עושים קופה על החלשים ביותר: דיווחים חמורים של מפונים בבתי מלון שונים בארץ מצביעים על תופעה מטרידה - רבים מתושבי הצפון והדרום שאולצו לעזוב את בתיהם, מספרים שלא יוכלו לארח עימם בשולחן החג בני משפחה. למה? המלונות דורשים מאורחים של המפונים לשלם סכומי עתק.
3 צפייה בגלריה
("נישן באוהלים בחצר, מספיק היינו חצי שנה רחוקים מהבית". ז'קלין יונה ומשפחתה בפסח שעבר | צילום: דור יונה)
במלון דן פנורמה בתל-אביב למשל, לפי מפונים שמתארחים בו, הם נדרשים לשלם 1,200 שקלים לכל אורח מבחוץ שיבקשו לצרף לשולחן החג שלהם. במלון לגונה אילת ארוחת החג תעלה 600 שקלים לאורח יחיד מבחוץ כולל לינה, ובמלון ליידי שטרן בירושלים כל בן משפחה של מפונה שאינו גר במלון יידרש לשלם 1,500 שקלים.
“מבקשים מאיתנו 1,200 שקלים לאדם בלי לינה כי כל החדרים תפוסים”, סיפרה ז’קלין יונה, אורחת במלון דן פנורמה תל-אביב. יש לה חמישה ילדים, שלושה מהם נשואים, ובליל הסדר הם יחגגו מחוץ למקום מגוריהם במלון, בדירה קטנה ששוכר אחד מהם.
“כולנו נישן באוהלים בחצר, כי אין מספיק מקום בדירה שלו”, היא מספרת. “מספיק היינו חצי שנה רחוקים מהבית”.
“הילדים שלי גדולים ולא נשואים ומבקשים תשלום מאוד גבוה כדי שיאכלו איתנו בחג”, הוסיפה אחת ממפוני קריית-שמונה שמתארחת זה כחצי שנה במלון הירושלמי: “אין לי ברירה אלא לשלם עבור שלושתם”.
וזה לא הכול: בחלק מהמלונות, מעידים המפונים על סלקציה של ממש בינם לבין יתר האורחים. במלון גרנד בתל-אביב, יידרשו מהאורחים המפונים לסעוד את ארוחת ליל הסדר ובשאר ימי חול המועד בחדר אוכל נפרד מזה הרגיל ויביאו להם קייטרינג חיצוני - ולא אותו האוכל שיוגש לכל שאר האורחים. מי מהם שיבקש לאכול בכל אופן עם האורחים הרגילים, יידרש לשלם תשלום נפרד 900 שקלים לסועד בליל הסדר, ו-150 שקלים לארוחת בוקר בימי חול המועד והחג.
כל אלה מתווספים על הכאב והקושי בעצם העובדה שהמפונים נאלצים לערוך את החג הרחק מביתם. אסתר בן שטרית למשל, בת 71 מקריית-שמונה, מארחת בכל שנה את תשעת ילדיה עם נכדיהם והנינים בביתה. קצת אחרי 7 באוקטובר היא פונתה למלון כינר שנמצא בסמוך לטבריה ואת ליל הסדר השנה היא עדיין לא יודעת איפה תעשה.
"אני כמעט שישה חודשים במלון. בקריית-שמונה יש לי בית גדול ואני מארחת כל פסח כ-30-40 איש. אני עושה מימונה עד שלוש לפנות בוקר ומארחת את נכבדי העיר”.
לדבריה, היא מיואשת מהמצב וחוששת בנוגע לחג. "אני אלמנה. בכל החגים אני רגילה לארח את הילדים. אני רגילה לבשל הרבה. זה מביא לי שמחה ואושר ואני זקוקה לזה. אני כבר שישה חודשים לא יכולה לארח".
"השנה", היא מספרת, "נהיה בחג פה במלון. נביא סירים וחמגזית אבל זה לא כמו בבית. זה מזכיר לי קצת את הקורונה שאף אחד לא בא להיות איתי בחג, כי פחדו שאדבק. שתי בנות שלי יבואו, אבל כואב לי שלא כל הילדים יכולים לחגוג אותי כי אין מקום לארח אותם".
גם רותי סגרון, בת 65 מקריית-שמונה, פונתה על-ידי המדינה מביתה רחב הידיים לדירת חדר, שבה היא תשהה עד שתיגמר המלחמה. רותי נמצאת בזכרון יעקב, שם אין לה אפשרות לארח.
"כשמדברים איתי על פסח, הגוף שלי נדרך ואפילו קצת חרדה מתגנבת לליבי. אני כל הזמן חושבת מה יהיה. אני רגילה שכל המשפחה מתכנסת ואני מארחת, מכינה, מבשלת".
גם ילדיה של רותי שמתגוררים בקריית-שמונה פונו, ואין באפשרותם לארח אחד את השני: "התפזרנו. הילדים חלקם בזכרון וחלקם במקומות אחרים. כולם היו רגילים לנסוע להורים ועכשיו כבר חצי שנה זה לא קורה".
"לא חשבתי אי פעם שככה ייראה ליל הסדר ושהמצב הזה יימשך עד עכשיו", היא אומרת בכאב. "אפילו בקורונה הצלחנו לעשות משהו - אבל זה כבר ליגה אחרת. אני לפעמים אומרת לילדים שלי, 'בואו ניסע הביתה ונעשה שם ליל סדר' - אבל זה לא אפשרי. אם ימשיך ככה, אחרי פסח נחשב מסלול מחדש. אני רוצה לאסוף בחזרה את המשפחה".
במלונות ברחבי המדינה שוהים כיום כ-27 אלף מפונים, מרביתם מהצפון.
ממלונות דן נמסר לגבי המלון בתל אביב: "האורחים מקווי העימות שמתארחים במלון מוזמנים לארוחת ליל הסדר ללא תוספת עלות. לגבי אורחים נוספים המצטרפים מבחוץ אין למלון הסדר מול המדינה והם כמו כל האורחים שמזמינים מקומות לארוחת ליל סדר במלון מראש. יש לציין, שהמלון מלא כבר זמן מה בכל מקרה לאורחים מבחוץ".
פורסם לראשונה: 00:00, 08.04.24
