואים בעיקר את תמונת הרחוב המצרי: מאמצים לייצר הפגנות, פרסום מאמרי פרשנות ארסיים נגד ישראל, מתן ביטוי למצוקתם הקשה של תושבי הרצועה. מצרים שולחת מטוסי סיוע ומשאיות, ובקרוב צפויה לחבור גם אל סירות המזון והתרופות. המלחמה בעזה תפסה את מצרים באחד מרגעי חולשתה הכלכלית הקשים ביותר. האיים טיראן וסנפיר הועברו לסעודיה תמורת פיצוי כספי גבוה. שכונה בקהיר נמכרה לאיחוד האמירויות במפרץ וגם אתר תיירות גדול בחוף הצפוני של מצרים. ועכשיו מתמקדים המאמצים בסגירת עסקה חדשה למכירת שטחי תיירות בשארם א-שייח, שוב לסעודיה, תמורת 24 מיליארד דולר.
אבל הפער בין הרחוב המצרי לבין ארמון הנשיאות ומשרדי המודיעין הולך ומעמיק. כאמור, רק בסוף השבוע נעצרו עשרה מפגינים שהאשימו את שרי הממשלה בתמיכה במצור על עזה (הם לא מעיזים להטיח האשמות ישירות נגד הנשיא). שר המודיעין כאמל ממלא תפקיד מרכזי במאמץ להשיג הפסקת אש בעזה ולהביא להחזרת החטופים. בעיניים הישראליות, תפקידה של מצרים חשוב וממוקד הרבה יותר, אבל, כמו שאמר לי בכיר ישראלי, אי-אפשר להיפטר מקטאר שממלאת את תפקיד המוציא והמביא מול חמאס.
מצרים ממשיכה להתמודד על המעמד הבכיר בעולם הערבי. אמנם מטה הליגה הערבית נמצא בקהיר, אבל משקלו והשפעתו עלובים למדי. סעודיה ויכולותיה הכספיות קורצת לעולם המערבי הרבה יותר. אם הנשיא א-סיסי יצליח להתניע הישג של ממש, אולי אפילו הסכם עקיף בין ישראל לחמאס, מצרים תוכל לנופף מחדש במעמדה המרכזי בעולם הערבי.
פורסם לראשונה: 00:00, 08.04.24
